בצל חקירת ההדלפות שבה מעורב איש שב"כ שנחשפה ב-ynet, ועדת החוקה של הכנסת דנה הבוקר (ראשון) בנושא "אכיפה בררנית בתחום ההדלפות, פגיעה בחופש העיתונות ובזכות ההיוועצות עם עורך דין על-ידי גורמי החקירה ושב"כ". לדיון הגיעה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שנמצאת כמעט מדי שבוע תחת מתקפת השרים, שפתחו בהליך הדחה נגדה. ראש השב״כ המפוטר רונן בר הוזמן לדיון אך לא הגיע, ושלח את סגן היועץ המשפטי של הארגון.
היועמ"שית אמרה בפתח הדיון כי "אין אכיפה בררנית בחקירות של עבירות הנוגעות למסירת מידע מידי עובד ציבור", ויו״ר הוועדה שמחה רוטמן (הציונות הדתית) מחה על דבריה: "אני חושב שלא היה ראוי לפתוח את דברייך באמירה שאין במדינת ישראל אכיפה בררנית". צעקות רבות נשמעו במהלך הדיון מצד חברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, ומצד רוטמן שניסה להשליט סדר. הוא הוציא מהדיון כמה ח"כים מהאופוזיציה, שכינו אותו "בריון".
העימותים בדיון הוועדה
(צילום: ערוץ הכנסת)
במהלך הדיון, ח״כים שאלו את סגן היועץ המשפטי של שב"כ אם נחקרה חדירת "כהניזם" למשטרת ישראל לבקשתו של רונן בר (אחד המידעים שהודלפו לפי החשד על ידי איש השב״כ לעיתונאים - ש"פ), והוא השיב: "התנהלה חקירה, אך לא נאסף מידע על שום שר". לדבריו, "'כהנא חי' ו'כך' אלה ארגוני טרור ויש לעקוב אחריהם". נציג שב"כ הבהיר כי "לא נאסף מידע לא על שר ולא על ח"כ" - אך הוסיף: "יש חשש לחדירת גורמים כהניסטים למערכת האכיפה בישראל ועל זה נפתחה חקירה. בוועדת המשנה למודיעין נוכל לפרט יותר".
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ששוהה בארה״ב, הגיב לדבריו של נציג שב״כ - וטען שהוא משקר. "חבורת שקרנים. תרבות השקר, הפוליטיזציה ותפירת התיקים של רונן בר הורסת את שירות הביטחון הכללי ומסכנת את מדינת ישראל", אמר. "בניגוד להכחשות, השב״כ ריגל אחרי שרים, אחרי ח״כים, אחרי מפכ״ל המשטרה, אחרי נציב שב״ס, וגם - כפי שנחשף בהקלטות - תפר תיק לקצין משטרה מצטיין שסירב לשתף פעולה בפעילות בלתי חוקית. כל זאת בשיתוף פעולה אקטיבי של היועמ״שית, שגייסה לצורך תפירות התיקים העברייניות את מח״ש, ב'חקירות' בררניות ומושחתות.יש לא מעט אנשי שב״כ שבזים להתנהלות הזו, אבל אלה שרודפים - הם סכנה אמיתית לדמוקרטיה ולשלטון החוק".
רוטמן אמר לנציג שב"כ בדיון: "אם הייתה הנחיה כזאת - זה אומר שהפעלתם את מנגנוני חיפוש המידע על דרג מדיני. יכול להיות שלא מימשתם את ההנחיה, אבל ההנחיה הייתה". סגן יועמ״ש השב״כ השיב: "לא הפעילו מנגנונים כאלה לא על שר ולא על ח"כ". רוטמן שאל אותו: "אם תגלה שנציג שב"כ שיקר לדרג מדיני - מה אתה עושה?", והוא השיב: "אני לא מכיר שמתוך השירות משקרים לוועדה או לראש הממשלה או לכנסת. יש הדלפות מדיוני קבינט ועוד דיונים, השאלה מה פוטנציאל הנזק. אין שום חקירת שב"כ עכשיו נגד דרג מדיני על דלף".
8 צפייה בגלריה
בן גביר ורונן בר. בשב"כ מודים כי עדיין קיים חשש לחדירת כהניזם למשטרה
(צילום: שריה דיאמנט, מוטי קמחי )
על החשד להדלפות מתוך השב״כ, והחקירה שנפתחה נגד איש המילואים החשוד, אמר נציג הארגון: "לארגון מודיעיני אין זכות קיום אם מדליפים ממנו מידע. ההדלפה פוגעת בעבודה התקינה בארגון, אנשים חוששים איך לעבוד כשיש דלף מהציר. שונה הדבר אם ראש השירות אמר בדיון כך וכך, מאשר גורם בארגון מוציא ידיעה או מסמך מפורט ומעביר אותו. הוצאת חומרים מהארגון גורם לו נזק".
