חוק מח"ש אושר הלילה (בין רביעי לחמישי) בקריאה שנייה ושלישית בכנסת. על פי החוק, שהוכן ואושר בוועדה המשותפת לחוקה וביטחון לאומי, שר המשפטים יקים מחדש את המחלקה לחקירות שוטרים במשרדו, וכך היא תצא מהפרקליטות. עם זאת, מח"ש תמשיך להיות כפופה להנחיות הכלליות של היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה. 43 חברי כנסת תמכו בהצעה, מול 39 שהתנגדו.
החוק, שנחשב לאחד מחוקי המהפכה המשפטית, קודם בניגוד מוחלט לעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה, שכן במערכת המשפטית מעריכים שיאיץ את הפוליטיזציה של המשטרה ויהפוך שוטרים מעובדים למען האזרח - לעובדים למען השלטון באותה עת.
בנוסף, קיים חשש שחקירות שחיתות יפחתו, שכן שוטרים יחששו שייפגע הקידום שלהם ככל שהנחקר יהיה בכיר יותר. "מדובר בטקס הקבורה של חקירות שחיתות. חוקר במשטרה יצטרך להיות מטורף כדי להציג שאלות נוקבות, תחת אזהרה, למקורב לשלטון", הסביר גורם משפטי בכיר.
על פי הצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 45), התשפ"ו–2026, שיזם ח"כ משה סעדה (הליכוד), המחלקה לחקירות שוטרים תוקם כגוף עצמאי במשרד המשפטים, בעל תקציב נפרד, ותוסמך לחקור שוטרים ולהעמידם לדין בגין עבירות פליליות - לרבות עבירות קלות. עוד מוצע לקבוע מנגנון חדש למינוי מנהל המחלקה באמצעות ועדת איתור ייעודית, וכן ליצור תפקיד חדש של ממונה על תיאום בענייני חקירות שוטרים. הממונה יהיה מוסמך להכריע במחלוקות בין מח"ש לבין גופי חקירה ותביעה אחרים, ולהורות במקרים המתאימים על העברת תיקים בין הגופים.
בנוסף, ההצעה קובעת כי מח"ש תופרד ממערך הייעוץ המשפטי לממשלה. הסמכויות הפליליות הנתונות כיום ליועצת המשפטית לממשלה או לפרקליטות בתיקים המטופלים במח"ש יועברו למנהל המחלקה, ועררים על החלטות מח"ש לסגור תיקים יוגשו לממונה על התיאום. לפי ההצעה, המחלקה תהיה כפופה להנחיות הכלליות של היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה, למעט במקרים שבהם ההנחיות מעניקות סמכות לגורם חיצוני למחלקה. כמו כן, מוצעים תיקונים שנועדו להשלים את אזרוחה המלא של מח"ש, ובכלל זה הוראות הנוגעות לגישת עובדי המחלקה למערכות המידע של המשטרה.
ח"כ סעדה, יוזם החוק. "יום בשורה לעם ישראל כולו"
(צילום: שלו שלום)
יוזם ההצעה, ח"כ סעדה, אמר לאחר אישורה: "היום אנחנו עושים רפורמה. זהו יום בשורה לעם ישראל כולו, שבו אנחנו מתקנים את מערכת אכיפת החוק. לא יהיו עוד עבריינים בשירות החוק, לא יהיו אנשים מעל החוק. במדינת ישראל כולם יהיו שווים בפני החוק. אין מחלוקת כיום שמח"ש אינה מתפקדת וחייבת לעבור שינוי. המערכת הזו סטתה מהמסלול הערכי שלה. החוק יחזיר את אמון הציבור במערכת המשפט".
בדברי ההסבר להצעה נכתב כי "בשנים האחרונות דוחות של מבקר המדינה, הדוחות השנתיים של הסנגוריה הציבורית וכן דוח של הצוות שהוקם בממשלה לבחינת המחלקה לחקירות שוטרים, שפורסם בפברואר 2025, הצביעו על ליקויים בטיפול המערכתי בעבירות שוטרים". עוד נכתב כי דעת הרוב בצוות הממשלתי הדגישה את הקושי הנובע מכפיפותה של מח"ש לפרקליטות, ואת הקשר ההדוק בין הפרקליטות למשטרה. בשל כך המליץ הצוות להפריד את המחלקה מהפרקליטות ולכונן אותה כגוף עצמאי.
השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר מסר: "חוק מח״ש הוא חוק חשוב שמחזק את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, ואני מברך את ח״כ משה סעדה על העברתו. בשלוש השנים האחרונות היועמ״שית המפוטרת הפכה את מח״ש למשטרה פרטית שנועדה להטיל אימה על השוטרים והלוחמים. טוב מאוד שמח״ש כבר לא תהיה בשליטתה של אישה חסרת מעצורים, שלא בוחלת בשום אמצעי כדי להשיג את מטרותיה - הרתעת השוטרים והלוחמים שלנו".
מאוחר יותר מסר סעדה הודעה משותפת עם שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת חוקה שמחה רוטמן, שקידמו את ההצעו, ואמרו כי "מליאת הכנסת אישרה הלילה סופית את החוק, המהווה חלק מרכזי ברפורמה המשפטית, להוצאת המחלקה לחקירות שוטרים - מח"ש, מפרקליטות המדינה והקמתה כיחידה נפרדת. החוק שם קץ לשנים של ניגודי עניינים מובנים.
