פיגוע הדקירה האנטישמי בברלין
בתום מרדף בן שלוש שעות, לכדה משטרת ברלין את וואליד אל מ., מבקש מקלט סורי בן 19 שגר במרכז קליטה בלייפציג, לאחר שביום שישי בסביבות השעה שש בערב, תקף מאחור תייר ספרדי וניסה לשסף את גרונו בעזרת סכין ציידים במתחם האנדרטה המפורסמת לחללי השואה במרכז ברלין. כשידיו עדיין מגואלות בדם, הודה החשוד בחקירתו במשטרה כי המניע למעשהו היה אנטישמי וכי הגיע לבצע את המתקפה "כדי לרצוח יהודי".
"לפי החקירה ולפי מה שאנחנו יודעים עד עכשיו, הרקע למעשה קשור לסכסוך במזרח התיכון", נמסר מפני דוברות התביעה הציבורית בברלין, "לפי ההודאות של החשוד, הוא תכנן לרצוח יהודים במשך מספר שבועות". לפי התביעה, המוטיב האנטישמי היה גם הגורם הראשי בבחירת מיקום ההתקפה.
התייר הספרדי עבר ניתוח חירום ביום שישי בערב והורדם, אבל לא נשקפת עוד סכנה לחייו. עדים רבים לאירוע זכו לטיפול רפואי בשל טראומה. בשבת המתחם, אחד מאתרי התיירות הפופולריים בברלין, היה עדיין מוקף בסרטי זירת פשע וכתמי דם עדיין היו על אחת האבנים.
לצד הסכין שבה תקף החשוד את התייר, ונמצאה גם היא במתחם, מצאו השוטרים גם את תיק הגב שלו ובו שטיח תפילה, ספר הקוראן ונייר שעליו היו כתובים פסוקים מהקוראן. הוא נכנס לגרמניה מהנתיב הבלקני ב-2023 כפליט קטין ללא ליווי בוגרים, והיה תחת ההשגחה של משרד הרווחה לקטינים בלייפציג. בראיונות לבקשת המקלט שלו הוא טען כי משטר אסד רדף אחריו, כלא ועינה אותו. מאז אוקטובר 2024 הוא הוכר רשמית בגרמניה כפליט. לחשוד לא היה שום רקע פלילי והוא לא היה מוכר לכוחות הביטחון. "ניסיון לרצח על רקע אנטישמי באנדרטה לזכר היהודים שנרצחו בשואה הוא מעשה בלתי נסבל", אמרה אייריס שפרנגר, שרת הפנים של מדינת ברלין.
הימין הקיצוני ידהים היום בגרמניה?
בצל החשש ממיתון כלכלי מתקרב, משבר המהגרים והמקרים התכופים של פיגועי טרור על-ידי מהגרים, ובעיקר אי-הוודאות סביב היחסים עם ארצות הברית לאחר בחירתו כנשיא ארצות הברית והתייצבותו לצידו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, גרמניה הולכת מחר (ראשון) לבחירות גורליות ומוקדמות, שבעה חודשים לפני המועד המקורי בעקבות פירוק הממשלה בנובמבר.
תוצאות הסקר האחרון לפני הבחירות ממשיכות להראות את אותם דפוסי הצבעה כמו בחודשים האחרונים: השמרנים, שלקחו פנייה חדה ימינה בראשותו של מועמד המפלגה השמרנית פרידריך מרץ עם שלושים אחוזי הצבעה, אחריהם מפלגת הימין הקיצונית "אלטרנטיבה לגרמניה" עם 21 אחוז, הסוציאל דמוקרטים, שהנהיגו את הממשלה היוצאת ממשיכים עם נתון מאכזב של 15 אחוזים, והירוקים שומרים על כוחם עם 13 אחוזים. מפלגת השמאל (די לינקה) שמה חותם רשמי על קאמבק מופלא בשבועות האחרונים עם שבעה אחוזים, ואילו מפלגתה של שרה וגנקנכט, שפרשה מהשמאל כדי להקים את מפלגה, מדשדשת מסביב לאחוז החסימה שעומד על חמישה אחוזים. נכון לערב הבחירות, הליברלים, אחת משלוש השותפות לקואליציה היוצאת, לא עוברים את אחוז החסימה.
