ביום שני האחרון עם שחר הופצו באינספור קבוצות וואטסאפ קריאות למשפחות פשע בטובא זנגריה שבגליל העליון, שבהן נדרשו העבריינים "לנקום" על הריסת שני מבנים לא חוקיים ביישוב. לקריאות התווספו גם שמות יעדים ספציפיים שבהם יש לפגוע כפעולת תגמול על הרס המבנים, שלפי המשטרה שייכים למשפחה "מחוללת פשיעה" - משפחת פאחל. קרוביה, מנגד, טוענים כי מתנכלים לה. בכל מקרה, הקריאות "לשרוף את האזור" השיגו את מטרתן - ובהלה גדולה אחזה בבעלי עסקים, בחקלאים ובתושבים שהונחו להגן על רכושם.
מבדיקת ynet עולה כי הפצת האיומים התחילה כבר כיממה לפני כניסת כוח הפריצה לכפר, שמנה יותר מ-500 שוטרים ולוחמי מג"ב חמושים. הם היו נחושים כפי שהיו בפעם הקודמת, לפני חודשיים בדיוק, ואבטחו בשנית את עבודות הרשות לאכיפה במקרקעין. מדובר בהריסה חוזרת של שלושה מבנים לא חוקיים שבנו בני משפחה אחת, על קרקע השייכת למדינה ובניגוד לחוק, אחרי שבמשך 25 שנים ניהלו רשויות החוק מאבק למען הסדרתם. גם הפעם, כוחות משטרה תצפתו והגנו על העבודות מהאוויר באמצעות מסוק.
הרס הבתים ודרישת הנקמה
"כל האזור צריך להישרף"
מטרת ה"הודעה הפנימית" שהודלפה והופצה ברשתות, ולא במקרה כשהיא מתורגמת לעברית, הייתה לגרום לתושבים לחשוש וללחוץ על המשטרה שלא להרוס את המבנים, ובניסיון להרתיע גם את השוטרים. בהתאם, בעבר כבר בוצעו "מעשי נקם" בעקבות מעצרים בכפר.
בהודעה החריגה נאמר כי לאחר הגעת כוחות המשטרה לביצוע ההריסה החוזרת, תגיע הנקמה: "מה שקורה לכפר שלנו צריך לקרות לכל האזור - כמו שהבתים שלנו נהרסים, גם האזור כולו צריך להיהרס, להישרף, ולהפוך לאפר". מנסחי ההודעה מיענו אותה ל"עברייני הכפר" והפצירו בהם "להצית את האזור ולעצור את המדינה".
היעדים שסומנו, לא בכדי, היו סמלי שלטון וממשל וציוד חקלאי. מטרת ההודעה לא הייתה באמת "לתת הנחיות ביצוע" לעבריינים המנוסים שלא זקוקים לעצות אנונימיות, אלא ליצור השפעה של "טרור פסיכולוגי" בניסיון למנוע את ההריסה ולהכניס את עשרות אלפי תושבי האזור ל"כוננות ספיגה". בתוך הכפר, הוציאו בערבית כמה משפחות מכובדות ונורמטיביות הודעות גינוי נגד קריאות הפגיעה במוסדות המדינה ובעסקים פרטיים - אך אלו נותרו בשיח הפנימי של התושבים.
כך, בגליל נכנסו שוב לכוננות ספיגה: "המחוז הצפוני של המשטרה החל בפעילות אינטנסיבית נגד מחוללי פשיעה בגזרת קריית שמונה, גליל עליון ומבואות חרמון", פנו רכזי הביטחון ביישובים אל החקלאים ובעלי העסקים. הם הזהירו כי "גורמים עברייניים עלולים להוציא לפועל פעולות נקם בשלל תרחישים: גרימת נזק לשדות חקלאיים, כלים חקלאיים, בניינים ממשלתיים, כל מה שקשור לממסד".
