הרשויות בגרמניה הודיעו הבוקר (יום ד') על פירוק תא של פעילי ימין קיצוני שביצעו מתקפות נגד מהגרים ותכננו לפי החשד מתקפות גם נגד גורמים המזוהים עם השמאל הפוליטי בגרמניה. במבצע פשיטות שיצא לדרך בשעות הבוקר המוקדמות נעצרו חמישה חשודים בני 14 עד 18 שחברים בארגון הקיצוני המכנה עצמו "גל ההגנה האחרון", ארגון שהתביעה הגרמנית תיארה כארגון טרור שמטרתו הייתה להביא ל"קריסה" של המערכת הדמוקרטית בגרמניה.
במסגרת הפשיטות ביצעו שוטרים חיפושים ב-13 נכסים שונים, והחשודים נעצרו בשלוש מדינות מחוז שונות: ברנדנבורג ומקלנבורג-מערב פומרניה שבמזרח גרמניה, והסן שבמרכזה. ארבעה מהם – שזוהו ללא שם משפחה מלא כבנג'מין ה', בן-מקסים ה', לני מ' וג'ייסון ר' – חשודים בחברות בארגון טרור. החשוד החמישי, ג'רום מ', מואשם בתמיכה בארגון. לשניים מהחשודים מיוחסת גם עבירה של ניסיון רצח והצתה בנסיבות מחמירות. בהודעת התביעה הבוקר צוין כי במסגרת הפרשה נחקרים עוד שלושה חשודים שכבר מוחזקים במעצר.
לפי התביעה, הארגון הוקם לכל המאוחר במחציתו של חודש אפריל 2024. חבריו רואים עצמם כמגיניה האחרונים של "האומה הגרמנית", ונטען כאמור שקיוו להביא באמצעות מתקפותיהם להפלת המשטר הדמוקרטי במדינה. לפי החשד, שניים מחברי הארגון שנעצרו כעת הציתו באוקטובר אשתקד מרכז תרבות בעיירה אלטובן שבמדינת המחוז ברנדנבורג, באירוע שבו לפי התביעה כמה בני אדם שהיו במבנה הצליחו לחמוק מפציעה רק במזל.
בינואר, שניים מהחשודים שברו חלון של בית ובו מבקשי מקלט בעיירה שמולן שבמדינת המחוז תורינגיה, וניסו ללא הצלחה להצית שם אש באמצעות ירי זיקוקים. הם ריססו את ראשי התיבות של שם הארגון על קירות המבנה, וסיסמאות גזעניות ונאציות כמו "זרים החוצה!", "גרמניה לגרמנים", "העידן הנאצי" וצלבי קרס. בתקרית הזו לא היו נפגעים.
בתביעה הגרמנית ציינו כי בינואר תכננו שלושה מהחשודים להצית בית נוסף של מבקשי מקלט, בעיירה זנפטנברג שבברנדנבורג, אבל המתקפה הזו לא יצאה לפועל בגלל מעצרים קודמים של שניים מחברי הארגון. לפי התביעה, הארגון הקיצוני תכנן פעולות נוספות נגד מרכזים שבהם שוהים מהגרים ומבקשי מקלט וכאמור גם נגד מרכזים המזוהים עם השמאל הגרמני. המתקפות הללו, כך הודגש בהודעת התביעה, היו עלולות להביא למותם של קורבנות פוטנציאליים.
2 צפייה בגלריה
זינוק בכוחו של הימין הקיצוני. הפגנה של תומכי "אלטרנטיבה לגרמניה" בברלין, ב-2022
(צילום: רויטרס/REUTERS/Christian Mang)
גרמניה נאבקת בשנים האחרונות בזינוק בפשעים שמבצעים פעילי ימין קיצוני, ולפי נתוני משרד הפנים מספרם של פשעים כאלה בשנה שעברה זינק ב-48%. בממשלה בברלין מציינים כי לפי הנתונים הרשמיים, אחת מכל שתי עבירות שנובעות ממניעים פוליטיים קשורות לימין הקיצוני. בשנים האחרונות דווח על שלל מעצרים של פעילים מהימין הקיצוני שתכננו או ביצעו מתקפות ומזימות שונות, ובפרשה שזעזעה את גרמניה ב-2022 נעצרו 25 חברים בארגון שכינה עצמו "אזרחי הרייך", בחשד שתכננו להפיל את הממשלה ולהציב בשלטון את "היינריך ה-13", פרינס רויס בן ה-73, נצר למשפחה אריסטוקרטית.
במקביל, ובצל החשש הרב מפיגועי טרור שביצעו מהגרים מוסלמים, כוחו של הימין הקיצוני הולך וגובר בשנים האחרונות. בבחירות האחרונות בפברואר הגיעה מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) לשיא כוחה: היא התברגה במקום השני וקיבלה יותר מ-20% מקולות הבוחרים. בתחילת החודש עוררה סערה החלטתה של סוכנות הביון הגרמנית, ה-BfV, להגדיר את המפלגה באופן רשמי כארגון ימין קיצוני.
ההגדרה תאפשר לסוכנות הביון להשתמש במודיעים ובכלים נוספים כדי לעקוב אחרי פעילות המפלגה ברחבי גרמניה. לפי ה-BfV מדובר בגוף גזעני ואנטי-מוסלמי שמהווה איום על המשטר הדמוקרטי, ו"מזלזל בכבוד האדם" – במיוחד לנוכח "ההסתה המתמשכת" שלו נגד פליטים ומהגרים. ראשי "אלטרנטיבה לגרמניה" מחו על ההחלטה ואמרו שמדובר ב"מכה קשה לדמוקרטיה הגרמנית". גם בממשל טראמפ בארה"ב גינו את ההחלטה, ומזכיר המדינה מרקו רוביו קרא לגרמניה לבטלה: "גרמניה נתנה לסוכנות הביון שלה סמכויות חדשות לעקוב אחרי האופוזיציה. זו לא דמוקרטיה – זו רודנות בתחפושת".
