דוח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) שהתפרסם אתמול (ראשון) חשף תמונה עגומה על המציאות המורכבת שאיתה נאלצות להתמודד משפחות משרתי המילואים מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023. בנות זוג של משרתים נפגעו בשכרן במהלך תקופה זו - ואף פוטרו; יותר משליש ממשקי הבית של משרתי המילואים חווים קושי כלכלי; ועצמאיות רבות שבני זוגן משרתים במילואים נאלצו לסגור את בתי העסק שלהן.
עו"ד רותם אבידר צאליק, מנכ"לית ומייסדת "שדולת המשרתים", איבדה את עבודתה בעקבות שירות המילואים של בן זוגה. בינתיים, כשבעלה משלים סבב אחר סבב בצו 8, היא מנהלת את משק הבית המשותף ומטפלת בשלושת ילדיהם, שהבכורה שבהם עם צרכים מיוחדים. "משפחות המילואים, נשות המילואים וכמובן משרתי המילואים עצמם - כולם משלמים מחירים כבדים שלא ניתן לתאר", אמרה בשיחה עם ynet.
היא הדגישה כי "המשמעויות הכלכליות של משפחת מילואים הן אדירות, הפגיעה בהתפתחות האישית והמשפחתית היא דרמטית". לדבריה, "משפחות צעירות, דווקא בשנים הקריטיות להתפתחות מקצועית ולהרחבת המשפחה, נאלצות להתמודד עם מציאות בלתי אפשרית. הילדים שלנו כבר לומדים לקחת את חוסר הנוכחות של אבא כמובן מאליו. הבן שלי בן חמש שאל אותי השבוע אם גם הוא יהיה 'בצבא כל החיים כמו אבא'".
כמי שאיבדה את עבודתה בעקבות שירות המילואים של בן זוגה, סיפרה אבידר צאליק: "אני יודעת על בשרי מה זה לאבד עבודה ברגע כל כך רגיש. את אמורה להיות העוגן של המשפחה, אבל בפועל הופכת למשקולת נוספת. אם זה לא מספיק, כשהוא חוזר הביתה הוא נעלם שוב בתוך העבודה כי הוא חייב לפצות על התקופה שנעדר. כך, בפועל, הוא הופך למפרנס היחיד. כל המצב הזה שנוצר הוא כפוי טובה וקשה מנשוא".
היא סיפרה בכאב על נשים שנמצאות בתהליכי פוריות ונפגעות בצורה קשה מאוד מהיעדרויות הממושכות של בני זוגן, והוסיפה: "אינספור תינוקות נולדו לתוך סיטואציה בלתי אפשרית שבה אבא נעדר מהבית, ונשים אחרי לידה מתמודדות עם כל העומס הזה לבדן".
עוד אמרה כי "הפגיעה הכלכלית היא קשה, ורובה שקטה: לימודים שנפסקו באמצע, בונוסים שלא חולקו, קידומים שלא התרחשו לשני בני הזוג, טיפולים רגשיים לילדים וטיפולים זוגיים שהפכו לשגרה. וגם בין צו לצו אין שקט – יש כאוס. יש ניסיון להשתקם, לסגור פערים בעבודה, בלימודים ובבית. לפני שמספיקים לנשום, מגיע הצו הבא. בפועל אנחנו נכנסים לספירלה מתישה של התדרדרות תעסוקתית, כלכלית, רגשית וזוגית – ועכשיו זה מתועד גם בסקר".
אבידר צאליק העבירה מסר ברור: "דורשים מאיתנו להחזיק את הביטחון ביד אחת ואת הכלכלה ביד השנייה, ויודעים שנמשיך להתייצב מתוך ערכים ואהבת הארץ. אבל אסור להתבלבל – המציאות הזו לא יכולה להחזיק לנצח. פח השמן הזה יתרוקן, לא משנה כמה יתפללו".