תוצאות הסקר מצביעות על שתי עובדות בולטות: המצביע הגרמני עדיין מבולבל וחצוי בדעותיו, מה ששוב יגרור קשיים בהקמת קואליציות, או חיבורי כוחות מאולצים בין מפלגות שלא מסכימות כמעט על דבר, כפי שקרה בממשלה הקודמת. המגמה השנייה היא הקצנה גורפת של הבוחר הגרמני. מה שפעם היה טאבו מוחלט, הפך להצבעה שבה יותר מרבע מהמצביעים עומדים להצביע למפלגות פשיסטיות, עם עמדה פרו רוסית ונגד האיחוד, ומדיניות מהגרים קשוחה.
מדובר בבחירות קריטיות לא רק מבחינה פנימית-גרמנית: גרמניה היא המדינה הגדולה ביותר ועם הכלכלה החזקה ביותר מבין 27 מדינות האיחוד, והבחירות בה יקבעו את דפוסי המדיניות של האיחוד כולו, במיוחד לגבי המלחמה באוקראינה ועמדתה המחודשת של ארצות הברית.
טראמפ נגד זלנסקי והסכם המחצבים
בצל המגעים בין רוסיה לארה"ב מעל הראש של אוקראינה, הסכסוך בין וושינגטון לקייב גובר ומגיע לשיאים חדשים של מתיחות: מקור במעגל הפנימי של הנשיא טראמפ אמר ביום שישי ל"ניו יורק פוסט" כי בסביבת הנשיא סבורים כי עדיף שזלנסקי יעזוב את אוקראינה מיד. האופציה הטובה ביותר עבורו ועבור העולם כולו היא אם הוא יעזוב לצרפת בהקדם האפשרי". הדיווח מציין שהלחץ האמריקני על זלנסקי גובר, וכי "במשרדו של הנשיא מתחזק הסנטימנט נגד זלנסקי".
7 צפייה בגלריה
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בביקור באיחוד האמירויות בתחילת השבוע
(צילום: Handout / UKRAINE PRESIDENCY / AFP)
נראה שהסיבה העיקרית לזעם של טראמפ נגד זלנסקי היא העובדה שהוא העז לסרב לחתום על ההסכם שהניח לפניו הממשל בימים האחרונים, שלפיו אוקראינה תעניק לארה"ב גישה בלעדית למינרלים ומחצבים נדירים בשטחה בשווי מיליארדי דולרים, תמורת המשך סיוע צבאי. זלנסקי הוא שהעלה את ההסכם בספטמבר כרעיון עוד לפני הבחירות, אך הוא נדהם כשבממשל טראמפ הגישו לו בשבועות האחרונים את ההסכם חזרה עם תכתיב לחתום - בלי שום ערובויות ביטחוניות ובתנאים כלכליים שלפי פרשנים גרועים מאלה של הסכם הכניעה של גרמניה בסוף מלחמת העולם הראשונה.
זלנסקי סירב בסופו של דבר לחתום על ההסכם משום שהגיע למסקנה שהוא לא באמת משרת את האינטרס הביטחוני של ארצו. טראמפ נדהם מהסירוב הזה ומאז פשוט "התהפך" על זלנסקי והחל להפעיל עליו לחצים כבדים, כולל אותן התבטאויות פומביות קשות נגדו, שכללו הגדרתו כ"דיקטטור" ו"חדל אישים".
