משחק כפול: באופן רשמי ובלחץ הרבנים פרשה ש"ס מהממשלה וגם מתפקידי הוועדות בקואליציה, על רקע משבר חוק הפטור מגיוס. עם זאת, ידוע לכל כי מדובר בפרישה שהיא למראית עין, ואילו יו"ר המפלגה אריה דרעי היה מוכן לחזור כבר מזמן לממשלה, אך לא עושה זאת בשל הלחץ הרבני ליישר קו עם יהדות התורה.
עדות נוספת לכך הייתה אתמול. ל-ynet נודע כי אחרי ההודעה של מזכירות הממשלה על קביעת תאריך לאישור תקציב המדינה לשנת 2026 בממשלה ב-4 בדצמבר, בעוד שלושה שבועות, חברי כנסת מש"ס שהיו שרים בממשלה עד לאחרונה פנו ללשכת ראש הממשלה ולגורמים במשרד אוצר בבקשה: "אל תשאירו אותנו מאחור בתקציב". במפלגה בעצם ביקשו לדאוג לתקציבים של משרדיהם הקודמים, שעדיין מנוהלים על ידי המנכ"לים מטעמם.
כיום אין שרים מכהנים בחמישה משרדי ממשלה: בפנים, בבריאות, בדתות, בעבודה, ברווחה ובירושלים. הם מנוהלים כאמור על ידי המנכ"לים של השרים החרדים הקודמים. הסיבה לכך היא כי בשל משבר הגיוס, המפלגות החרדיות שלא מצביעות עם הקואליציה לא רוצות לאפשר את הרוב למינוי שרים קבועים במשרדים. בעצם, מדובר בחמישה משרדים שהיו של ש"ס ובמשרד אחד שהיה של ח"כ מאיר פרוש מיהדות התורה.
בשלב זה מחכים ראש הממשלה בנימין נתניהו, דרעי - ולמעשה כלל ראשי הקואליציה - לתשובת הרבנים הליטאיים בעניין חוק הפטור מגיוס. אם יינתן אור ירוק נתניהו ינסה לקדם בליץ חקיקה בעניין ונוסח החוק יונח לדיונים בוועדת החוץ והביטחון כבר בשבוע הבא במטרה לייצב את הקואליציה כמה שיותר מהר.
למעשה, העיכוב בתשובת הרבנים הליטאיים נובע יותר ממאבקי שליטה, ולאו דווקא מבעיות בנוסח החוק. גורמים בדגל התורה, שמהווה חלק מיהדות התורה, מעריכים כי צפויה תשובה ככל הנראה בסוף השבוע הקרוב.
אם לא תינתן תשובה בקרוב בקואליציה מדברים על תרחיש חלופי שלפיו גם בהיעדר חוק פטור מגיוס יוצע לחרדים לתמוך בהעברת תקציב המדינה גם בכנסת, ולהסכים על תאריך בחירות מוסכם בקיץ. החרדים צפויים אולי לדרוש גם את חוק המעונות שיבטל את הסנקציה של מניעת סבסוד מעונות לחרדים משתמטים, אך החוק צפוי להיתקל בקושי משפטי וציבורי.
בקואליציה מקווים כי גם בהיעדר חוק מעונות כפיצוי, וללא חוק פטור מגיוס, החרדים יסכימו להעביר תקציב בכנסת.
בקרב המפלגות החרדיות מבינים שבהיעדר תקציב לשנת 2026 הם הראשונים להיפגע, ובמיוחד רשתות החינוך שלהן, שיידרשו להתמודד עם קיצוץ משמעותי ויתקשו לשלם משכורות למורים. אם חוק התקציב החדש לא יעבור, ההתנהלות תמשיך בתקציב המשכי של 1 מתוך 12 מתקציב המדינה. במצב כזה, סדר העדיפויות מופנה קודם כל לנושאים הכרחיים כמו ביטחון ובריאות - והיתר לא יתוקצב. לכן, תקציבי רשתות החינוך של החרדים, שאינם בבסיס התקציב, ייפגעו בהכרח.
השאלה שמרחפת מעל החלופה המתגבשת היא אם פתרון כזה "עובר" מבחינה ציבורית ברחוב החרדי בהיעדר חוק פטור מגיוס שיסדיר את מעמדם.