היא ציינה כי "כדי שנוכל לחיות כאן חיים בטוחים ונורמליים, חייבים פתרונות עומק אסטרטגיים: מחד, הרחבת השורות וגיוס כלל האוכלוסיות באופן מיידי ומותאם; ומנגד, יצירת העדפה ברורה בכל תחומי החיים למגזר המשרת – בדיור, בתעסוקה ובמכרזים. כל הטבה שהמדינה יודעת לתת, עליה לתת למי שמשרת בלבד. מי שלא משרת – לא יקבל. זו לא המלצה, זו קריאה שנכתבת בדם. אם ממשלת ישראל לא תפעל כך, המחירים יהיו כבדים מנשוא, ובסוף פשוט לא יישאר מי שיחזיק את הכול על גבו".
שני נתיב-בר, ממייסדות "פורום נשות המילואימניקים", נאלצה לעזוב את מקום עבודתה בעקבות שירות המילואים הממושך של בעלה. "המלחמה עצרה עבורנו הכול בהיבט התעסוקתי", שיתפה נתיב-בר, אמא לשניים. "כבר אחרי הצו הראשון שהיה ארוך מאוד הרגשתי שאני מתחילה לקרוס. לא היו אז מסגרות לילדים, ואיכשהו מקומות העבודה ציפו שיהיה אפשרות למי שנשאר בבית לעבוד מרחוק".
היא שיתפה כי הדבר היה כמעט בלתי אפשרי, לעבוד מרחוק ולנהל משק בית לשני ילדים ללא מסגרות. "גם כשחזרו המסגרות ויכולתי לחזור לעבודה - לא הצלחתי למלא את השעות כשכירה". היא הסבירה כי נדרשה להגיע לרף שעות מסוים, אך בגלל הגיוס הממושך של בעלה נאלצה להחסיר שעות עבודה לטובת הבית - מה שפגע בה מאוד בהיבט הכלכלי. "אני עושה את העבודה שלי מעולה כבר תשע שנים, אבל בתקופה הזו לא הצלחתי לעשות את מה שאני עושה באמת על הצד הטוב ביותר שלי", הוסיפה.
נתיב-בר הרגישה שמקום העבודה שלה לא מגלה רגישות למצב. "זה עשה לי רע מאוד, והגעתי כמעט למצב של חוסר תפקוד. עשיתי באותו רגע סטופ והבנתי שאני לא יכולה להמשיך במקום העבודה הזה", תיארה. "הרגשתי שאני צריכה להיות שם עבור הילדים, שאני צריכה להילחם על הזכויות של משפחות המילואים, הרגשתי שאני לא יכולה לעמוד בזה יותר. מי שלא בנעליים האלה לא יכול להבין את זה. התחושה הזאת שאין גיבוי או רגישות, או משהו שיכול לתת לי ביטחון כלכלי. להציע לי להוריד אחוזי משרה או לצאת לחל"ת - זה פגיעה".
במהלך המלחמה ייסדה נתיב-בר את "פורום נשות המילואימניקים", יחד עם כמה שותפות לדרך. "חלקן הוצאו לחל"ת או פוטרו, וזה פשוט דבר שמוריד את הערך העצמי של האדם בשנייה", אמרה. "גם לאורך זמן נורא קשוח להבין שבלי עזרה של עמותות או עסקים שיותר מכילים או מבינים - נשים לא מצליחות לחזור למעגל העבודה כי הן נמצאות בדיוק באותו מקום. כי כשבן הזוג מקבל את הצו היא צריכה להיות כל-כולה בשביל משק הבית והילדים. אי-אפשר להתחיל ככה תפקיד חדש".
גם בעלה של נתיב-בר נפגע כלכלית. "הוא הפסיד המון מבחינה תעסוקתית. הוא מרצה באוניברסיטה, ופתאום כמה סמסטרים הוא לא מלמד. זה פגע גם בו אבל לא הייתה ברירה. זה מאוד מתסכל, אנחנו משלמים מחירים קשים ומשמעותיים", אמרה. בעקבות המצב שאליו נקלעו משפחות רבות, קידמו ב"פורום נשות המילואימניקים" את העלאת המודעות לנושא, ואת חוק מוגנות תעסוקתית לנשות משרתי מילואים בצו פעיל והרחבת איסור הפיטורים למשרתים ל-60 ימים, שהובילה עו"ד אבידר צאליק יחד עם חבר הכנסת אופיר כץ.