בהרב-מיארה אמרה בפתח דבריה כי "הדיון הזה הוא הזדמנות בשבילנו להסביר בצורה מסודרת את העקרונות המנחים בחקירה של עבירות הנוגעות למסירת מידע מידי עובד ציבור. אנחנו רואים בכך חשיבות רבה בשל החשיבות של חופש העיתונות בחברה דמוקרטית. בניגוד לכותרת הדיון - אין אכיפה בררנית. מערכת אכיפת החוק פועלת בצורה עניינית על-פי אמות מידה מקצועיות. מערכת אכיפת החוק נוקטת זהירות רבה בפעולות שיש בהן חשש לפגיעה בחופש העיתונות ועבודת העיתונאים. מדיניות האכיפה היא מצומצמת בכלל ובפרט בעבירות של חופש מידע. האכיפה נעשית בצורה זהירה, שוויונית ואחידה".
"החקירה נפתחה בנושא של מסירת מידע שיש בחשיפה שלו פגיעה באינטרסים ציבוריים חשובים כמו פגיעה במדינה, בביטחון המדינה, ביחסי חוץ וכאלה, ויש אינטרס להגן עליו ולמנוע את חשיפתו", התייחסה היועצת המשפטית לפרשה הביטחונית שבה מעורב איש השב״כ. ״במקרים האלה יש ערך רב שגובר על שיקולים אחרים לבדוק מה מקור הדלף, יש עניין לנקוט פעולות במציאת מקור הדלף. ככל שמדובר במידע שפורסם - המקבל את המידע, העיתונאי, הוא לא העניין בחקירה. יש לשמור על המידע וביטחון המידע ועל חופש העיתונות, שהוא נייר לקמוס של מדינה דמוקרטית".
לדבריה, "הקווים המנחים: מידת הפגיעה או פוטנציאל הפגיעה באינטרסים חיוניים; תוחלת החקירה והחשיבות שלה; וחופש העיתונות והחשיבות שלה. כאשר עובד ציבור עוסק בגילוי מידע, זה מידע שנגנב ונלקח ללא סמכות ממערכות ציבוריות באופן שעלול לגרום נזק אדיר. נבחנים בחקירה עוצמת הנזק שיכול להיגרם מהוצאת מידע כזה. שאלת הנזק נבחנת על בסיס חוות דעת של הגורמים המקצועיים הרלוונטיים, במקרים רבים מדובר בגורמים בגופי הביטחון. כשהמידע לא בעל פוטנציאל לגרום נזק - אין הנחיה לפתוח בחקירה. לא תיפתח חקירה אם אין בה תוחלת, אם הסיכוי למצוא את המדליף נמוך או לא ניתן למצות חקירה במקרים כאלה".
בהרב-מיארה העירה של שאלות חברי הכנסת שהועברו אליה טרם הדיון, והבהירה כי לא תשיב על חקירות תלויות ועומדות - בהן "קטאר-גייט" ופרשת ההדלפות שבה מעורב איש שב"כ. "אלה הנחות חסרות בסיס על מוטיבציות לא-קיימות מצד גורמי האכיפה. היה מוטב ששאלות אלה לא יופיעו", אמרה היועמ"שית. בתגובה, חברי כנסת מהקואליציה צחקו. לימור סון הר-מלך מעוצמה יהודית צעקה לעברה: "שיכרון כוח בלתי נמנע, משטרת מחשבות ושאלות", וח״כ קטי שטרית מהליכוד קראה: "אתם מעודדים עבריינות״.
יו"ר הוועדה רוטמן אמר ליועמ״שית כי ״חלוקת ציונים על שאלות ח"כים היא לא במקום, זו לא פרקטיקה מקובלת בוועדה. התפקיד שלנו זה לבדוק. הדברים שלך הם התנגדות לפיקוח וזו אמירה לא לגיטימית". בהרב-מיארה השיבה: "ההנחיה לאנשיי לא לענות על שאלות בנושא תיקים תלויים ועומדים שיכולות לשבש אותם או לחשוף אותם". על חקירות עיתונאים היא אמרה: "מספר הפעמים שעיתונאים נחקרו הוא זעום, אנחנו לא נותנים לפגוע בעיתונאים בדברים הנוגעים לעבודה העיתונאית".
