המחנה השמרני של פרידריך מרץ צועד הערב (יום ב') בדרך לניצחון בבחירות הכלליות בגרמניה, ומפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD), שחרתה על דגלה את המאבק במהגרים, ניצבת במקום השני עם הישג היסטורי ודרמטי לא פחות – של קרוב ל-20% תמיכה. כך עולה מהמדגמים שפרסמו רשתות הטלוויזיה. מרץ, ידיד ישראל שהביע תמיכה נחרצת בה במהלך מלחמת "חרבות ברזל", הוא כעת הפייבוריט להתמנות לקנצלר גרמניה, אך יזדקק לקואליציה עם מפלגה אחת נוספת לפחות, ומלאכת ההרכבה הניצבת בפניו צפויה להיות קשה.
על פי המדגמים הראשוניים המחנה הנוצרי-דמוקרטי של מרץ גרף כ-28.9% מהקולות, ו"אלטרנטיבה לגרמניה" זכתה ב-19.9% – התוצאה הטובה ביותר של מפלגת ימין קיצוני בגרמניה מאז מלחמת העולם השנייה. המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (SPD) מהשמאל-מרכז, בהובלת הקנצלר היוצא אולף שולץ, התרסקה ל-16.2%. הירוקים השיגו 13%, ומפלגת השמאל הקיצוני "די לינקה" רשמה הישג נאה ביותר עם 8.5%, יותר אפילו משחזו לה רבים מהסקרים.
11 צפייה בגלריה
מנהיג השמרנים פרידריך מרץ ואליס ויידל מ"אלטרנטיבה לגרמניה". שיתוף פעולה לא עומד על הפרק
(צילום: REUTERS/Matthias Rietschel, צילום: צילום: Ina FASSBENDER / AFP)
זמן קצר אחרי פרסום המדגמים הכריז פרידריך מרץ על ניצחונו ואמר: "אני מודע לגודל האתגר שניצב לפנינו. חשוב שנקים ממשלה בהקדם האפשרי. גרמניה חייבת לשוב להיות נוכחת באירופה". מנהיגת "אלטרנטיבה לגרמניה" אליס ויידל, שמרץ הצהיר כי לא יסכים להקים ממשלה עם מפלגתה, הצהירה הערב כי ידה עדיין מושטת להקמת ממשלה שכזו, אך הבהירה כי עבורה ההישג הענק היום הוא רק צעד בדרך למעלה, והבטיחה לזכות במקום הראשון בבחירות הבאות. מזכ"ל המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של שולץ, מתיאס מירש, הודה מצדו: "זו תבוסה היסטורית ל-SPD. זהו ערב מר מאוד". דקות אחר כך הכיר שולץ עצמו בהפסד ואמר: "יש לי אחריות לתוצאה הזו".
הבחירות בגרמניה, נזכיר, הוקדמו בשבעה חודשים בעקבות קריסת קואליציית השמאל-מרכז של הקנצלר היוצא שולץ ומפלגתו הסוציאל-דמוקרטית, על רקע התכתשויות בינו לבין שותפיו סביב סוגיות תקציביות. 59 מיליון בעלי זכות בחירה, מתוך אומה בת 84 מיליון איש, בחרו היום את 630 נציגיהם בבית התחתון של הפרלמנט, הבונדסטאג, והקלפיות נסגרו בשעה 19:00 שעון ישראל. תוצאות המדגמים צפויות להתעדכן לאורך הערב והלילה, עד להתבררות תוצאות האמת מחר בבוקר.
