הממשלה הביעה אי-אמון ביועצת המשפטית לממשלה: בפתח הדיון הבוקר (ראשון) בישיבת הממשלה על הצבעת אי-אמון ביועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, התייחס שר המשפטים יריב לוין לעובדה שהיא לא הגיעה לדיון, ואמר כי הוא "רואה בחומרה רבה את היעדרותה מהישיבה". לדבריו, "זו הוכחה נוספת לעומק הזלזול שהיא רוחשת לממשלה ולחבריה ולכך שאין לה תשובות לטענות המופנות נגדה". בהרב-מיארה גם לא שלחה לדיון נציג מטעמה. בתום הדיון הצביעו השרים פה אחד על האי-אמון ביועמ"שית. נשיא המדינה יצחק הרצוג אמר על-רקע המתיחות בין הממשלה לשומרי הסף: "לא תהיה הפרת חוק ולא הפרה של צו בית משפט, אחרת אנחנו נפרק את המדינה".
8 צפייה בגלריה
ביג רקע כנסת ישראל צריבה יריב לוין, נתניהו, גלי בהרב-מיארה
(צילום: אלכס קולומויסקי, רפי קוץ, Oliver CONTRERAS / AFP, AFP)
שר המשפטים לוין אמר עוד בדיון בנוגע להדחת בהרב-מיארה: "היועצת מסרבת באופן כמעט סדרתי להופיע בפני ועדת החוקה, מתעלמת מפניות של השרים אליה, לא עונה לפניותיי שלי. אני כשר משפטים, שלא לדבר על מה קורה עם שרים אחרים, זוכה להתעלמות מופגנת ממנה למכתבים שלי".
מזכיר הממשלה יוסי פוקס אמר: "ההצעה של השר לוין נשלחה ליועצת ולשרים לפני כמה שבועות, היה לה זמן להתייחס ברצינות לטענות, והיא לא עשתה כך". שר המשפטים המשיך: "ההצעה שאנחנו מביאים היא להבעת אי אמון ביועצת המשפטית לממשלה. ליועצת יש ארבעה תפקידים עיקריים, זאת לפי החלטות ממשלה קודמות. במסמך שמונח לפניכם מפורט כיצד היועצת פועלת בניגוד גמור לתפקידה, בדרך שאי אפשר לתאר אלא כפוליטית, תוך טענה למניעה משפטית בשורה ארוכה של דברים".
לוין אמר עוד: "היועצת מנצלת את כוחה הטכני על-מנת למנוע חקיקה ממשלתית והופכת לסוג של שחקן וטו. אנחנו נמצאים בנקודה שבה היועצת פועלת בניגוד מוחלט לתפקידה. זו אינה בעיה אישית שלי. הבעיה היא רוחבית לכל רוחב הגזרה, מול כל השרים, ובניגוד מוחלט לפעילותה בתקופת הממשלה הקודמת".
שר המשפטים המשיך במתקפה על בהרב-מיארה: "היועצת מסכלת פעם אחר פעם מדיניות ממשלתית ולא מציעה חלופות, ומסכלת מינויים בשירות המדינה כפי שנעשה בעניינו של נציב שירות המדינה. היא לא הסתפקה בזה אלא מנעה בפועל ייצוג מהממשלה והתעקשה 'לייצג' אותה בכמה מקרים בניגוד לעמדתה".
לוין טען עוד כי בהרב-מיארה מונעת את עבודת ועד הבדיקה בעניין השימוש ברוגלות, ופועלת בניגוד לעמדת הממשלה גם בעולמות הביטחון. השר יצחק וסרלאוף התבדח, ופנה לשר החוץ גדעון סער שהביא למינוי של בהרב-מיארה. "גדעון מה הבאת עלינו", אמר השר וסרלאוף. בתגובה לכך השרים צחקו. סער עצמו אמר: "היא רואה את עצמה כמו הילד מהספר ההוא עם האצבע בסכר, אבל אצבע בעין זו לא אצבע בסכר". גם הפעם השרים צחקו.
הכותרת
הדחת היועמ"שית יצאה לדרך: מי יסכים לכהן בוועדה ומה הסיכוי שהמהלך יושלם?
23:27
גם נציגי הסיעות החרדיות תקפו את בהרב-מיארה. סגן השר אורי מקלב מיהדות התורה אמר: "בנושא סבסוד המעונות, היועמ"שית הביאה פרשנות ללא פסיקת בג"ץ בזמן שבית המשפט עצמו לא נדרש לזה, כל זה במטרה אחת ברורה מאוד".
