בצל אישורה בקריאה ראשונה של הצעת חוק עונש מוות למחבלים, שורת בכירים לשעבר בשב"כ ובשירות המדינה פנו היום (שלישי) במכתב לח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית), שמכהן כיו"ר הוועדה לביטחון לאומי בכנסת. הבכירים, בהם שני ראשי שב"כ לשעבר, הדגישו בין היתר כי מהניסיון שנצבר בארגון, עונש מוות לא צפוי להרתיע מחבלים כלל, וכן עשוי להחליש את מעמדה של ישראל בעולם.
המהומה בכנסת בעת אישור הצעת החוק
(צילום: ערוץ כנסת )
בין בכירי השב"כ החתומים על המכתב נמצאים ראשי השב"כ לשעבר עמי אילון וכרמי גילון, ראש אגף בארגון לשעבר ומ"מ ראש שב"כ אריה פלמן, ראש אגף בשב"כ לשעבר רון שמיר והיועץ המשפטי לשעבר של הארגון אלי בכר. חתומים גם אלוף (במיל') יעקב אור, לשעבר הממונה על ביקורת מערכת הביטחון במשרד מבקר המדינה, המשנה ליועמ"ש לשעבר מלכיאל בלס, היועץ המשפטי לשעבר למערכת הביטחון אחז בן ארי, היועמ"שית לשעבר של הביטוח הלאומי רות הורן, המשנה ליועמ"ש לשעבר דינה זילבר, יועמ"ש פיקוד הדרום לשעבר אבי כאלו, היועץ המשפטי לשעבר של משרד החוץ אהוד קינן, היועצת המשפטית לשעבר למשרד לביטחון הפנים חנה קלר, והאלופים (במיל') נמרוד שפר ואיל בן ראובן.
הבכירים כתבו כי "הצעת החוק, אם תתקבל, לא רק שלא תשפר את ההרתעה שהיא מבקשת לקדם, אלא תפגע פגיעה קשה בביטחון מדינת ישראל ואזרחיה, ועלולה לסכן יהודים וישראלים ברחבי העולם. בנוסף, הצעת החוק תחליש את ישראל ואת הלכידות החברתית שבה ותביא להעמקת השסע והקיטוב המצויים גם כך בשפל עמוק. קבלתה תפגע עוד יותר במעמדה הבינלאומי של המדינה כחלק ממשפחת העמים הדמוקרטיים, ולהחלשה זו משמעות מדינית וביטחונית כאחד.
"כמו כן, הטלת עונש מוות תהווה סטייה חמורה מהנורמות שהיו מקובלות בישראל מימים ימימה, והמקובלות ברובם המכריע של המשטרים הדמוקרטיים בעולם כולו. קבלת ההצעה תביא לכתם משפטי של חקיקה שבבסיסה אפליה בין מי שעברו עבירות דומות רק בשל מוצאם האתני, עניין המנוגד לכל שיטת משפט מתוקנת. לבסוף, ההצעה לבטל את שיקול הדעת המשפטי סותרת מושכלות יסוד משפטיים ושילובה בהצעה שנועדה ליטול חיים היא בלתי סבירה מכל היבט של תפקיד המערכת המשפטית".
לפי הבכירים, "הנימוקים כולם, כל אחד בנפרד וכולם ביחד, מביאים למסקנה שקבלת הצעת החוק מנוגדת חזיתית לאינטרס הביטחוני של ישראל ושל החברה הישראלית, היא פגומה משפטית באופן שהופך אותה ללא חוקתית ובסופו של יום לא תועיל אלא תביא לנזק חמור שיחליש את ישראל פנימית וחיצונית".
"המחבלים יודעים שימותו - ורוצים בכך"
הבכירים פירטו על טענתם כי עונש מוות למחבלים לא יסייע לשיפור ההרתעה, ולמעשה יפגע בביטחון המדינה. הם הדגישו כי עמדתם נובעת מהניסיון שנצבר בשב"כ מול המחבלים, שהביעו הן בחקירותיהם והן באמצעים אחרים את כוונתם ולעיתים אף את רצונם למות תוך כדי הריגת יהודים. "הצעות להטלת עונש מוות על מחבלים חוזרות ועולות מדי כמה שנים, והעמדה העקבית של גורמי הביטחון, בראשם שב"כ, הייתה שקבלת ההצעה לא רק שלא תרתיע מחבלים מלבצע את זממם, אלא תביא לתוצאות שיפגעו ישירות בביטחון המדינה", כתבו.
