נציגי הממשלה והיועמ"שית הודיעו לבג"ץ היום (שלישי) כי הסכימו לפשרה המוצעת בנוגע למינוי ראש השב"כ. לפי ההסכמות בין הצדדים, בעוד 60 יום יוכל ראש הממשלה בנימין נתניהו לבחור ולהמליץ על ראש השב"כ הבא לוועדה למינויים בכירים (ועדת גרוניס).
לטענת גלי בהרב-מיארה, זו התקופה הנדרשת לסיום מעורבות שב"כ בחקירת "קטאר-גייט", שבה חשודים מקורבי נתניהו בקשרים אסורים עם קטאר, ובכך תיפתר סוגיית ניגוד העניינים -וראש הממשלה יוכל למנות לתפקיד את מועמדו האלוף דוד זיני.
2 צפייה בגלריה


זיני, בהרב-מיארה ונתניהו
(צילום: ABIR SULTAN/AFP, יואב דודקביץ', דובר צה"ל, אלכס קולומויסקי)
הרכב שופטי העליון שדנו בתיק, נזכיר, הפציר בצדדים לפני כשבוע - בדיון שנערך בעתירות בנושא מינויו של זיני - להגיע לפשרה כדי לייתר פסיקה בסוגיה הבוערת. היועצת המשפטית לממשלה בהרב-מיארה טענה בחוות דעתה כי נתניהו מנוע מבחירת ראש השב"כ בהיותו נתון בניגוד עניינים, מכיוון שחלק ממקורביו מעורבים ואף חשודים בפרשת "קאטר-גייט". השופטים למעשה הובילו להסכם שדוחה את חוות הדעת של היועמ"שית.
במהלך הדיון החסוי, המשיכו השופטים אלכס שטיין ובעיקר גילה כנפי-שטייניץ להקשות על אנשי היועצת המשפטית לממשלה. הצעה שלהם להרחיב את סמכות ועדת גרוניס, שתבדוק לא רק טוהר מידות אלא גם עניינים נוספים - נהדפה על ידיהם בדיון החסוי. בעקבות הפשרה, מינוי קבוע לראש השב"כ יידחה בעוד כמה חודשים, שבהם ימלא בינתיים את המקום ש', המכהן בתפקיד מאז שרונן בר סיים את תפקידו בחודש שעבר.
בסיכום בין היועמ"שית לממשלה, לפי הצעת השופטים, דוד זיני אינו מוזכר. במהלך הדיון החסוי עלה כי ממילא יוגשו עתירות נגד התאמתו של זיני לתפקיד, ולא רק עתירות נגד האפשרות שראש הממשלה ימנה אותו כפי שהוגשו עד כה - ולכן בעניין זה בית המשפט ידון בהמשך.
עוד המליצה היועמ"שית בחוות דעתה להעביר את סמכות הבחירה לתפקיד הרגיש לשר אחר. בעתירות על מינוי דוד זיני מתעקשים פרקליטיו של נתניהו שהוא ימנה את ראש השב"כ הבא, ולא שר אחר כפי שמציעה בהרב-מיארה. הם מסתמכים על הערות שופטי בית המשפט העליון בתיק, שקראו למצוא פשרה בשאלת המינוי - קריאה שממנה לא השתמע שיש צורך להעביר את סמכות המינוי מראש הממשלה לאחד השרים.
שופטי בג"ץ הדנים בעתירות נגד מינוי זיני הפצירו כאמור בפרקליטי נתניהו, בהובלת עו"ד מיכאל ראבילו, וביועצת המשפטית לממשלה, להגיע למתווה מוסכם - וכך לא יצטרכו לפסוק בעתירות. השופטים הביעו את אכזבתם מחוסר ההסכמות על המתווה שהציעה בהרב-מיארה לפני כמה שבועות, כיוון שנתניהו מיהר למנות את האלוף זיני. השופטים מאמינים שניתן היה להגיע לנוסחת מינוי בלי לערב את בג"ץ.
בדיון שנערך בשבוע שעבר טען נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית שנתניהו מצוי בניגוד עניינים עמוק, בשל חקירת "קטאר-גייט", ולכן אינו יכול בשום פנים למנות את ראש השב"כ. לעומתו, שני השופטים האחרים בהרכב - כנפי-שטייניץ ושטיין - דיברו על כך שמינוי ראש שב"כ על ידי ראש הממשלה מחויב מכוח חוק השב"כ, ומצוי בליבת סמכויותיו, ובעיקר אלו הבטחוניות.
בדיון הצביעה סגן ראש מחלקת הבג"צים, עו"ד נטע אורן, על המתווה שהציעה היועמ"שית, ולפיו נתניהו יעביר את סמכותו לבחור את ראש השב"כ לאחד השרים - למשל לשר המשפטים יריב לוין. במסגרת המתווה יתקיים הליך מיון וריאיון מתועד של המועמדים, בליווי יועץ משפטי, לפני הגשת ההמלצה לממשלה ולפני העברת אישור המינוי בוועדת גרוניס שמאשרת שבעה מינויים בכירים. אך כאמור, פרקלטי נתניהו אינם מוכנים לוותר על סמכותו לבחור את ראש השב"כ.