מרים עמדי, מנכ"לית "פורום נשות המילואימניקים", הוסיפה: "לצערנו, אין חדש תחת השמש. כפי שמשתקף גם בנתונים העצמאיים שלנו - וכעת גם משוחזר בפרסום של הלמ"ס, כאשר שכבה כל-כך דקה נושאת על גבה את ביטחון כל המדינה, למשך זמן כה רב - ההשלכות הכלכליות והתעסוקתיות הן כבדות, מהותיות, וככל הנראה גם לטווח ארוך".
היא ציינה: "אנחנו מודות על הסעדים והמענים שהוקצו, אבל התמונה היא ברורה ולא משתמעת לשני פנים: הפתרון היחידי שיהיה גם בר-קיימא הוא הרחבת השורות, ולא רק ניסיון לשפות על אובדנים - שכבר לא ניתן לכמת ולהעריך".
רעות אלון אזולאי, אשת מילואימניק ואמא לארבעה, ממובילות "שדולת המשרתים", סיפרה כי שילמה מחיר אישי בעקבות שירות המילואים הממושך של בעלה. "מעולם לא חשבתי שבעלי ייעדר לתקופות כל כך ארוכות ולעיתים קרובות. לא בנינו את החיים שלנו כך שיתאימו לזה", אמרה. "אני עובדת במשרה מלאה ותובענית, ובחיים הרגילים בעלי נמצא בבית הרבה יותר ממני - לוקח ומחזיר את הילדים מהמסגרות, עושה איתם שיעורי בית".
לדבריה, "בכל פעם שהוא יוצא לסבב מילואים הוא נסוג כמה צעדים אחורה בקריירה שלו, ועד היום הפסדנו עשרות אלפי שקלים. במקביל אני נדרשת להחזיק עבודה במשרה מלאה וארבעה ילדים קטנים שזקוקים לי אפילו יותר כשהוא לא נמצא. מעבר לדאגה שיחזור בריא ושלם - שזו התמודדות בפני עצמה - הסטרס של להחזיק את הכול לבד בלתי נסבל לאורך זמן, ואני פשוט בסבל".
היא תיארה כי הדבר גובה "מחיר עצום" ממנה ומהילדים, והוסיפה: "אני לא יכולה לתת להם את מה שהם צריכים". לצד הקושי, שיתפה, "אני מזכירה לעצמי שסבא וסבתא שלי נלחמו כדי שתקום פה מדינה, ואני יודעת שאני צריכה להיות חזקה כי הקיום שלנו פה לא מובן מאליו. אבל כדי שמשפחות כמונו לא יישברו - חייבים שינוי מהיסוד".
היא התייחסה לנתונים שעלו מדוח הלמ"ס, ואמרה כי "הם לא משאירים מקום לספק - מי שמשרת שוב ושוב בשם כולנו משלם מחיר כלכלי כבד. כמעט שנתיים אחרי 7 באוקטובר עדיין אין מנגנון מסודר של פיצוי, ואנשי המילואים נאלצים לעמוד כקבצנים בפתח כדי לכסות הפסדים. שדולת המשרתים קוראת לממשלה להפסיק את האפליה, להציב את המגזר המשרת בראש סדר העדיפויות, ולהתנות כל הטבה ממשלתית בשירות צבאי".
בצל תחילת מבצע "מרכבות גדעון ב'" לכיבוש העיר עזה, שכולל גיוס של עשרות אלפי מילואימניקים בצו 8, הדוח החדש של הלמ"ס חשף נתונים על השפעת שירות המילואים במלחמת "חרבות ברזל" על המשרתים ועל משפחותיהם.
בין היתר, 73% מבנות הזוג העצמאיות של משרתי המילואים נפגעו תעסוקתית, וכ-20% מהן נאלצו לסגור את העסק; 34% ממשפחות המשרתים חוות קושי כלכלי בעקבות הגיוס, שהולך ועולה ככל שמספר ימי המילואים גבוה יותר; וכמעט מחצית מבנות הזוג של משרתי מילואים דיווחו על פגיעה בציונים בלימודים האקדמיים, וחלקן אף נאלצו לדחות קורסים או להפסיק את לימודיהן.