בינתיים גם סגן הנשיא ואנס הצטרף בסוף השבוע לחגיגה ואמר אמש בין השאר ש"אוקראינה קיימת רק בזכות הנדיבות האמריקנית, וזלנסקי צריך להגיד 'תודה' במקום לטייל ברחבי אירופה ולבקר את הנשיא טראמפ".
בינתיים מדווחת סוכנות רויטרס שארה"ב ורוסיה ניהלו מגעים אינטנסיביים ולא רשמיים מיד לאחר ניצחונו של טראמפ בבחירות לנשיאות, מגעים שהתקיימו בין השאר בשורת פגישות חשאיות שהתקיימו בשווייץ. בדיונים נידונו סוגיות שונות ביחסים הדו צדדיים, כולל כמובן סוגיית המלחמה באוקראינה. ככל הידוע, נציגים אוקראינים לא נטלו חלק בשיחות הללו, וככל הנראה כלל לא היו מודעים לקיומן.
על-פי דיווח ב"פייננשל טיימס", במהלך סבב המו"מ האחרון בין רוסיה לארה"ב בריאד, דרשו הרוסים להסיג את כוחות ברית נאט"ו מהאגף המזרחי של הברית, כך לטענת ראש הסגל של נשיא רומניה. הוא הוסיף שארה"ב אומנם דחתה את הדרישה הרוסית, אך לא ניתן לפסול את האפשרות שהנשיא טראמפ יחליט להסיג חיילים אמריקנים מהמדינות הבלטיות למשל, מה שיחליש כמובן דרמטית את יכולתן של הבלטיות להגן על עצמן מול רוסיה.
סערות ממשל טראמפ
בעוד כותרות העיתונים עסקו בעיקר בגל הטיהורים בצבא האמריקני, ובראשם הדחת ראש המטות המשולבים, אירעו בסוף השבוע עוד אירועים דרמטיים בממשל טראמפ וסביב צמרת השלטון. זה היה כנראה הרגע שסיכם הכי טוב את החודש הראשון בקדנציה השנייה של דונלד טרמאפ, וטראמפ בכלל לא היה חלק ממנו: חבוש בכובע שחור של "Make America Great Again“, משקפי שמש כהים ומסור חשמלי ענקי, עלה אלון מאסק ביום שישי לבמה של הכנס הימני השנתי CPAC, וזכה לקבלת פנים של כוכב רוק. את המסור שקיבל מנשיא ארגנטינה, חאבייר מיליי, עוד אישיות נערצת מאוד על הימין האמריקני, הניף מאסק גבוה וצעק: "זה המסור החשמלי לבירוקרטיה!״.
7 צפייה בגלריה
סטיב באנון מצדיע בכנס הוועידה השמרנית
(צילום: American Conservative Union/ via REUTERS)
ההצגה הזו של מאסק הייתה כנראה הדבר היחיד שיכול היה להוריד מהכותרות את מה שעשה נואם אחר ב-CPAC, סטיב באנון. מקורבו הפוליטי הוותיק ביותר של טראמפ ביצע תנועה שנראתה בבירור כמו מועל יד, בזמן שהוא צועק לקהל ״פייט! פייט! פייט!״. באנון הכחיש וטען כי הוא רק ביצע ״תנועה של גל״, אבל הוא לא שכנע אפילו את מנהיג הימין הקיצוני הצרפתי, ג'ורדן ברדלה, שביטל את נאומו המתוכנן בכנס בגלל "המחווה המתייחסת לאידיאולוגיה הנאצית“. מאסק, יש להזכיר, ביצע בעצמו תנועה דומה לפני מספר שבועות.
כדי לא להישאר מאחור בתחרות הרגעים הוויראליים חסרי התקדים בפוליטיקה האמריקנית, השיג טראמפ ביום שישי את הרגע שלו באירוע בבית הלבן, כשנתקל במשהו שכמעט לא קרה מאז נכנס לתפקיד לפני חודש: מישהו התנגד לו מול הפנים ומול המצלמות. טראמפ נפגש עם קבוצת מושלים דו-מפלגתית כשלפתע נזכר כי ראשי מדינת מיין התנגדו לצו עליו חתם האוסר על השתתפות ספורטאיות טרנסג'נדריות בספורט נשים.