2 צפייה בגלריה
"המחבלים יהפכו לגיבורים שיהיו מושא לחיקוי". מעצר מבוקש ביו"ש, ארכיון
(צילום: דובר צה"ל )
צוינה עמדת השב"כ מדיון בכנסת בהצעת חוק דומה בשנת 2018, שבה תואר כי "אנחנו עוסקים במאגר אוכלוסייה של מחבלים שחלקו פועל ממניעים איסלאמיים, וחלק אחר ממניעים נפשיים ופסיכולוגיים, כשהרבה פעמים הדברים מעורבים זה בזה. הנחת העבודה שלהם חד משמעית היא שהם לא יחזרו חיים מהפיגוע, גם אם הם מכינים לעצמם נתיב מילוט, ולכן אין כאן אלמנט של הרתעה. מדובר באנשים שיודעים שהם ימותו, ופעמים רבות גם רוצים למות במהלך הפעולה".
באותו דיון מ-2018 הודגש כי "הדברים האלה מבוססים גם על חקירות שאנחנו ביצענו וגם על צוואות שהשאירו אחריהם", וצוין גם החשש שעונש מוות יעודד פיגועי חטיפה ומיקוח: "אנחנו מדברים על ערך שהוא מאוד משמעותי בחברה הפלסטינית, על תסיסה והפרות סדר שהדברים האלה עלולים לעורר בשטח, וכמובן גם כל הסוגיה שאנחנו קוראים לה 'האדרת השהיד'. כלומר, בנייה של גיבורים והאדרה דרך הטרור".
במכתב לח"כ פוגל, הבכירים הדגישו כי "תכלית הצעת החוק לייצר הרתעה לא תושג, וכפי שציין נציג השב"כ באותו דיון, קבלתה תביא לעידוד והגברת הטרור, למוטיבציה לפיגועי חטיפה ונקם, יצירת 'גיבורים' וכל אלה יביאו לפגיעה בביטחון המדינה ואזרחיה". בהמשך צוינה גם עדותו של סגן ראש שב"כ לשעבר יצחק אילן, שהגיע אז לדיוני הוועדה.
ראש השב"כ לשעבר עמי איילון בריאיון לאולפן ynet
(צילום: מיקי שמידט)
"במהלך שירותו אילן חקר מאות אם לא אלפי מחבלים מסוכנים, פיקד על אזור השומרון בשיא ימי האינתיפאדה השנייה לרבות מבצעי סיכול טרור, לכידת מבוקשים עם דם על ידיהם וייזום של סיכולים ממוקדים רבים, והכיר מקרוב מאד את ארגוני הטרור הפלסטינים ואת הגורמים המניעים אותם", תיארו הבכירים.
במכתב פורטו דבריו של אילן, שתיאר כי "התקופה, שבין גזר הדין לבין ביצוע עונש המוות עלולה להיות מנוצלת על-ידי ארגוני המחבלים לצורך ביצוע פיגועי מיקוח, כדי למנוע את גזר הדין. זה יביא לפיגועי נקמה קשים מאוד על-ידי ארגון המחבלים, קרובי משפחה, או חברים שלו. לאחר מכן, וזה הכי חשוב, קושי בביצוע מעצרים של מחבלים שצפוי להם גזר דין מוות. רבותיי, לא תמיד מחבלים נתפסים במקום, לא תמיד אנחנו יודעים מי הם המבצעים. תארו לעצמכם שאדם שיודע שאם הוא ייתפס, ימות, איך הוא יתנהג במעצר.
"דבר שלישי: המשך ביצוע פיגועים. תדעו לכם, אדם שצפוי לעונש מוות - אין לו שום סיבה לא להמשיך לעשות פיגועים. בין כה וכה, אם הוא ייתפס, אז צפוי לו גזר דין מוות, אז למה לא לקחת איתו יהודים לעולם הבא? מחבל שיודע שהוא צפוי לגזר דין מוות עלול להעצים את חומרת הפיגוע תוך כדי ביצוע, למשל, בעת פיגוע מיקוח עם בני ערובה". אילן הדגיש גם את סוגיית האדרת המחבלים: "רבותיי, אתם לא מבינים - הם יהפכו לגיבורים שיהיו מושא לחיקוי. תרבות האיסלאם מעריצה ומוקירה 'שהידים'".