מקלב הוסיף: "יש פה התערבות לא רק בנושאים משפטיים אלא גם בתהליכים פנים משרדיים. ראינו איך מנעו מהיועצת המשפטית למשרד הביטחון לקחת חלק בדיונים של חוק הגיוס עוד קודם גיבוש חוות דעת בכלל. זהו דבר ללא תקדים, מזמינים ישיבות בצורה אקטיבית עם מערכת הביטחון בלוחות זמנים שהם לא רגילים אליהם ומכריחים את המערבת לפעול באופן שהם לא רגילים כדי לפגוע בבני הישיבות".
שר הדתות מיכאל מלכיאלי מש"ס אמר כי משרדו לא מגיש חוקים בגלל חוות הדעת המשפטיות, ולכן הוא מבקש מחברי כנסת להגיש הצעות חוק פרטיות כדי לעקוף את עמדת הייעוץ המשפטי. שר הרווחה יעקב מרגי אמר: "חוות הדעת המשפטיות הורסות את התהליכים במשרד שלו (של מלכיאלי. ש"פ). היועמ"שית היא 'הריבון'".
השר יואב בן צור, אף הוא מש"ס, אמר: "אי אפשר להמשיך ככה עוד, או שאנחנו מדינה דמוקרטית או דיקטטורית. פקידים לא ינהלו את הממשלה לפי דעתם הפוליטית, זו לא דעתי האישית, זה החוק במדינה דמוקרטית. אנחנו שומרי חוק, מכבדים את הפקידות המקצועית, אך לצערי ההתנהלות שם הייתה מזלזלת ברמה המקצועית, משפטית. לא קיבלנו מענה הולם משפטי לטענות שהגשנו בפניה".
מכתב התגובה: "הממשלה מבקשת להיות מעל החוק"
הבוקר, כאמור, שבועיים וחצי אחר שלוין הכריז בדרמטיות על התנעת תהליך הדחתה של היועמ"שית, החל הבוקר הדיון בממשלה בנושא. ראש הממשלה בנימין נתניהו נעדר מהדיון בגלל ניגוד עניינים, ואת הישיבה מנהל כאמור שר המשפטים לוין. בסיומה צפויים השרים להצביע על אי-אמון בבהרב-מיארה. היועמ"שית הודיעה למזכיר הממשלה שהיא לא תשתתף בדיון, ובמקום זאת שלחה לשרים מכתב תגובה חריף שבו ציינה: "הממשלה מבקשת להיות מעל החוק. לא נירתע".
בהרב-מיארה ציינה עוד: "יש להבין את המהלך כמו שהוא - לא אמון מבקשת ההצעה לקדם אלא נאמנות לדרג הפוליטי. לא משילות, אלא כוח שלטוני ללא גבולות, כחלק ממהלך רחב יותר להחלשת הרשות השופטת והרתעת הדרגים המקצועיים כולם. הממשלה מבקשת להיות מעל החוק, ולפעול ללא בקרה ואיזונים, גם בתקופות רגישות ביותר - שעת חירום מחאות נגד השלטון ותקופת בחירות".
בפתח מכתבה לשרים, ציינה היועמ"שית: "סיום כהונת היועצת המשפטית לממשלה הוא צעד חריג ביותר. קידומו חייב להיעשות בהליך סדור המהווה ערובה לשמירה על עצמאות הייעוץ המשפטי לממשלה, כפי שנקבע בהחלטות ממשלה, על בסיס דוח ועדת שמגר. הדיון ההצהרתי המתוכנן אינו חלק מההליך הסדור, אין לו תוקף משפטי והוא עוקף את הכללים שנקבעו.
"לצד זאת, הצעת ההחלטה הנוכחית הופכת את היוצרות. מקרים שבהם הממשלה ביקשה לפעול באופן לא חוקי, גם תוך פגיעה בציבור, מוצגים כ'חילוקי דעות' שמהווים עילת פיטורים, והיעד ברור: הפיכת מוסד היועצת המשפטית לממשלה לכזה הנדרש להחריש מול פעולות לא חוקיות, או אף לתת להן יד, אחרת תיווצר עילה לסיום הכהונה".
במכתבה קובעת היועצת שתפקידה לשמור על חוקיות פעולת הממשלה כל העת, וקל וחומר בתקופות רגישות במיוחד בחיי המדינה כאשר הממשלה רוצה לבצע "פעילות יתר" - הכוונה לשעת חירום (למשל המלחמה בעזה), זמן של הפגנות ומחאה נגד השלטון הגוררת התנגשויות עם הממשלה והמשטרה (למשל הפגנות המלוות באלימות משני הצדדים), ולפני הבחירות כשיש לפקח על מעשי והחלטות הממשלה.
