במהלך סוף השבוע הלכה לעולמה מרים פיירברג-איכר, אחת מראשונות ומחשובות המנהיגות העירוניות בישראל. לאורך כמעט שלושה עשורים כראש עיריית נתניה, פיירברג-איכר הייתה כוח מניע ופורצת דרך - מעובדת סוציאלית, דרך ניהול מערכות החינוך והרווחה, ועד לעמידה בראשות העיר בקדנציות רבות. היא הותירה אחריה מורשת עמוקה של עשייה, נחישות וראייה רחבה של טובת הציבור. בימיה הפכה נתניה מעיר תקועה ומוכת פשיעה לעיר חוף מתפתחת, עם שכונות חדשות, רצועת חוף מחודשת ותנופת תעסוקה ומסחר - תוצאה של מנהיגות מקומית נחושה ושיטתית.
מותה הוא רגע עצוב, אך גם הזדמנות להתבונן קדימה ולשאול: איך נראית מנהיגות נשים בישראל - ומה אנחנו לוקחים מדוגמתה?
בתוך מציאות שבה כמעט כל ראשי הרשויות בישראל הם גברים, פיירברג-איכר הייתה היוצאת מן הכלל. לא רק בכך שהגיעה לתפקיד, אלא בכך שהחזיקה בו שנים ארוכות, הובילה, שינתה, בנתה ויצרה מציאות עירונית אחרת. במערכת של יותר מ־250 רשויות מקומיות, שרק קומץ זעום מהן מנוהלות בידי נשים - היא הוכיחה שזה אפשרי, ושכולנו מרוויחים מכך.
הסיפור שלה הוא תזכורת כואבת ומעוררת השראה גם יחד: כמה מעטות הנשים שמצליחות לפרוץ אל המקומות שבהם מתקבלות ההחלטות המשמעותיות ביותר בחיי היומיום שלנו - חינוך, תשתיות, תכנון עירוני, רווחה וביטחון קהילתי. פיירברג-איכר לא הייתה רק "ראש עיר מצליחה", אלא חריג מובהק לנורמה. היא שברה תקרות זכוכית, הובילה פרויקטים גדולים בחינוך, תשתיות, תיירות ותרבות, והדגימה- הלכה למעשה- שמנהיגות מקומית היא הזדמנות לחזק חברה ולשפר איכות חיים.
זכרה של מרים פיירברג-איכר הוא קריאה לפעולה: לנפץ תקרות זכוכית, לפתוח דלתות, להרחיב את השולחן, ולא להסתפק בנוכחות סמלית. מנהיגות נשים צריכה להיות נוכחת בכל הדרגים - מהשלטון המקומי ועד למערכות הביטחוניות והמדיניות
מחקרים וניסיון בינלאומי מראים שוב ושוב כי שילוב נשים בעמדות הנהגה ובביטחון הלאומי מביא לשיפור איכות קבלת ההחלטות, מגביר יציבות ומרחיב את טווח הפתרונות. נשים מנהיגות מביאות סגנון ניהול משתף יותר, רגישות חברתית גבוהה ומבט אסטרטגי שמחבר בין ביטחון, כלכלה וחברה - לא "רכות נשית" כפי שנוהגים לכנות זאת, כי אם מקצועיות אחרת, משלימה, שמרחיבה את התמונה. על פי חזון השיוויון המגדרי של פורום דבורה (פורום נשים מובילות בבטחון הלאומי ובמדיניות החוץ) לשנת 2048, שילוב נשים אינו רק "צדק מגדרי" - הוא אינטרס לאומי חיוני ולפיכך יש לשאוף ואף לפעול למציאות בה מנהיגות נשים הינה חלק בלתי נפרד מתפיסת החוסן הלאומי, מהחשיבה האסטרטגית ומהתרבות שמקבלת את ההחלטות.
איילת רזין בית-אורדוגמתה של פיירברג-איכר, שהראתה מה יכולה לעשות מנהיגות נשית נחושה ברמה העירונית, משתלבת באופן טבעי בחזון הפורום - מציאות שבה נוכחותן של נשים בעמדות הנהגה, בביטחון, בחוץ ובניהול הציבורי כולו היא הנורמה הרווחת - לא היוצא(ת) מן הכלל.
כי גיוון מנהיגותי אינו רק יופי שאפשר להתגאות בו, אלא בסיס להחלטות טובות יותר. יהי זכרה ברוך.
עו"ד איילת רזין בית-אוֹר, מנהלת "קרן ניצן" לקידום נשים ושיוויון מגדרי; לשעבר מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה
