רשמית, המלחמה עדיין לא נגמרה. רשמית, קוראים לה "מלחמת התקומה". רשמית, הקואליציה מנסה לחוקק חוק גיוס. אבל מעשית, מלחמת 7 באוקטובר הסתיימה ככל הנראה בהסכם הפסקת האש שנחתם לפני מעט יותר מחודש, וממשלתו של בנימין נתניהו מתקשה לקדם את מה שהוא בפועל חוק פטור מגיוס.
עם סיומה המעשי של המלחמה שהחלה בטבח חמאס לפני יותר משנתיים, ובעת הניסיון לקדם את "חוק ביסמוט" שלא יביא לשינוי של ממש בשוויון בנטל, נתונים חדשים שהתקבלו בעקבות עתירה של "התנועה לחופש המידע", מראים את הפערים העצומים בשירות המילואים בין הערים השונות.
לפי הנתונים, המתייחסים לשנת 2024 ונחשפים כאן לראשונה, תל אביב היא העיר שתושביה היו באותה שנה בהכי הרבה ימי מילואים - 2.75 מיליון ימי מילואים, לעומת 1.781 מיליון ימי מילואים של תושבי ירושלים ו-1.041 מיליון ימים של תושבי באר שבע. עיינו כאן בנתונים המלאים מכל היישובים בארץ שהועברו על ידי צה"ל - מספר ימי המילואים הכולל בכל עיר לפי חודשים.
אבל כדי שנתונים אלה יהיו רלוונטיים, יש לחשב את מספר ימי המילואים לכל תושב בגיל המתאים. נתון כזה צה"ל לא העביר, אבל ניתן לגלות מיהן הערים "המגויסות" ביותר מבדיקת מספר התושבים בני 19 עד 45, המופיע באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ונותן קירוב טוב יחסית למספר התושבים בעלי פוטנציאל לשירות מילואים.
אין מדובר בנתון מדויק לחלוטין, מכיוון שעד גיל 21 נמצאים בסדיר, לעיתים המבוגרים בשכבת הגיל 45-19 כבר פטורים משירות מילואים, חלק מהאחרים נמצאים בשירות קבע (ולכן כמובן שאינם במילואים), יש גם פטורים מסיבות נוספות ויש גם משרתי מילואים מבוגרים יותר. אבל בכל זאת, נתונים אלו מראים בבירור את הפערים.
במקום הראשון: מודיעין-מכבים-רעות
מאותם נתונים ניתן לראות כי כמו בניתוח שנעשה כאן בשנה שעברה, גם ב-2024 מודיעין-מכבים-רעות הייתה העיר "המגויסת" ביותר מבין 50 הערים הגדולות בישראל - עם הכי הרבה ימי מילואים לתושב בגיל הרלוונטי. היא גם שילמה מחיר כבד. במלחמה נפלו 28 חיילים מהעיר, בהם חמישה לוחמי מילואים. בהפרש גדול יחסית אחרי מודיעין-מכבים-רעות נמצאת גבעתיים, ואחר כך ברשימה נס ציונה, באר שבע, ראש העין, קריית אונו, הוד השרון, רמת גן, תל אביב ורמת השרון שמשלימה את העשירייה.
ערים ויישובים גדולים יחסית אחרים שבצמרת רשימת המשרתים הם שוהם, גדרה, שדרות וגבעת שמואל. גם רבים מהיישובים מעבר לקו הירוק "מגויסים" מאוד, הן למילואים והן כחברי כיתות כוננות. באריאל, אפרת, קרני שומרון ושילה ביצעו יותר מ-100 אלף ימי מילואים בשנה שעברה, אף שמספר התושבים בהם נמוך בהרבה מברוב הגדול של הערים, שחלקן לא הגיע לרף זה.
מנגד, ירושלים נמצאת בתחתית אותה רשימה - והערים החרדיות נמצאות עוד יותר למטה. כך, למשל, תושב מודיעין בשכבת הגיל הרלוונטית ביצע בממוצע פי 24 יותר ימי מילואים מתושב מודיעין עילית, פי 19 מתושב בני ברק ופי 11 מתושב ביתר עילית. תושב תל אביב ממוצע (בן 19 עד 45) היה בשנה שעברה בפי 16 ימי מילואים יותר מתושב מודיעין עילית.
יותר מפי 100 תושבים, אותו מספר ימי מילואים
אי-השוויון בנטל נראה עוד יותר בבירור כשמסתכלים על ימי המילואים ביישובים שונים, ביחס למספר התושבים הכולל. בבני ברק סך ימי המילואים של כל התושבים בכל השנה שעברה היה 72,262. זהו מספר כמעט זהה לזה של תושבי בית אל - 72,663. בבני ברק 234 אלף תושבים. בבית אל - 6,500 בלבד. כלומר, פי 36 תושבים בבני ברק - ומספר ימי מילואים דומה מאוד.
"המדינה תקבל אסירים ולא חיילים": הפגנות חרדים, בחודש שעבר
(צילום: מיקי שמידט, שילה פריד, רענן בן צור)
כל תושבי מודיעין עילית ביצעו 20,798 ימי מילואים ב-2024. תושבי המושב הדתי יונתן שברמת הגולן היו במעט יותר ימי מילואים - 21,527. ביונתן 850 תושבים. במודיעין עילית - 91 אלף. המשמעות - תושב יונתן ביצע פי 115 ימי מילואים יותר מהמתגורר במודיעין עילית. ביישובים קטנים שאינם כה רחוקים מהגבול נדרשת כיתת כוננות ובערים החרדיות יש שיעור גבוה יותר של ילדים, אבל זה כמובן אפילו לא מתחיל להסביר את פערי הענק.
בניגוד לשנה שעברה, הפעם צה"ל סיפק את מה שכינה כ"פירוט חודשי של משרתי המילואים אשר שירתו בשירות מילואים פעיל מתוך כלל התושבים בעלי פוטנציאל לשירות מילואים, בחלוקה לפי יישובים". אלו הנתונים שסיפק צה"ל, אבל לאחר בדיקות התברר שבפועל - ובניגוד למה שנכתב בהודעה הרשמית של צה"ל לתנועה לחופש המידע, שעליה התבססה הגרסה הראשונה של הכתבה - מדובר ככל הנראה בחלוקת כלל משרתי המילואים בכל עיר לפי חודשים.
לפי נתונים אלו, אם הם אכן מדויקים, בזמן שבתל אביב ובערים נוספות בגוש דן כגבעתיים ורמת גן, רוב המילואימניקים שירתו בחלק הראשון של שנת 2024, בערים אחרות - בעיקר בפריפריה - שיעור המשרתים היה מאוזן יותר ולעיתים אף גבוה יותר לקראת סוף השנה.
עו"ד יערה וינקלר שליט מהתנועה לחופש המידע ומנחת הפרקטיקום לחופש המידע באוניברסיטת רייכמן: "לצערנו צה''ל הסתיר מהציבור נתונים ומידע ציבורי חשוב במשך זמן רב בנוגע לגיוס המילואים. מכעיס שרק שנה לאחר הגשת הבקשה ורק לאחר צו בית המשפט נמסר המידע החשוב הזה. לגופו של המידע - התמורות שחלו בשנתיים האחרונות עם התארכות המלחמה כפי שניתן לראות דרך נתוני הערים המגויסות הן משמעותיות ומצדיקות ביתר שאת את החובה לפרסם את הנתונים באופן שוטף. בין היתר, כדי להוות תמרור לקובעי מדיניות". בקשת חופש המידע הוגשה לצה"ל על ידי שי לרנר מהפרקטיקום לחופש המידע באוניברסיטת רייכמן.
