עם היוודע הבשורה המרה הבוקר (שלישי) על נפילתו של סמל ראשון נווה לשם ז"ל (20), לוחם בגדוד 12 של חטיבת גולני ותושב נוקדים שבמועצה האזורית גוש עציון, בהיתקלות בחאן יונס שבדרום רצועת עזה, שקע היישוב כולו באבל כבד. נווה, שהותיר אחריו הורים ושבעה אחים ואחיות, היה אהוב ומוכר בקרב הקהילה, ומורים, חברים ובני משפחה נזכרים בו בדמעות ובהערכה עצומה. הם מספרים על צעיר חדור מטרה, בעל שמחת חיים ורצון עז לתרום, "גולנצ'יק בנשמה", שרק לפני כשלושה חודשים עוד ביקר בבית הספר שבו למד, מלא גאווה על תפקידו ושירותו המשמעותי.
אודי אלון, שחינך את נווה בשלוש שנותיו האחרונות בתיכון "דרך אבות", סיפר בכאב על תלמידו: "האיש והאגדה - כך כיניתי אותו. נווה היה חכם, חריף וידען. הוא היה ילד שמבין עניין תוך רגע, ולא היה צריך ללמוד למבחן כדי להוציא ציון טוב. נווה היה אהוב מאוד על חבריו ופופולרי בשכבה. הוא שנא בזבוז זמן, ולכן עם סיום התיכון התעקש להתגייס מיד. הוא רצה להגיע לקרבי ושאף הכי גבוה שאפשר".
אלון סיפר על הקשר המתמשך עם נווה: "שמרנו על קשר גם בשנים האחרונות. הוא שיתף אותי בקשיי הטירונות והמסלול ובמשימות החשובות שביצע, והיה מלא גאווה מהכומתה החומה ומחטיבת גולני. 'גולנצ'יק בנשמה' מה שנקרא. כששיתף אותי באחד הקשיים, כתבתי לו שיש לו הרבה כוחות ושהוא אחד שיודע לשרוד בכל מקום. אז הוא ענה לי שזה בדיוק החינוך שקיבל בתיכון 'דרך אבות'".
אלון נזכר בפגישתם האחרונה, לפני כשלושה חודשים: "הוא הספיק לבקר אותי בבית הספר עם חבר נוסף (נועם בן חיים). היה לו ברק בעיניים, והוא סיפר שהם כרגע באמצע משהו גדול. הייתה לו גאווה גדולה והרבה סיפוק מתפקידו בצבא. נווה שידר המון עוצמה מתוך אמונה בצדקת הדרך. לפני שנפרדנו, נכנסנו לכיתה שלנו, והוא ראה את הכנות התלמידים לפורים. נווה איחל להם בהצלחה. התחבקנו, הצטלמנו. לא דמיינתי שזאת תהיה פגישתנו האחרונה. אתגעגע אליו מאוד. הוא יהיה חסר לי תמיד".
הראל זעפרני, חברו הטוב של נווה, ספד לו: "לא האמנתי שאני אצטרך לספר על נווה ולהזכיר אותו בלשון עבר. אני מכיר אותך מגיל קטן ותמיד ידעתי שבכל צרה שתהיה לי אתה תהיה לצידי. מאז שאני זוכר אותך תמיד היית זה שיוזם את כל הישיבות עם החברים והיציאות". הראל הוסיף: "לא נחת לרגע, תמיד רצית להספיק עוד ועוד – לנסוע לצפון ואז לאילת ואז לחזור לבסיס, וכל זה ביום בלי שינה, ותפקדת כמו שרק אתה יודע. בשנה וחצי האחרונות נלחמת בעזה ובלבנון ותקופה ארוכה שלא ראינו אותך, אבל תמיד ידענו שאתה, נווה, תעשה הכול כדי להגן עלינו ועל העם שלנו. וגם ידענו שתמיד תחזור. הפעם, לצערנו, לא חזרת. אוהב אותך ומתגעגע".
אהבה אלבליה, חברה מהיישוב, נזכרה: "נווה היה החבר הכי טוב בעולם. כל מה שחבר היה צריך, הוא היה מתייצב. תמיד מרכז העניינים, חבר שמזהה ישר מה עובר עליך ומדבר איתך על הכול. נווה היה חבר שילך איתך תמיד באש ובמים בכל מצב".
ראש מועצת גוש עציון: "הלב נקרע"
ראש המועצה האזורית גוש עציון, ירון רוזנטל, התייחס לנפילתו של נווה ואמר: "נווה נפל בקרב קשה ברצועת עזה, במלחמה החשובה ביותר שמדינת ישראל שלנו ניהלה בדור האחרון. נווה הוא החייל ה-20 שאנחנו בגוש עציון מאבדים מאז תחילת המלחמה. הלב נקרע על האובדן העצום, על זיו העלומים ועל המשפחות האהובות שאיבדו את היקר מכול".
רוזנטל הדגיש את המסורת היישובית: "בגוש עציון יש מסורת של התגייסות למען הכלל והתנדבות ליחידות הלוחמות, שהחלה כבר במלחמת העצמאות, אז נהרגו 90 מאנשי גוש עציון במלחמה הקשה. אנו משלמים מחיר כבד על כך שחינכנו את בנינו ללכת בראש, וסופגים בשנה וחצי האחרונות מכות קשות, אבל אנו לא שוכחים שבניגוד לתש"ח, היום יש לנו מדינה חזקה, מהחזקות בעולם, ובזכות הדור הצעיר, שנלחם בעוז ברצועת עזה, בלבנון, בסוריה, באיראן, בתימן וביו"ש, המדינה תהפוך להיות חזקה מאי-פעם ותמלא את ייעודה – להפוך בית בטוח לכל יהודי העולם. המחיר קשה וכואב, אבל זאת הדרך היחידה להבטיח את קיומו של עמנו. בשם כל אנשי גוש עציון אני מצדיע למשפחה ומבטיח שנעמוד לצידה תמיד, ונכפיל מאמצינו לבנות עתיד טוב ומזהיר, לגוש עציון שלנו ולמדינת ישראל, שיהיה ראוי לקורבן של נווה היקר".