11 צפייה בגלריה
בדרך לכיסא הקנצלר. פרידריך מרץ, דקות אחרי פרסום המדגמים
(צילום: AP Photo/Martin Meissner)
בשיטת הבחירות הגרמנית נדיר מאוד שמפלגה אחת זוכה ברוב מוחלט, וגם מנהיג השמרנים מרץ יידרש להרכיב קואליציה כדי להפוך לקנצלר הבא. מרץ הבטיח לקדם "יציבות במקום כאוס" על רקע המאבקים הפנימיים שהביאו לקריסת הממשלה היוצאת, אבל לא ברור אם יוכל בעצמו להקים קואליציה יציבה יותר. מרץ מקווה שהיא תורכב משתי מפלגות בלבד, כלומר שותפות עם מפלגה גדולה אחת בלבד, אבל ייתכן מאוד שיזדקק למפלגה שלישית – בפרט אם מפלגות קטנות יותר יעברו את שיעור החסימה העומד על 5%.
אם המשא ומתן הקואליציוני ייקלע לקשיים, ייתכן מאוד שהקנצלר הנוכחי שולץ ימשיך להוביל את גרמניה כראש ממשלת מעבר במשך חודשים – וכל זאת דווקא בתקופה שבה נדרשות רפורמות דחופות על רקע המשבר של כלכלת גרמניה, הכלכלה הגדולה ביותר באיחוד האירופי, שסובלת מהתכווצות כבר שנתיים ברציפות, והאתגרים מול הממשל החדש בארה"ב בהובלת דונלד טראמפ – שדורש מחברות נאט"ו להגדיל את ההשקעה הביטחונית שלהן בברית ומבקש לשים סוף למלחמה באוקראינה תוך דחיקת האירופים משולחן המשא ומתן.
11 צפייה בגלריה
הקנצלר היוצא אולף שולץ בריצת בוקר. הקואליציה התפרקה, הבחירות הקודמו
(צילום: RALF HIRSCHBERGER / AFP)
11 צפייה בגלריה
על הפרק: הטאבו ההיסטורי ומדיניות "השער הפתוח". הגרמנים הצביעו
(צילום: REUTERS/Nadja Wohlleben)
מרץ הבטיח, כמו כל שאר מנהיגי המפלגות, ש"לעולם" לא יקים ממשלה עם ה-AfD – כחלק ממה שמכונה בגרמניה "חומת האש" נגד הימין הקיצוני שנשמרה מאז תום מלחמת העולם השנייה. עם זאת, הוא בעצמו סדק לאחרונה את "חומת האש" הזו והצית הפגנות ענק בעקבות מה שנתפס כשבירת הטאבו ההיסטורי: בחודש שעבר הסתייעו השמרנים בקולות הימין הקיצוני כדי להעביר בבונדסטאג החלטה סמלית נגד מהגרים. מרץ ידוע בגישתו הנוקשה נגד מהגרים וכבר בעשור הקודם מתח ביקורת קשה על מנהיגת מפלגתו דאז, אנגלה מרקל, בשל מדיניות "השער הפתוח" שלה – ולאורך הקמפיין הנוכחי ניכר כי "שבר" ימינה על מנת למנוע זליגת קולות לימין הקיצוני. הוא מבטיח כעת לאסור קליטה של מהגרים ללא מסמכים מוסדרים ולהגביר את קצב הגירוש של אלו שכבר הוכנסו.
זוגתה של המהגרת מסרי לנקה נאבקת במהגרים
סוגיית ההגירה והביטחון האישי הייתה כאמור אחת המרכזיות בקמפיין – על רקע שורה של חמישה פיגועים קטלניים מאז חודש מאי. רק ביום שישי האחרון דקר סורי בן 19 תייר ספרדי באנדרטה לזכר חללי השואה בברלין, כשהוא מודה שמטרתו הייתה לרצוח יהודים. גרמנים רבים חוששים כעת מהיעדר היכולת של הרשויות לטפל במיליוני המהגרים והפליטים החיים בארצם, וסקרים מלמדים גם על זינוק בקרב אלו שסבורים כי הפליטים מביאים עימם פשיעה אלימה: 55% מהגרמנים סברו כך ב-2022, וכעת הנתון עומד לפי הסקרים על 69%.