ההנחיה הייתה ברורה וחדה: "להגביר ערנות. כיתות כוננות, אבטחת היישובים ודיווח על כל חריג. חקלאים - לדווח על כל רכב שנוסע בשטחים פתוחים. קב"טים - לשים לב למבנים רלוונטיים בגזרתכם. כל רכב מורשה יפעיל צ'קלקות בנסיעה כדי להפגין נוכחות".
גם במשטרה לקחו את האיומים ברצינות, ותגברו את המרחב משמעותית בשוטרים ובבלשים. לדברי גורם במשטרה, "בוודאי שנערכנו למעשי נקם לנוכח ההודעות, במיוחד כשאנחנו לא מכירים את המקור שלהן". עד כה לא נפגעו היעדים שסומנו בידי העבריינים, ובמשטרה יודעים כי הערנות וההגנה עליהם חייבת להמשיך. לאחר הריסת הבתים שנבנו על קרקע ציבורית בפברואר, "תג המחיר" של העבריינים היו שני גני ילדים ציבוריים ששרפו הפורעים בתוך הכפר.
5 צפייה בגלריה
"עבריינים לא יעשו מה שהם רוצים, ויתנהגו בבית כאילו הכל רגיל". ההריסות בטובא
(צילום: דוברות משטרת ישראל)
ביום שני, שעות ספורות לאחר סיום עבודות ההריסה, אף נעצר בן 40 מטובא זנגריה בחשד להסתה לאלימות, בלי קשר ל"כרוז" שהופץ בעברית. לפי המשטרה, הוא קרא לתושבי כפרו בהודעה קולית להוציא כלי נשק ולפתוח ב"מלחמת אזרחים" עם כניסת השוטרים לכפר: "תצאו עם הכלים, תצאו. מלחמת מלחמת אזרחים נעשה היום. כל אחד שיש לו 'חרא' (כלי) שיוציא אותו".
25 שנות מאבק משפטי
מבצע ההריסות הקודם נגד בתי המשפחה, ששייכים לשני אחים שגרים בהם עם משפחותיהם המורחבות, התקיים ב-19 בפברואר. זה היה בתום 25 שנים של מאבקים משפטיים ודיונים בין המדינה לבין הבונים הלא-חוקיים, שהשתלטו על קרקע ציבורית וסירבו לפנות את האדמות שבמרכז הכפר. גם אז יותר מ-500 שוטרים השתתפו במבצע, ונתקלו בהפרות סדר אלימות שבמהלכן נעצרו ארבעה תושבים.
בכפר זעמו אז על התנהלות הרשויות: "הבתים שנהרסו הם של אנשים נורמטיביים, וההרס מונע על-ידי ממשלת ישראל הימנית". בהתאם, מיד לאחר הרס הבתים בפברואר החלו התושבים לבנות אותם מחדש, שחטו כבש למרגלותם, ותוך זמן קצר אכלסו אותם. צעירים רבים התנדבו להקים שוב את הבתים. המשטרה טענה ש"למרות פניות שנעשו בחודשיים האחרונים, בחרו להמשיך את הבנייה תוך העלאת תיעוד שלה לרשתות".
הרס הבתים בפברואר
(צילום: דוברות משטרת ישראל)
אלא שברקע ההריסות עומדת המלחמה בכנופיות הפשע מטובא זנגריה, שהשתלטו במשך שנים על עסקי דמי החסות וגביית הפרוטקשן מבעלי עסקים ומחקלאים באזור. מפקד המחוז הצפוני, ניצב מאיר אליהו שנכנס לתפקידו לפני כחצי שנה, הציב את המאבק הזה כיעד מרכזי; לכחולי המדים נמאס מההפקרות ומחוסר היכולת שלהם, בין השאר בגלל חקיקה חלשה ומערכת משפט מקלה, לעמוד מנגד ולהתבזות בשעה שהם הפכו לכתובת שבעיני רבים הפכה ללא רלוונטית, בכל הקשור לענף הפרוטקשן המשגשג בגליל.
