הדיון בעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד הדחתו של ראש השב"כ רונן בר נקבע ל-8 באפריל, עוד שבועיים וחצי. הרכב השופטים שידון בעתירות, לפי הוותק של השופטים - הוא נשיא העליון יצחק עמית, והשופטים נעם סולברג ודפנה ברק-ארז.
1 צפייה בגלריה
בר ונתניהו
בר ונתניהו
בר ונתניהו
(צילום: יאיר שגיא, ABIR SULTAN/AFP, shutterstock)
פרשננו נדב איל מסביר כי הדיון נקבע לתאריך האחרון ביותר שהזכירה השופטת כנפי-שטייניץ בהחלטתה. לפי החלטת הממשלה, בר אמור לסיים את תפקידו ב-10 באפריל או עם מינוי ראש שב"כ חדש. כלומר, עצם מועד הדיון המסתמן יכול להביא להתנגשות חוקתית.
מלבד הנשיא עמית, שנחשב ל"סדין אדום" בממשלה שחבריה אף לא נטלו חלק בהשבעתו, נכללת בהרכב גם השופטת ברק ארז, אחת השופטות הליברליות והאקטיביסטיות ביותר מבין שופטי העליון. לעומתם, סולברג – המשנה לנשיא העליון – נחשב לשופט שמרן.
נשיא המדינה יצחק הרצוג, שהשתתף בטקס פרס אפלבאום להוקרת הפרמדיקים במערך המילואים וכוחות הביטחון, התייחס למחאות הגוברות נגד פיטורי בר והדחת היועמ"שית גלי בהרב-מיארה: "אני אומר לעצמי במיוחד בימים האחרונים, לאיזה רמת טירוף אפשר להגיע כאומה? כשאנשים אוחזים איש בצוואר רעהו במעשים נוראים ובלשון ביבים, רק בשביל להוכיח שהם יעקרו את העיניים של החברים שלהם שלפני יום או יומיים היו איתם בתוך הקרב".
הוא הוסיף כי הוא "יודע שיש רוב דומם בעם ישראל שלא מוכן לקבל את הרוח הרעה הזו. שהוא מאמין במשהו אחר, שהוא לא מוכן לקבל את הפילוג ואת הפלגנות והריבים והצעקות והמהומות, אלא רוצה שעם ישראל ימשיך ביחד כי הוא מאוים על ידי אויבים נוראיים באמת מבחוץ".
נשיא המדינה בטקס פרס אפלבאום
( צילום: רועי אברהם)

הרצוג פנה למקבלי ההחלטות: "שלושה כללים צריכים להיות בתוך הוויכוח הזה ואני אומר את זה במיוחד לנבחרי הציבור - שלפני שהם אומרים או מחליטים משהו, יחליטו אם זה פוגע יותר ויותר בחוסן הלאומי שלנו. הכלל הראשון בצורה ברורה ונחרצת - אין ולא תהיה מלחמת אחים, ואסור לדבר על מלחמת אחים. שתיים - אין ולא תהיה הפרת חוק, ושלוש - אין ולא תהיה הפרה של צו בית משפט.
"אחרת אנחנו נפרק את המדינה שלנו, ואין דבר יותר נעלה מאשר המדינה שלנו, שבגבורה עילאית כל הבנות והבנים שלנו יצאו להילחם ועדיין הולכים להילחם, כמוכם", הוסיף.
שלשום הוציאה שופטת העליון גילה כנפי-שטייניץ צו ארעי שלפיו יוקפאו פיטוריו של ראש השב"כ בר עד להחלטה נוספת בנושא. לפי ההחלטה שהתקבלה בלילה שבין חמישי לשישי, בר יסיים את תפקידו ב-10 באפריל או בעת מינוי מחליף.
"המשיבים יגישו תגובה מקדמית לעתירות עד 72 שעות לפני מועד הדיון שייקבע, וכן תגובה לבקשות למתן צו ביניים נגד הפיטורים עד 24 במרץ", כתבה השופטת. "מבלי לנקוט כל עמדה בעתירות, ועל מנת למנוע טענה למצב דברים בלתי הפיך, ניתן בזאת צו ארעי לפיו יושהה תוקפה של ההחלטה מושא העתירות עד למתן החלטה אחרת".
לאחר הצו שהוציאה השופטת כנפי-שטייניץ, תקף אותה השר שלמה קרעי: "כבוד השופטת, רונן בר יסיים את תפקידו ב-10 באפריל או קודם לכן עם מינוי ראש שב"כ קבוע. אין לך סמכות חוקית להתערב בזה. זו סמכותה של הממשלה ושלה בלבד. הצו שלך משולל תוקף. נגמר הסיפור. העם הוא הריבון".
יו"ר הציונות הדתית, השר בצלאל סמוטריץ', המשיך באותו הקו: "שופטי בג"ץ לא ינהלו את המלחמה ולא יקבעו את מפקדיה. נקודה". אבל מנגד, השר משה ארבל מש"ס הביע עמדה שונה - וכנראה חריגה יחסית בין חברי הממשלה: "ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו לא תפר החלטות של בית המשפט".
החלטתה של השופטת נמסרה כמעט במקביל לפרסום של ציטוטים מתוך ישיבת הממשלה שבה אישרו השרים פה אחד את הדחת בר. מאותם ציטוטים עלה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר לשרים: "מישהו יעלה על דעתו שנמשיך לעבוד ללא אמון בגלל צו של בית משפט? זה לא יכול לקרות, וזה לא יקרה".