המאבק הפנים-חרדי סביב "חוק ביסמוט" הגיע אמש לנקודת רתיחה כשהשר לשעבר, ח"כ יואב בן צור מש"ס, הותקף בידי צעירים המתנגדים לחוק - אף שברור מקריאה בהצעה שמדובר בנוסח שלא יביא לשינוי של ממש בהרחבת מעגלי הגיוס.
חברי הכנסת החרדים מסבירים לרבנים כי חוק הפטור מגיוס בגרסתו החדשה יחזיר את התקציבים, יאפשר מתן פטור משירות לצעירים חרדים ואף הסנקציות שקבועות בו גמישות ועל פי החוק אם יוטלו זה רק בהתייעצויות עם ועד הישיבות.
תקיפת ח"כ בן צור, אמש בירושלים
(צילום: ישי ירושלמי, בחדרי חרדים, הפרגוד, לפי סעיף 27א' לזכויות יוצרים)
למרות זאת, החוק "לא עובר חלק" בבתי הרבנים והפלגים הלוחמניים יותר מתנגדים לו בתוקף, לרבות קמפיין שמפנה אצבע מאשימה באופן ישיר לח"כים החרדים ומאשים אותם ב"רצח נשמות" ו"מסחר בבחורי ישראל". אז למה זה קורה?
סאגת חוק הגיוס החלה למעשה עם הקמת המדינה. שיעור היסטוריה: בן גוריון, שמבקש שהחרדים יהיו חלק מהמדינה, מוכן להקצות 400 פטורים מדי שנה ללומדי תורה שלא יתגייסו, ש"תורתם אומנותם". מאז הפטור הלך והתרחב, החרדים ביקשו שההסדר יכלול עוד ועוד צעירים, והמספר טיפס עד שמנחם בגין החליט לא לתחום מספר מסוים, ובממשלתו נקבע שכל מי שתורתו אומנותו יקבל פטור מגיוס.
ב-1999 קובע בג"ץ כי אין אפשרות לפטור כל צעיר חרדי משירות צבאי באופן גורף על ידי שר הביטחון, וכדי להתמודד עם הקביעה מוקמת "ועדת טל" - שממליצה על חקיקת "חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם", שמאושר בכנסת ב-2002 לתוקף של חמש שנים בלבד. מאז תוקף החוק הוארך עד שב-2012 קובע שוב בג"ץ כי "הכנסת לא תוכל לשוב ולהאריכו במתכונתו הנוכחית הארכה נוספת", ומגדיר זאת כ"חקיקה המנציחה את הפערים והפגמים של העדר השוויון".
חוק טל קבע למעשה שניתן לתת פטור מוסדר למי שלומד 45 שעות שבועיות בישיבה או בכולל, בתנאי שיגיש תצהיר חתום על ידי עורך דין מדי שנה לצבא שמתקף את היותו לומד בישיבה, ולא יעסוק בעבודה נוספת. רבני המיינסטרים החרדי אימצו את החוק, אך רבים אחרים ובהם הרב שמואל אוירבך, מנהיג הפלג הירושלמי ומייסדו, התנגדו לו וכתבו כבר בשנת 2000 כי "אין לעשות כל שינוי, ולבל יעזו גורמים מבחוץ להכתיב דרכו וצורתו של עולם התורה".
מאז למעשה נושא הגיוס הופך למשבר פוליטי המלווה את הכנסת והממשלה בישראל עד היום. חוק מחודש לא נחקק, צעירים חרדים המשיכו לקבל פטור עד להכרעת בג"ץ ביוני 2024, שקבע כי לא ניתן עוד לפטור צעירים חרדים בנימוק של למידה בישיבה.
"חוק ביסמוט" יתן לחרדים את מבוקשם הזמני - מעמד פטור ללומדים בישיבות, החזרת תקציבים למוסדות לימוד תורה והטבות כספיות לאברכים, וגם מי שיתגייס יזכה לפיקוח רוחני ודתי על תנאי השירות שלו.
התומכים, המתנגדים
ההתנגדות לחוק מגיעה מקבוצות הפלג הירושלמי, שסוחפות אחריהן בחודשים האחרונים קבוצות נוספות ורבנים מהציבור החרדי - שמתנגדים למעשה לכל חוק בנושא. הטענה היא שיש להחזיר פטור גורף לכל מי שמעוניין לא להתגייס, בלי נגיסות, יעדים וסנקציות אפילו על הנייר, כי לדבריהם חוק טל היה התפשרות שעשה הציבור החרדי גם ככה וכבר מראש התריעו כי אם יסכימו לקבל אותו – יבואו מצד המדינה דרישות לעוד פשרות ובעתיד ייתכן אפילו גיוס בכפייה של מי שלומד בישיבות.