כך, ניצב אליהו הורה על הקמת כוח תקיפה ייעודי שמטרתו לסכל עבריינים מרכזיים מהיישוב. הוא מפקד אישית על מבצעי התקיפה הגדולים ומקצה כוחות גדולים בעלויות גבוהות כדי לשנות את המשוואה. "אנחנו ממוקדים לטיפול במחוללי הפשיעה", הכריז בתום מבצע הריסת הבתים בפברואר. הוא סיפק רמז עבה לסיבה שדווקא בתיהם של בני משפחת פאחל סומנו ונהרסו: "המצב שבו עבריינים יעשו שמות מחוץ לביתם, ובביתם יתנהלו כאילו הכול שגרה, נקי ומסודר – נגמר".
הבתים להריסה "נבחרים בקפידה"
בטובא זנגריה בתים רבים שנבנו ללא היתרים, ואף כאלו שנבנו על אדמות מדינה ציבוריות, שהיו אמורים לקום עליהם מוסדות לתועלת הציבור, אך עבריינים רואים בהם כאדמותיהם. הבחירה במיקוד המאמצים דווקא בשני הבתים של משפחת פאחל, לא הייתה מקרית. "אנחנו בוחרים בקפידה את היעדים שאנחנו מקדישים כוחות ומאמצים רבים ולהם 'ערך ציבורי' רב, והמקרה הזה עונה על כל הקריטריונים", הסביר השבוע גורם בכיר במשטרה.
המתחם שאליו עברו בני משפחת פאחל אחרי ההרס
הוא תיאר כי המשפחה שהשתלטה על השטחים הציבוריים ובנתה את הבתים מוכרת היטב: "לצערנו גיליון ההרשעות שלהם הוא לא גדול, אבל מיליון החשדות המבוססים מאוד נגדם הוא רחב מאוד ובעיקר באירועי פרוטקשן וסד"ח (סחיטת דמי חסות, י"ק)". לדבריו, "יש לא מעט בתים עם צוי הריסה, אבל גם בטובא בחרנו מי הכי רלוונטי להעביר לו את המסר ובאמצעותו גם לאחרים, שיבינו כי נגיע גם אליהם ומוטב שיטפלו בעצמם להסיר את עבירות הבנייה ולמנוע את הקנסות והעלויות הגבוהות".
במשפחת פאחל רואים כמובן את הדברים אחרת. קרוב משפחתם סיפר: "לפני כחודש הרסו שלושה בתים שמתגוררים בהם 15 אנשים, ילדים נשים ובגרים, שנבנו לפני 25 שנים. תושבי טובא עזרו להקים את הבתים מחדש, אבל השבוע הכוחות הרסו אותם שוב. אחת המשפחות הלכה להתגורר מחוץ לאזור בעקבות זאת, ומשפחה אחרת נותרה להתגורר באוהל. כשהם רוצים שירותים - הם עושים אצל השכנים".
לדבריו, "יש לנו ביישוב המון בתים שמיועדים להריסה, אבל בחרו בנו כי רוצים לנקום. המשטרה הפכה אותנו לפושעים, ל'מחוללי פשיעה', אבל זה שקר. אנחנו משפחה נורמטיבית וטובה, לא פגענו באף אחד ואנחנו לא מתעסקים בפרוטקשן. אם למשטרה יש הוכחה שאנחנו פושעים - בבקשה, שיציגו מה שיש להם. בינתיים הם פגעו גם בבתים וגם בשמנו הטוב. במקום לטפל בעבריינים ורוצחים הם באים על משפחות חלשות".
גם ראש המועצה המקומית פרסם הודעה רשמית שבה גינה את ההריסות, הודיע כי "לא אקבל את העוול" והוסיף שהוא פועל כדי "לעצור את התקיפות הללו". לצד זאת, קרא לתושבים "להתנהג בחוכמה ולהימנע מכל עימות עם המשטרה, על אף שמדובר באירוע חמור".