החותמים סיכמו כי גם לפי הניסיון שצברו במהלך שירותם, "אנו סבורים כי הנימוקים שהוצגו באותו דיון על-ידי נציג שב"כ וסגן ראש שב"כ לשעבר אילן מבטאים בבהירות גם את עמדתנו, ושומטים את הקרקע תחת הנימוק ה'ביטחונ'" כביכול העומד בבסיס הצעה".
הביקורת על זיני, והחשש למעמד ישראל
הבכירים מתחו ביקורת על עמדתו של ראש שב"כ הנכנס דוד זיני, ש"כפי שפורסם, שינתה את עמדת הארגון מקצה לקצה שכן היא 'לתמוך עקרונית בקידום החקיקה', בסייג אחד לפיו יש להותיר שיקול דעת לבית המשפט לגזור עונש מוות. לא מצאנו שלשינוי העמדה צורף טעם או נימוק כלשהו המבוסס על עובדות המצדיק את השינוי, ובהיעדר טעם כזה אין לתת, להבנתנו, משקל ממשי לשינוי העמדה".
עוד טענו החותמים כי "מניסיונן של מדינות אחרות ומניסיונו של עם ישראל עצמו ניתן ללמוד כי עונש מוות לא רק שלא הרתיע אלא הביא למוטיבציה יתרה, להאדרת המוצאים להורג ולתוצאה הפוכה מזו שאותה רצו להשיג. בהיעדר תכלית ביטחונית לחקיקה ובשל הנזק הביטחוני שקבלתה תסב לביטחון המדינה, אין כל היגיון בהמשך קידומה של הצעת החוק בנושא זה".
בהמשך טענו הבכירים נגד עונש המוות מההיבט הבינלאומי, וכתבו כי "ברוב רובן של המדינות הדמוקרטיות בוטל עונש המוות או שהוא לא מיושם בפועל. במספר מדינות בארה"ב, ביפן ובסינגפור קיים עונש מוות, אך הוא מבוצע בעיקר במדינות שאינן דמוקרטיות, כמו סין, איראן, סעודיה וקוריאה הצפונית. במדינות האיחוד האירופי עונש המוות בוטל כליל, וכל מדינה שמבקשת להצטרף לאיחוד לא יכולה לעשות כן אם קיים עונש מוות בספר החוקים שלה.
"קבלת הצעת החוק משמעותה הצטרפותה של ישראל לגוש המדינות שעיקרו לא דמוקרטי, המפעיל עונש מוות, וזאת בניגוד למגמה העולמית בעשרות השנים האחרונות שהביאה לצמצום דרסטי במספר המדינות המפעילות עונש מוות. מבחינת האיחוד האירופי מדינות כאלה מוקצות, פסולות להצטרפות לגוש וסותרות חזיתית את הערכים המאחדים אותו.
"כשותפת הסחר המרכזית של ישראל, עונש מוות יביא להעמקת הבידוד הבינלאומי של ישראל, בידוד שהוא חריף והולך ומחריף גם כך, יחזק את תדמיתה כמדינה הסוטה מעקרונות בינלאומיים המקובלים על המתקדמות שבדמוקרטיות לניכור גובר מישראל והנורמות שהיא מאמצת ועלול לפגוע פגיעה נוספת בקשרים הכלכליים והביטחוניים של ישראל עם יבשת זו".
החותמים ציינו גם את "השוני המכריע המצוי בכך שגם המדינות המעטות יחסית שעדיין משתמשות בעונש מוות, מפעילות אותו נגד אזרחיהן שלהן, כחלק ממערכת חוקים החלה על כל מי שנתון למשפטן הפנימי. מציעי החקיקה אינם מבקשים, בפועל, להפעיל עונש מוות על אזרחים ישראלים, אלא בעיקר על הפלסטינים ביהודה ושומרון - עניין המחזק ומעצים הרבה יותר את הבעייתיות הרבה הקיימת ממילא בהצעת החוק. לכן, צפוי שהצעת החוק תוביל לפגיעה אנושה במעמדה של ישראל גם מטעם זה".
