מאות בני אדם הגיעו בצהריים (ראשון) לבית העלמין במושב שדה ורבורג וליוו למנוחת עולמים את סמ"ר יואב רוור (19), לוחם ביחידת יהל"ם של חיל ההנדסה הקרבית, שנפל שלשום בדרום רצועת עזה לאחר שמטען חבלה התפוצץ במבנה שבו שהה והביא לקריסתו. יחד איתו נהרגו בתקרית גם רס"ם (במיל') חן גרוס (33), סמ"ר אורי יהונתן כהן (20) ורס"ל תום רוטשטין (23), וחמישה לוחמים נפצעו.
הלווייתו של סמ״ר יואב רוור ז"ל
אביו של יואב, ליאור, קרא קדיש בקול שבור. "יואבי שלי, ילדי האהוב. אתה שוכב פה לפניי ואני מסרב להאמין", הוא ספד לבנו בבכי. "אתה בכורי, בזכותך אני אבא. לימדת אותי צניעות, אהבה, אחווה, חברות. כמה אני אוהב אותך. הצבת לעצמך מטרות והגשמת אותן. החלטת להיות שחקן נבחרת ישראל וחצבת בסלע עד שהצלחת. בחרת בשירות קרבי משמעותי בשביל האבא שלך, בשביל המשפחה, בשביל המדינה ובשביל העם".
האב המשיך: "שאלתי אותך אם אתה לא מפחד, אמרת שאתה מפחד - אבל שאתם מקצוענים. יצאת בראש מורם למשימה נעלה - להביא מידע על החטופים או להביא את החטופים עצמם. נלחמת ברוע ושילמת את המחיר הגבוה ביותר. הלב שותת דם. אני אהיה האבא הכי גאה על בני יפה הטוהר והנפש. השארת לנו צוואה ענקית להיות ענו ולא לדבר סרה, לחיות חיים מלאים. תמיד נלך לאורך. אני מצדיע לך בני". הוא פנה לחבריו הלוחמים של בנו: "לכם החברים לנשק - זקפו ראשכם, היו גאים ושובו בשלום".
האם גילי ספדה גם היא בקול שבור: "יואבי שלי, נסיך כמו שאני נוהגת לקרוא לך. ילד שלי מוצלח, אהוב ליבי. איך נפרדים מילד כמוך? הדבר הכי מושלם שאמא יכולה לבקש - טוב לב, רגיש, ערכי. זהב טהור כמו שקראנו לך. תמיד ידעת לבחור בדרך שלך ואף פעם לא בחרת בדרך הקלה. התקבלת לנבחרת ישראל בכדורסל בגיל 14, איזו גאווה לנו ולך. ייצגת את המדינה בכבוד והתייחסת לזה בחרדת קודש. סבא יוסי ביקש שתהיה יותר אגרסיבי במשחק, אבל איך ילד רגיש כמוך יכול להיות אגרסיבי? לקראת הגיוס ידעת שאתה רוצה הכי קרבי, לא כדורסל ולא עניינים. עשית הכול כדי שיהיה לך פרופיל 97, חדור מטרה לשרת את המדינה בדרך הכי טובה. אהבת מאוד את הצוות ואת היחידה. מעולם לא התלוננת, גם כשהיה לא פשוט".
"כשחזרת בסופ"שים, דאגת להיות איתנו ועם החברים", המשיכה האם. "באבי שלי, תמיד השרית עליי ביטחון. התהלכתי עם הרגשה ששום דבר לא יקרה לי כשאתה איתי. ילד מושלם. ככל שבגרת הוכחת אח בכור מה הוא. ביום שלישי בבוקר הספקתי לקבל ממך חיבוק אמא כמו שלימדתי אותך. ביקשתי שתפתח שבע עיניים ושבע אוזניים כי עזה זה לא צחוק. קיבלנו מתנה לכמעט 20 שנה. לימדו אותי שמתנות לא מחזירים, אבל למישהו למעלה היו תוכניות אחרות. אני מקווה שסבא יוסי וסבא חיים נהנים ממך למעלה. אולי תחזור לשחק כדורסל עם סבא חיים, וסבא יוסי יצעק לך מהיציע להיות יותר אגרסיבי. אוהבת אותך עד כאב, נסיך אהוב שלי".
האחות תמר ספדה בבכי: "יואב, החבר הכי טוב שלי, אני מסרבת להאמין שקרה מה שהכי פחדתי ממנו. אני מחכה להתעורר מהסיוט. אני לא יודעת מה לעשות בלעדיך, אתה האדם הכי חשוב לי בעולם. אני מסרבת להאמין שלא תהיה יותר חלק מהחיים שלי. תמיד דאגת קודם לכולם לפני עצמך. הקשר שלנו כל כך מיוחד וקרוב, שאני מרגישה שלקחו לי חלק מהלב. יש לי חור בלב בצורה שלך, שרק ילך ויגדל. אני לא מאמינה שלא תראה אותי מסיימת בית ספר. אפילו לא הספקתי להראות לך את שמלת הנשף שלי. אני מבטיחה לך שאלך בדרך שלך ואמשיך לחיות בדרך שאתה רוצה. אני מבטיחה שאגשים עבורך את החלומות שלא הספקת להגשים".
שיירת דגלים לזכרו של סמ"ר אורי יהונתן כהן
האח עמרי ספד גם הוא בכאב: "אח שלי, גיבור שלי. אתה האדם הכי טוב שאני מכיר, עם לב ענק. אתה ההשראה שלי, אתה גיבור. תמיד פחדתי מהרגע הזה. הקצינים הגיעו כשהייתי לבד בבית ומיד הבנתי, לא יכולתי לנשום. אמרת שזה לא יכול לקרות לך. אתה מודל לחיקוי בשבילי. מטורף איך החיים משתנים ברגע אחד. אני לא מאמין שזה קורה. אני רוצה שתדע כמה אני אוהב אותך, לא אמרתי לך את זה מספיק. אני אוהב אותך ומתגעגע, אח שלך הקטן".
נציג צה"ל ספד לו: "יואב, אנחנו עומדים כאן היום המומים וכואבים את נפילתך. חודשים אתה בקרבות, ובחודשיים האחרונים בעזה. הייתה בך מנהיגות שקטה ונכונות אין סופית לתת מעצמך. בשבועות האחרונים הגיע הרצון לפקד ולהוביל. החברים בצוות סיפרו כי היית הגורם המאחד. יואב, תודה לך שהיית לוחם, דוגמה ומופת לכולנו. אני מצדיע לך בדרכך האחרונה".
במקביל, מאות ליוו למנוחות עולמים את סמ"ר אורי יהונתן כהן בבית העלמין במושב נווה ירק שבמועצה האזורית דרום השרון. לפני הלווייתו הונפו דגלי ישראל מחוץ לבית העלמין, והם ליוו אותו בדרכו האחרונה.
הלוויותיהם של החללים הנוספים באסון - סמ"ר אורי יהונתן כהן, רס"ם במיל' חן גרוס ורב-סמל תום רוטשטין - סגורות לתקשורת לבקשת המשפחה.