"נוסחו הסופי של החוק מעגן את המלצות הוועדה המקצועית שהקים השר לוין זמן קצר לאחר הקמת הממשלה, לבחינת עבודת מח"ש. זאת, בהמשך לדוח מבקר המדינה בעניין. מעתה, מח"ש תפעל כיחידה עצמאית לחלוטין במשרד המשפטים, ללא תלות בפרקליטות. כך יובטח שחקירות שהמחלקה תנהל יהיו ניטרליות, שקופות ומקצועיות. זהו חלק חשוב ברפורמה המשפטית, שמחזירה את הפרדת הרשויות ומחזקת את הדמוקרטיה".
תורכב מאזרחים - ותוכל לחקור אנשי שב"כ
כחלק מהפרדת מח"ש מהפרקליטות ומהייעוץ המשפטי לממשלה, כל הסמכויות בעלות אופי פלילי - ובהן הסמכויות לעיכוב הליכים, שכיום נתונות ליועמ"ש או לפרקליט המדינה - יועברו למנהל מח"ש. בנוסף יוקם מנגנון תיאום שלפיו שופט לשעבר, בבית המשפט המחוזי או העליון, ימונה בידי ועדה להכרעה במקרים של מחלוקת בין מח"ש לגוף חוקר או תובע אחר.
בכל הנוגע לחקירת עובדי שב"כ, מח"ש תחקור באישור היועמ"ש וראש המחלקה יחד, ובמקרה של אי הסכמה יכריע הממונה על מנגנון התיאום לחקירת שוטרים. כמו כן, כל עובדי מח"ש יהיו אזרחים שיקבלו גישה לכלל מערכות המודיעין וניהול התיקים של המשטרה, לפי כללים שיקבע המפכ"ל בהסכמת מנהל מח"ש.
מנהל מח"ש עצמו יכהן תקופה אחת של שש שנים, ויתמנה בידי ועדה שבראשה יעמוד מנכ"ל משרד המשפטים או נציגו, והרכבה יכלול עורך דין העוסק בייצוג נאשמים במשפטים פליליים - שימנה שר המשפטים בהתייעצות עם הסנגור הציבורי הארצי; שופט עליון או מחוזי בדימוס - שימנה יו"ר הוועדה לביקורת המדינה בכנסת; אדם בעל ניסיון בחקירות - שימנה נציב שירות המדינה בהתייעצות עם מנכ"ל משרד המשפטים; ונציב שירות המדינה או נציגו. בכך, למעשה, יש רוב למי שנבחר בידי שר המשפטים או מנכ"ל משרדו.
התנאים למינויו של מנהל מח"ש יהיו כשירות להתמנות לשופט בית המשפט העליון, וניסיון בפלילים. הוועדה דרשה כי בחוק תוכנס חובת דיווח מפורטת, הכוללת בין היתר את מספר התלונות שהוגשו והטיפול בהן. החובה תחול על מח"ש, יחידת תלונות הציבור במשטרה ויחידת המשמעת במשטרה.
"אכיפה שמושפעת מאינטרסים"
בנאומה שבוע שעבר בכנס לשכת עורכי הדין באילת, אמרה היועמ"שית גלי בהרב-מיארה שחוק פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה וחוק מח"ש חולקים אותה מטרה ומשלימים זה את זה - שליטה פוליטית בגופי אכיפת החוק והמשפט הפלילי.
"מח"ש פוליטית תוביל לאכיפת יתר". גלי בהרב מיארה בכנס לשכת עורכי הדין באילת
(צילום: לשכת עורכי הדין )
בהרב-מיארה סבורה שעם העברת החוקים, מערכת אכיפת החוק במדינת ישראל תשנה לגמרי את אופייה: "במקום אכיפת חוק עצמאית, נקבל אכיפת חוק המושפעת מאוד מאינטרסים פוליטיים ומצרכי הממשלה המכהנת והשרים עצמם".
מכיון שעם אישור החוק שביר שיוגשו נגדו עתירות לבג"ץ וככל הנראה היועמ"שית ומחלקת הבג"צים לא יגנו עליו - ומשרד המשפטים יטען ששוטרי משטרת ישראל, במסגרת תפקידם, באים במגע יום יומי עם אזרחי המדינה ומפעילים מולם סמכויות פוגעניות לעיתים. לכן מחלקה לחקירת שוטרים לא פוליטית, כפי שהיא היום לשיטתם, מהווה בלם מרכזי מפני ניצול לרעה של הכוח שניתן לשוטרי ישראל.
"מח"ש תוכפף בפועל לדרג הפוליטי ומנהל מח"ש ימונה, למעשה, על ידי דרג פוליטי", הוסיפה היועמ"שית. "המשמעות של מח"ש פוליטית היא הרתעת חוקרי משטרה מלעסוק בתיקים של אנשי שלטון ומקורביהם. המשמעות של מח"ש פוליטית היא גם אכיפת יתר של שוטרים כלפי קבוצות שאינן אהודות על השלטון. אזרחי המדינה ירגישו את השינוי ברחוב, במשחקי הכדורגל ובעצרות מחאה".
מיארה הזכירה בשבוע שעבר כי ועדה בראשות מנכ"ל משרד המשפטים, שבחנה את המבנה המומלץ למח"ש, הכריעה שהמחלקה חייבת להיוותר עצמאית וא-פוליטית. "הצעת החוק לעומת זאת, מתיימרת לבנות מודל של מח"ש חדשה שאין לו תקדים בעולם. מודל פוליטי ולא עצמאי. גם כאן, כמו במקרה של חוק הפיצול, עבודת המטה שנעשתה מושלכת הצידה, והשתלטות פוליטית על מנגנוני אכיפת החוק הופכת לאפשרית", סיכמה.
פורסם לראשונה: 20:46, 10.06.26