"הצעת החוק מלאה פגמים כרימון"
הבכירים תיארו גם את "הנימוק המוסרי-ערכי" נגד עונש המוות, ש"במהלך 77 שנותיה של ישראל לא בוצע אלא במשפט השדה של מאיר טוביאנסקי בעצם ימי מלחמת השחרור, וכן בעניינו של אדולף אייכמן". הם טענו כי "הטעמים להימנעות מהטלת עונש מוות נטועים בעיקרם בנימוקים מוסריים-ערכיים, ובהכרה בכך שמערכת משפטית היא מערכת אנושית החשופה לטעויות, ובהטלת עונש מוות אין דרך לתקן טעויות משפטיות שעלולות להתרחש ומתרחשות בפועל בכל שיטת משפט.
"מדינה המציבה גרדומים בכיכרותיה מדגימה אלימות קיצונית, מצלקת את הנשמה הקולקטיבית, מאבדת את יתרונה המוסרי ומשנה את אופייה שלה. במדינה מודרנית, שבה כלי הכליאה והרחקת אדם מהחברה הוא כלי הענישה המרכזי בעבירות פליליות, על אחת כמה וכמה שעמדה מוסרית כזו, שהיא נחלת מרבית האומות כיום, חיוני שתהווה נר למערכת הנורמות של ישראל. כך נהג במדינת ישראל מאז ומעולם. למרות מלחמות ואירועי טרור קשים, ועמדה מוסרית - ערכית זו חיוני שתמשיך ותתקיים. היא חלק מחוסנה הפנימי של ישראל".
בהמשך החותמים טענו גם כי "קבלת ההצעה תביא לכתם משפטי של חקיקה שבבסיסה אפליה בין מי שעברו עבירות דומות רק בשל מוצאם האתני, עניין שזר לכל שיטת משפט מתוקנת". הם כתבו כי "מעבר להיבטים הביטחוניים, הבינלאומיים והמוסריים, ההצעה עצמה מלאה פגמים כרימון, שכל אחד מהם חמור דיו כדי לבטלה כליל. בראשן, בכך שההצעה מבקשת להחיל עצמה לא על-פי חומרת מעשה הטרור אלא, לגבי אזור יהודה והשומרון, אך ורק על פלסטינים, ומוציאה מתחולתה טרור יהודי, חמור ככל שיהיה, זאת כיוון שישראלים לא נשפטים בבתי המשפט הצבאיים ביהודה ושומרון.
"כמו כן הקביעה לפיה עונש מוות יחול בישראל רק לגבי מי שפעל 'מתוך מטרה לפגוע במדינת ישראל ובתקומת העם היהודי בארצו'. חלה כמובן אך ורק על פלסטינים ומוציאה מתחולתה טרור יהודי, חמור ככל שיהיה. עצם ההבחנה האתנית פוגעת באופן עמוק בחוקיות ההצעה והופכת אותה ללא חוקתית. מעשי טרור קשים ביותר בוצעו על ידי ישראלים ממניעים לאומניים, ולמרבה הצער יש לכך דוגמאות רבות, החל מרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, דרך הטבח במערכת המכפלה וכלה ברצח בדומא.
"הסברה שמדינת ישראל מופקדת אך ורק על שלומם של אזרחים ישראלים, ואינה רואה עצמה מחויבת לפעול להגנתם גם של מי שמצויים תחת שליטתה, בשטחי יהודה ושומרון. היא שגויה מן היסוד, משפטית ומוסרית גם יחד. חקיקת הוראה כזו תזהם את שיטת המשפט שלנו כולה, תביא לכך שהיא תוכרז כבלתי חוקתית ולכן בטלה".
לבסוף כתבו החותמים כי "ההצעה לבטל את שיקול הדעת המשפטי סותרת מושכלות יסוד משפטיים, ושילובה בהצעה שנועדה ליטול חיים היא בלתי סבירה מכל היבט של תפקיד המערכת המשפטית". הודגש כי "ההצעה מצווה על השופט שדן בעניין לקבוע עונש מוות, ועונש זה בלבד. במילים אחרות, ההצעה מבטלת את שיקול הדעת השיפוטי ומביאה להחלה אוטומטית של עונש מוות בכל מקרה של הרשעה בעבירות כאמור.
"ביטול שיקול הדעת של בית המשפט הוא עניין קיצוני בכל תחום, קל וחומר כאשר מדובר בהצעה ליטול את חייו של אדם. זו חריגה רבתי מכל אמת מידה סבירה וגם מטעם זה יש לפסול את ההצעה".