"האם המושלת של מיין כאן?“, שאל טראמפ. ״כן“, ענתה המושלת ג'נט מילס. טראמפ שאל: ״האם את לא מתכוונת לציית לצו?“ מילס ענתה בנחרצות: "אני מצייתת לחוקי המדינה והחוקים הפדרליים״. טראמפ השיב כי ״כדאי לך לעשות את זה, אחרת לא תקבלי שום מימון פדרלי“. מילס ענתה: ״נתראה בבית המשפט״. וטראמפ הגיב בכעס: ״נתראה שם, אני מצפה לזה, ותיהני מהחיים שלך אחרי תפקיד המושלת כי לא תהיי בפוליטיקה״.
מאסק החזיר לעצמו במהירות את תשומת הלב כשנכנס לריב בטוויטר עם אנדראס מוגנסן, אסטרונאוט דני שהיה בעבר מפקד תחנת החלל הבינלאומית. זה טען כי מאסק שיקר כשאמר שהאסטרונאוטים סאני וויליאמס ובוץ׳ ווילמור, התקועים בתחנת החלל, הושארו שם מסיבות פוליטיות. "איזה שקר", כתב מוגנסן. בתגובה כינה מאסק את האסטרונאוט הדני ״מפגר״ - עלבון מכוער שחביב מאוד על מאסק. מיד לאחר מכן אמר שהגיע הזמן לסגור את תחנת החלל הבינלאומית.
הקריאה הזו יכולה להוביל את נאס"א, סוכנות החלל שהיא באופן היסטורי דו-מפלגתית, למלחמה פוליטית - במיוחד בגלל ש-SpaceX של מאסק היא קבלן מרכזי של הסוכנות.
למרות הקרקס המתגבר של טראמפ ומאסק, יש סימנים לכך שגישת המסור החשמלי של מאסק לממשל הפדרלי, שכוללת פיטורים המוניים ללא הבחנה של אנשים בסוכנויות קריטיות לחיי היומיום של האמריקנים, מתחילה לייצר תגובות נגד. רק 23% מהאמריקנים אמרו השבוע לפי סקר של רויטרס כי לנשיא יש את הזכות לפטר "כל עובד פדרלי שאינו מסכים איתו״. 58% אמרו שהם מודאגים מכך שתוכניות ממשלתיות פופולריות נחתכות. יותר ממחצית מהאמריקנים אמרו לפי סקר של CNN שטראמפ הלך "רחוק מדי" בהפעלת כוחו הנשיאותי. וכל זה, צריך להזכיר, אחרי חודש בלבד.
הבולענים הענקיים שנפערו באמצע עיר בברזיל
בולענים עצומי מידות מאיימים על רחובות שלמים בברזיל. לפי רויטרס, בעיר בוריטיקופו הממוקמת באזור האמזונאס בברזיל, 1,200 מתוך 55 אלף תושבי העיר נמצאים בסכנה מיידית לאובדן בתיהם בגלל שורת בולענים עצומים שנפערו באדמה.
העיר הכריזה בחודש האחרון על מצב חירום לנוכח הבולענים שנפערים בחלק מהמקרים ברחובות בשולי העיר, וכבר הביאו לשקיעת והריסת כמה בתים. העיר אומנם סובלת מהתופעה במשך עשרות השנים האחרונות, אך הגשמים הכבדים ומצב הקרקע הביאו להחמרה משמעותית בימים האחרונים בגלל גשם שוטף, והרשויות אובדות עצות. "הסכנה ממש מולנו, ואנחנו לא יודעים מתי ייפער בולען ענק מתחת לרגלינו", אומרת אנטוניה דוס אניוס, תושבת העיר.