החשש מהמהגרים הוא שעומד מאחורי הזינוק בתמיכה ב-AfD, שעד כה מוקדי התמיכה שלה היו בעיקר במזרח גרמניה וכעת היא מושכת אחריה מצביעים צעירים גם במערב המדינה – בפרט גברים. סקר של מכון Pew מהשנה שעברה הצביע על כך של-26% מהגברים הגרמנים יש עמדה חיובית בנוגע ל"אלטרנטיבה לגרמניה", בהשוואה לכ-11% אצל נשים.
11 צפייה בגלריה
פרידריך מרץ. "מערכת היחסים עם ישראל מיוחדת במינה - בלי אם ובלי אבל"
(צילום: REUTERS/Teresa. Kroeger/File Photo)
מנהיגת "אלטרנטיבה לגרמניה" אליס ויידל, שקוראת לא רק לגרש מהגרים אלא גם לפרוש מהאיחוד האירופי ולשפר את היחסים עם רוסיה, מושכת אחריה המוני צעירים באמצעות שימוש מוצלח למדי ברשתות החברתיות – ובפרט טיקטוק. סרטון אחד של ויידל, שחיה בעצמה בזוגיות עם מהגרת מסרי לנקה, משך אחריו ארבעה מיליון צפיות. היא זוכה גם לתמיכה מאילון מאסק, בעלי רשת X, שהתערבותו בבחירות עוררה זעם באירופה. היא קראה לגרמנים לשבור את "חומת האש" נגד מפלגתה, ומקווה שההישג ההיסטורי כעת יסלול את הדרך לעלייתה לשלטון בבחירות הבאות, שאמורות להיערך ב-2029.
הסוגיה המרכזית הנוספת היא הכלכלה, ורמת הפסימיות מאיכות החיים של הגרמנים כיום היא הגבוהה ביותר מאז המשבר הפיננסי של 2008. לפי סקר "גאלופ", שיעור הגרמנים שאומרים כי המצב שלהם משתפר צנח דרמטית מ-42% ב-2023 ל-27% בשנה שעברה. אף שמנהיגת "אלטרנטיבה לגרמניה" ויידל אינה ממקדת את עיקר תשומת ליבה בסוגיה זו – נראה שהתסכול והאכזבה הרבים של הגרמנים תורמים גם הם לתמיכה במפלגתה.
מרץ תקף את שולץ: "סולידריות עם ישראל בלי חלקי חילוף?"
כך או כך, מי שצפוי לפי ההערכות להפוך לקנצלר הבא הוא כאמור פרידריך מרץ בן ה-69, פוליטיקאי ותיק למדי שהודח על-ידי אנגלה מרקל מהנהגת המפלגה השמרנית עוד בתחילת שנות ה-2000. הוא עשה הון מעסקיו כבנקאי השקעות, וחזר לפוליטיקה ב-2021, במקביל לפרישתה של מרקל.
מרץ הוא פרו-ישראלי שלאורך המלחמה בעזה הביע תמיכה מוחלטת בזכותה של ישראל להגן על עצמה. הוא הבטיח לגלות יד תקיפה יותר כלפי הפגנות אלימות נגד ישראל בגרמניה, ולהוביל מדיניות אכיפה וענישה קשה יותר נגד גילויי אנטישמיות.
באוקטובר האחרון, במלאת שנה לטבח 7 באוקטובר, נשא מרץ נאום תקיף בבונדסטאג שבו קבל על הצביעות לדבריו של ממשלת שולץ – וטען שמצד אחד היא חוזרת ומצהירה על הסולידריות של גרמניה עם ישראל וזכותה להגן על עצמה, ומצד שני לא מספקת לישראל נשק וחלקי חילוף לפני שתוכל לוודא שהם לא משמשים לפשעי מלחמה לכאורה. בעבר אמר כי "מערכת היחסים של גרמניה וישראל היא מיוחדת במינה – ללא אבל או אם". הוא תומך גם בפתרון שתי המדינות, אבל לפי המשוואה שהפלסטינים חייבים להכיר בזכותה של ישראל להתקיים.
