"ברגע שחברי ממשלה אומרים שהם לא יצייתו לפסיקת בג"ץ הם שומטים את הבסיס החוקתי לשלטון שלהם והופכים את עצמם לבלתי חוקיים בעליל. זו המרדה", כך אמרה הבוקר (שני) שקמה ברסלר, פעילת המחאה נגד המהפכה המשפטית, שהתראיינה בוועידת "הנשים של המדינה" של ynet ו"ידיעות אחרונות". בדבריה היא התייחסה להצהרה של שרת התחבורה מירי רגב שהתראיינה לפניה, ואמרה שבמקרה שבית המשפט יפסול את הדחת היועמ"שית גלי בהרב מיארה - הממשלה לא תכבד את הפסיקה. צפו בראיון המלא:
מורן אזולאי בריאיון עם שקמה ברסלר
(צילום: ירון ברנר, ליאור שרון, טל אזולאי)
"ממשלה שלא מצייתת לחוק לא יכולה לדרוש מהאזרחים לציית לחוק", הוסיפה ברסלר. "זו הפרה בוטה של השבועה שלהם למדינת ישראל ולחוקיה. הציבור מבין את המשמעויות של זה. הציבור ואנחנו נצטרך להגיב באופן אקטיבי ולא רק לצקצק בלשון. אמרו את זה כל הארגונים, גם הכלכליים וגם התעשיינים: אי-קיום פסיקת בג"צ יוביל לשביתה משמעותית במשק".
מרד מיסים? סרבנות להתגייס?
"הרגע הזה מגיע. כל מה שלא נוגע באלימות - לגיטימי. מדינת ישראל לא תוכל להתקיים בלי חוק. הם לא יכולים לשלוט מתוקף החוק שהם בעצמם לא מקיימים".
את היית מפסיקה לשלם מסים? לשלוח ילדים לשירות צבאי?
"אני לא רוצה לצאת סתם בהכרזות כשאני לא יודעת מה ישים ומה לא".
אני שואלת באופן יותר נקודתי על הצבא משום שהוא היה ונותר במרכז הוויכוח. לדעתך לגיטימי לערב גם אותו?
"אני חושבת שברגע שמירי רגב אומרת שהיא לא תקיים את פסיקת בג"ץ, זה מוציא אותנו מהמסגרת הרק צה"לית. כשיש מלחמה צריך להילחם. אבל בואי נחזור לענייננו: הממשלה מקדמת חוסר התגייסות, סרבנות והשתמטות המונית של קבוצת אוכלוסייה כדי לאפשר לה להמשיך לשלוט. זה כל כך אבסורדי".
יריב לוין לא מכיר בנשיא העליון. הוא אומר "הדירו אותי, שר משפטים, מכל יכולת השפעה, מנצלים את העובדה שיש להם רוב בוועדה לבחירת שופטים, ואין לי יכולת למשול". יש משהו בטענה שלו? שר משפטים צריך לבצע מינויים לפי תפיסת עולמו.
"החוק מגדיר מה זה אומר למשול במדינת ישראל. יש ועדה, השר הוא חלק ממנה. אם דעתו מתקבלת - היא מתקבלת. אם היא לא - היא לא. לוין מורד על פי הגדרה בשבועתו למדינת ישראל ולחוקיה בזה שהוא מפר אותם ולא מכיר בסמכות החוקית של מדינת ישראל".
בהמשך הוסיפה ברסלר: "נחשפנו כולנו לחמש עובדות שכל אזרח ישראלי חייב לדעת. הראשונה, ראש הממשלה נתניהו ביחד עם סמוטריץ' בנו לאורך שנים את חמאס כנכס בהחלטה אסטרטגית. העובדה השנייה: נתניהו לאורך שנים העביר מאות מיליוני דולרים קטאריים לחמאס. העובדה השלישית: חמאס טבח בנו ב-7 באוקטובר, לא בכפכפים אלא עם ביגוד טקטי וטילי RPG מכסף שנתניהו העביר לו מקטאר. רביעית: האנשים הכי קרובים לנתניהו, היועצים הכי קרובים שלו, קיבלו כסף כמו חמאס מקטאר".
זה עוד בחקירה.
"אוריך אמר במילים שלו שהוא קיבל כסף מקטאר. אני מציינת את העובדות. העובדה החמישית: אנחנו יודעים שנתניהו מגבה אותם ובמקום לפטר אותם ולדרוש חקירה ממצה, מנסה לשבור את כל מערך החקירה. אלה חמש עובדות שכל אזרח ישראלי צריך לדעת ולהסיק מתוכן את המסקנות המתבקשות".
את מבינה לאן המלחמה הולכת?