היועמ״שית אמרה כי "פתיחה בחקירה היא על בסיס חוות דעת של גורמי הביטחון השונים - שב"כ, מוסד, אמ"ן. ההנחיה שפורסמה ב-2020, שמבוססת על החלטות בית המשפט העליון, משקפת מדיניות אכיפה סדורה, שוויונית ואחידה". ח"כ סון הר-מלך אמרה כי מדובר ב"סיסמאות ריקות מתוכן", ורוטמן השיב ליועצת המשפטית: "האמירה שלך שקולה לאמירה 'תסמכו עלינו'. האם עיסוק בתוכן הביטוי לא מביא הזמנה לאכיפה בררנית?". בהרב-מיארה השיבה כי "האינטרסים שיש לשקול אותם הם לשיקול בית המשפט העליון".
רוטמן השיב: "איך בית משפט יכול לפקח על אכיפה בררנית? את אומרת שאין אכיפה בררנית. אם יש גורם שמפקח על בית משפט - אנא נקבי בשמו. כאשר מתנהלות חקירות שלא מבשילות לכתבי אישום - בעצם החקירה יש אכיפה בררנית. יש מקרים ששנים החקירה נשארת פתוחה ולא מגיעה לבית משפט. למעשה, רוב החקירות לא מגיעות לבית משפט. המשנה ליועמ"שית נשאל כמה תיקים נפתחו וכמה הוגשו כתב אישום - והוא לא עונה". בהרב-מיארה השיבה: "ההנחיות והכללים שאנחנו פועלים לפיהם הם שוויוניים". רוטמן ענה: "בקיצור, אין תשובה".
משפחות חטופים מחו על הסגנון בדיון: "בושה"
לאחר כשעה היועמ"שית עזבה את הדיון, ורוטמן מתח עליה ביקורת: "היועצת לא ניצלה את הזמן שניתן לה כדי לענות על השאלות שלנו. לא מקובל עליי שהיא הולכת, אבל מה נעשה". ח"כ ח"כ גוטליב (הליכוד) השתלחה בה: "לא הגיוני שהיא באה רק לשעה, ממילא היא לא יודעת כלום בפלילים. היא שיקרה, זו בושה". ח"כ משה סעדה מהליכוד צעק לעבר היועמ״שית: "תכבדי את חברי הכנסת, רצינו להטיח בך את האמת שתשמעי". ח"כים מהאופוזיציה השיבו לו: "אתם מכבדים אותה?".
לאחר שחלקה של היועמ״שית בדיון הסתיים, עלה לדבר בוועדה יזהר ליפשיץ, הבן של שורדת השבי יוכבד ליפשיץ ושל עודד ליפשיץ שנרצח בשבי. הוא העביר ביקורת על הסגנון בדיון. "לא הייתי רוצה להיות בכנסת כזאת שמנהלת כזה דיון, גם לא בחדר מורים כזה. דיון שהוא בושה", אמר. "אנחנו בני משפחות החטופים נמצאים במקום קשה מאוד, והדיון הזה הוא המצפן לכל מה שאנחנו אומרים. חשוב להבין את זה".
ב-ynet נחשף לפני כשבועיים כי מח"ש פתחה בחקירה רגישה נגד איש מילואים בשב"כ, בחשד שהדליף מידע פנימי וסודי לעיתונאים ולשר התפוצות עמיחי שיקלי (הליכוד). לפי החשד, החקירה ומעצרו של איש השירות קשורים לפרסום של העיתונאי עמית סגל מ-23 במרץ, שבו נחשפו מסמכים פנימיים של הארגון, מהם עלה כי בשירות נערכה בדיקה בנוגע לחשד ש"כהניזם" חדר לצמרת המשטרה. כמו כן, לפי החשד מסמך על אודות עמדת השב"כ לאירועים שקדמו ל-7 באוקטובר, אשר לדעת איש המילואים סותרת את הנכתב בתחקיר השב"כ לאירועי הטבח, הודלף לעיתונאית שירית אביטן-כהן.
החשוד נעצר לאחר משמרת בשירות, והתשאול בעניינו החל כבר ברכב בזמן המעצר. עוד נודע כי הוא החזיק לפי החשד מידע נוסף, שאותו השמיד לפני החקירה. בנוסף, החשוד הביע תמיכה לגבי מעורבות שב"כ באירועים שאמורים להיות בטיפול המשטרה. במשך ימים נמנעה ממנו האפשרות להיפגש עם עורך דין - מניעה שעליה חתם השב"כ. החשוד, בדרגה כמעט מקבילה לסגן-אלוף בשב"כ, מסר בחקירתו כי הוא ביקש להביא לידיעת הציבור נושאים בעלי עניין וחשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה, אשר הוצגו לטענתו בצורה מסולפת על-ידי גורמים בעלי עניין, ששלטו על המידע שנמצא בידי שב"כ.