כשחברת הביטוח נעלמת
לפני כחמישה חודשים, בשלהי דצמבר 2024, התראיין ל-ynet ניצב משנה אלי סילוק, מ"מ מפקד מרחב כינרת במחוז הצפוני. הוא התייחס למיקוד מאמצי המשטרה במחוללי הפשיעה מטובא זנגריה, המטילים אימתם על כל האזור, ויצא גם להגנת תושבי הכפר שסובלים בראש ובראשונה מפני אלימות משפחות הפשע המקומיות. "יש שם אוכלוסייה נורמטיבית והרבה אנשים טובים שחיים במקום ומתפרנסים בכבוד, ותורמים לרווחת האזור ולכל תושביו. אבל יש שם גורמים ואלמנטים פליליים, ואנחנו מכירים אותם, הם לא חדשים", אמר.
המשטרה, בינתיים, חווה קושי בהשגת שיתוף פעולה מצד נפגעי הפרוטקשן, שחוששים להתלונן כי משמעות התלונה עלולה להביא לביטול הביטוח שלהם, ולסירוב חברות הביטוח לפצות אותם במידה ופגעו להם ברכוש. על כן, מבקשים במשטרה "להציק" לכנופיות הפשע והפרוטקשן המוכרות היטב באזור, ופוגעים בהן באמצעות אכיפת עבירות מס, בנייה, תנועה וכדומה. אך את "המכה הקטלנית" יוכלו להנחית רק בזכות שיתוף פעולה של הנפגעים.
"אנחנו מבינים שבסוף, אחת הבעיות שלנו, שבעלי עסקים וחקלאים מאויימים לא משתפים את המשטרה בגלל עניין הביטוח", הסביר הגורם המשטרתי הבכיר. הוא ציין לשבח את חברי הכנסת המנסים לקדם חוק שיחייב את חברות הביטוח שלא לבטל ביטוחים לחקלאים מאויימים: "היום, מספיק ששמו לך בקבוק תבערה על הבית - וברגע שאתה מתלונן חברת הביטוח מבטלת את הביטוח. אנחנו מברכים מאוד על החוק הזה. הוא חוק שובר שוויון".
במשטרה תולים תקוות גדולות במחוקקים, והסביר: "עד שהחוק יעבור, אני לא יכול להבטיח לקורבן שאם הוא יתלונן וישרפו לו את העסק, חברת הביטוח תפצה אותו. היא תנסה להתנער מכך בגלל שהוא לא שילם פרוטקשן".
לפני כשבועיים, בסיור של הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל בראשות ח"כ עודד פורר, נפגשו חברי הכנסת עם חקלאים ובעלי עסקים מהאזור שחשופים לפשיעה כלכלית ולסחיטת דמי חסות. נציגת משטרת ישראל סנ"צ רותי האוסליך הסבירה לחברי הכנסת כי "פרוטקשן הוא טרור לכל דבר", וסקרה את פעולות המשטרה במאבק. עם זאת, היא טענה כי המאבק לא על כתפי המשטרה בלבד, ועל כל הרשויות לפעול יחד כדי למגר את התופעה. לדבריה, יש עלייה בדיווחים של נפגעים, ומתבצעות פעילות למניעת סחיטת דמי חסות.
זוהר כהן, מארגון החקלאים הצפוני "עד כאן" הנאבק בתופעה, אמר במפגש: "הפעולה הראשונה צריכה להיות ביטוח הנפגעים. כשאנשים ירגישו שהם לא לבד ושחברת הביטוח לא נעלמת להם - הם יוכלו להתלונן ולסרב לגובי פרוטקשן". בסיום המפגש הכואב עם אנשי האזור התחייב יו"ר הוועדה פורר כי יגיש בשם הוועדה הצעת חוק שתעודד נפגעי דמי חסות להתלונן במשטרה ותספק להם מעטפת כלכלית: "אנחנו באירוע מערכתי קשה מאוד מבחינת המדינה. הפתרון יגיע כשכל המערכות ישלבו ידיים - משטרת ישראל, משרד המשפטים, רשות המיסים והרשויות המקומיות. זהו מאבק יומיומי, שעה-שעה", אמר פורר.
פורסם לראשונה: 06:00, 25.04.25