"מישהו מבין? מלחמה שהמניעים היחידים שעומדים מאחוריה הם אידיאולוגיה פונדמנטליסטית, מלחמות נצח כאלה ואחרות. היא לא קשורה למה שהציבור הישראלי הרחב רוצה. כל סקר מראה שהציבור הישראלי הרחב לא רוצה את זה. כדי שנתניהו ישרוד פוליטית צריך לרצות את אנשי מלחמת הנצח, סמוטריץ', בן גביר, דוב ליאורים וכו'. אז מדינת ישראל נמצאת בתוך מלחמה במקום להחזיר את החטופים".
את מאמינה שיש מישהו שלא רוצה להחזיר את החטופים? יש פה ויכוח על הדרך.
"לא. זו שאלה של סדרי עדיפויות. מה אתה שם קודם. שימור קואליציה - ובשביל זה אתה צריך ללכת על פי האידיאולוגיה של פונדמנטליסטים קנאים שכבר הביאו פעמיים חורבן לאורך ההיסטוריה".
זה מה שסמוטריץ' ובן גביר רוצים, מלחמות נצח?
"אני חושבת שכן. גוג ומגוג זה שלב בדרך לגאולה המתבקשת. תקשיבי למה נאמר, לטקסטים בכנסים שהם עושים לגבי התיישבות בעזה. מותר לכם לחשוב ככה, אבל אזרחי מדינת ישראל צריכים להבין שזה מה שמוביל אותנו לזה שאנחנו מפקירים את החטופים".
על ראש הממשלה הוסיפה: "נתניהו לא מפחד להגיע לניר עוז. נתניהו לא רוצה לקשור את עצמו ל-7 באוקטובר אז הוא לא ילך למקום שמסמל את 7 באוקטובר. כשאת לומדת על איך מעצבים דעת קהל ואיך שולטים בציבור, אז מאוד ברורה ההתנהלות של נתניהו. הוא ממציא איזה קשקוש על ציר פילדלפי, הציבור טיפה מבולבל, אז כולנו משתפים פעולה ונותנים לו 40 דקות לעשות מסיבת עיתונאים ולהסביר בדיוק איך ציר פילדלפי מתחבר לסיפור שהוא צריך ולדה-לגיטימציה שהוא מייצר. זה מחריד להגיד את זה, אבל גם משפחות החטופים הן כלי משחק בעיצוב הנרטיב".
החברה הישראלית התנהלה בצורה מסוימת עד 7 באוקטובר. היו את ענייני הרפורמה והיה פה סיר לחץ שעלה על גדותיו. ב-7 באוקטובר חטפנו כולנו הלם, נרגעו הרוחות.
"לא. מי היו האנשים הראשונים שהגיעו למשרדו של נתניהו ב-7 באוקטובר? יועצי התקשורת. אז מי לא חטף הלם?".
את מאשימה אותו בעובדה שחזרנו לאווירה הרעילה?
"ברור".
רק אותו?
"כשיש מישהו שכל הזמן זורע רעל ופילוג, את יכולה להגיד 'אוקי, אני ממלכתית, אני מושיטה יד'. זה אולי לא ביטוי הכי אינטליגנטי, אבל ממלכתיות במעמד צד אחד זה טמטום".
אבל איפה החלק שלך בזה?
"לולא היה צורך אמיתי אני לא הייתי בדבר הזה. אני הכי אשמח לחזור הביתה ולמעבדה. אותי לימדו בבית שכשמישהו מרביץ לך אתה בהתחלה מתלונן ומתגונן, אבל ברגע שלא מצליחים, שבור לו כיסא על הראש".
את מסכימה עם הטענה של הצד השני שאת בעצם מתדלקת את ההסתה?
"בואו נעשה את המבחן הלוגי ההגיוני לשאלה הזאת. אם כולנו מסכימים שאלמלא הייתה המתקפה הזאת אני בכלל לא הייתי במודעות הציבורית, אז איך אפשר לבוא אליי בטענות? הניסיון לבוא אליי בטענות הוא לאטום את העיניים".
יש לך קווים אדומים במאבק הזה?
"בלי אלימות, הכול על פי החוק. אני לא הלכתי לאף אחד, לעומת פלנגות של ישראלים יהודים שמהלכים אימים בכל מיני מקומות ויורים לכיוון בתי משפט".
את חוששת שיהיה כאן רצח פוליטי?
"אני חושבת שיש לנתניהו אינטרס לטעת פחד בציבור שנאבק נגדו ובמערכת המשפט. לא לחינם נורה כדור לכיוון בית המשפט. זה לא מגיע משום מקום".
זה יכול להיגמר ברצח פוליטי?
"היו פה כבר מלא רציחות פוליטיות. אגב תמיד מצד אחד".