המצב הנוכחי, בהיעדר חוק, בוודאי לא עדיף לחרדים. בתקופה האחרונה צווים נשלחים באופן גורף גם ללומדי הישיבות הכי נחשבות, דבר שהחרדים לא דמיינו שיקרה, ואחריהם אפילו צווי מעצר וסנקציות שפוגשות כמעט כל צעיר חרדי בגיל גיוס. כל זאת, הופך מבחינת החרדים את העברת החוק שיסדיר את מעמד רוב הלומדים באופן מיידי למחייב. מצד שני בפלגים הקיצוניים מצליחים לסחוף צעירים להתנגדות לחוק שיש בו הסכמה, אפילו על הנייר, לאפשרות של גיוס מהשוליים של החברה ופתח לעוד פשרות בעתיד.
הפגנות החרדים בימים האחרונים התמקדו לא רק סביב בן צור. כרזות נגד יו"ר ש"ס אריה דרעי, מי שהכי נחוש להעביר את החוק באישור הרבנים, פוזרו בפתח הבניין בירושלים שבו הוא מתגורר. בימים האחרונים ההפגנות התרחבו גם לביתו של הרב דוד שפירא, האיש החזק בביתו של המנהיג הליטאי הרב דוב לנדו בן ה-95 שעתיד להחליט אם ההנהגה החרדית תתמוך בחוק ביסמוט, וגם סמוך לביתו של ח"כ יעקב אשר מדגל התורה, הידוע כמקורב לרב לנדו וישב בעצמו בדיוני חוק הפטור ובפגישות הסגורות אצל ביסמוט.
לחצים מופעלים על רבנים נוספים המזוהים עם המפלגות החרדיות. הרב יצחק יוסף, שנקט בקו הכי נוקשה נגד הגיוס מבין רבני ש"ס, קיבל לאחרונה מכתבים מרבנים בארץ ובחו"ל המחזקים את עמדתו. מנגד, בסביבת דרעי הביאו מכתבים ממנו שבהם הוא סומך ידו על חברי הכנסת של ש"ס ומחזק אותם במגעים להביא לחקיקת החוק.
כעת נראה שדרעי "סגר את הפינה" מול רבני מפלגתו שהביעו תמיכה בו ובמהלכיו, או לכל הפחות אמון בו ובכוונותיו. בש"ס ירצו להתקדם רק בהסכמת הליטאים, בדגל התורה קיבלו "אישור עקרוני" מהרב משה הלל הירש, אך גם הוא אמר כי לא ייתן תמיכה לבד בלי הרב לנדו – וככל שימי הדיונים הולכים וגדלים גדל גם הלחץ וההפגנות מול בתיהם של מקבלי ההחלטות.
בכל מקרה, אגודת ישראל וח"כ יצחק גולדקנופף מתנגדים לחוק, והשאלה אם הוא יעלה להצבעה תלויה ברבנים הליטאים, שהסכמה שלהם תוביל להצבעה בעד של נציגיהם משה גפני ודגל התורה - ושל ש"ס, שלא רוצה להיות התומכת היחידה מבין המפלגות החרדיות.
בינתיים, הועברו גינויים מכל קצוות הקשת הפוליטית לתקיפת בן צור. נשיא המדינה יצחק הרצוג שוחח איתו ואמר כי "אלימות נגד נבחרי ציבור היא חציית קו אדום שאסור להשלים איתה. החברה הישראלית נמצאת בתקופה רגישה ומלאת מתחים, ועל כולנו האחריות להוקיע כל גילוי של אלימות, הסתה או השפלה - מכל צד. זהו מבחן לדמותה של המדינה. אני מחזק את ידיך ומביע את תמיכתי המלאה בך. אני קורא למשטרת ישראל למצות את הדין עם כל המעורבים".
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי הוא "מגנה בחומרה את תקיפת ח"כ בן צור בירושלים על ידי קומץ פרוע של מפגינים. גם כאשר יש חילוקי דעות, אין שום מקום לאלימות. על רשויות האכיפה לפעול ביד קשה נגד כל ניסיון להלך אימים ולפגוע בנבחרי ציבור".