בהרב-מיארה ציינה עוד כי "לא רק שהדיון בממשלה עוקף את כללי סיום הכהונה, אלא שגם מדובר בניסיון לשבש את יכולתנו למלא את תפקידנו. הטענה המרכזית בהצעת ההחלטה היא כי חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה לבין הייעוץ המשפטי לממשלה מונעים שיתוף פעולה יעיל. האמת שונה. מאז הקמת הממשלה אני ומערך הייעוץ המשפטי לממשלה כולו עובדים יחד עם הממשלה לקידום מדיניותה. טענת היעדר שיתוף הפעולה היעיל מנותקת מהמציאות. הנתונים והעובדות מדברים בעד עצמם.
"בתקופת הממשלה הנוכחית סייענו בקידום למעלה מ-650 החלטות ממשלה ומאות דברי חקיקה ממשלתית. ייעצנו לממשלה באופן שוטף וייצגנו את המדינה באלפי הליכים משפטיים. מניעה משפטית ביחס להחלטות ממשלה נקבעה במקרים ספורים בלבד. פעלנו רבות לקידום הנושאים שבליבת המדיניות המוצהרת של הממשלה הגנה על הביטחון, תפיסת הפעולה מול רצועת עזה, מלחמה בטרור ובהסתה לטרור; גיבוש תקציבי המדינה, הרחבת ההתיישבות ותמיכה בה, נושאי דת ומדינה, התמודדות עם השלכות מלחמת ''חרבות ברזל' ובהן פעילות מנהלת 'תקומה', והרשימה ארוכה".
"נמשיך לבצע את תפקידנו ללא מורא"
לדברי היועמ"שית, אנשיה ייצגו את המדינה ביותר מ-2,000 עתירות ביטחוניות, והופיעו בערכאות בינלאומיות למניעת הוצאת צווים נגד המדינה. בהרב-מיארה הדגישה: "תפקיד הייעוץ המשפטי לממשלה הוא לסייע לממשלה להגשים את מדיניותה תוך הקפדה על החוק. מקום בו הייעוץ המשפטי מציג בפני הממשלה את גבולות הדין הוא ממלא את תפקידו, ולא ניתן לטעון כי מדובר בחילוקי דעות המהווים עילת סיום כהונה. גם אם הדבר אינו לרוחה של הממשלה, זוהי חובתו המקצועית של הייעוץ המשפטי לעמוד על חוקיות פעולותיה".
היא הוסיפה: "הצעת ההחלטה מציגה אירועים שבהם הייעוץ המשפטי שיקף לממשלה את גבולות הדין כעילה להפסקת כהונה זאת, הגם שברוב המכריע של מקרים אלו בית המשפט מצא כי יש מקום להתערבות שיפוטית בעמדת הממשלה. לפי הצעת ההחלטה, יועץ משפטי לממשלה שיקפיד על גבולות הדין ייחשב למי שאינו משתף פעולה עם השלטון וניתן לפטרו. למעשה, הצעת ההחלטה מבקשת להפוך את הממשלה לפרשנית הדין וקובעת החוק וגבולותיו עבור עצמה. בג"ץ דחה תפיסה זו אך לאחרונה, פה אחד, בהרכב מורחב.
"לא התבקשתי מראש להתייחס בישיבת הממשלה לדברים. התייחסות מפורטת לטענות שהועלו בהצעת ההחלטה, לתקינות המהלך, לעיתויו, לשיקולים הזרים הכרוכים בו ולהשפעתו על הליכים פליליים תימסר במסגרת המתאימה. קרי, הליך סיום כהונה, אם יוחלט על קיומו כסדרו, בהתאם לכללים, ועל פי שלביו. אנו בייעוץ המשפטי לממשלה נמשיך לבצע את תפקידנו ללא מורא - נסייע לממשלה לקדם את מדיניותה בגבולות הדין".
בהמשך לדיון פרסם פרקליט המדינה עמית איסמן מכתב תמיכה בבהרב-מיארה. "פרקליט המדינה וכל חברי הנהלת הפרקליטות מבקשים להביע את אמונם המלא ביועמ"שית, ולחזק את ידיה בפעולתה הערכית והמקצועית לשמירה על שלטון החוק ועל יסודותיה של הדמוקרטיה הישראלית", כתב. "היא ממלאת את תפקידה יחד עם מערך הייעוץ המשפטי לממשלה, באחריות, במסירות, במקצועיות, וללא מורא.
"משעה שעמידתה של היועצת המשפטית לממשלה על משמר החוק והמשטר הדמוקרטי היא מילוי חובתה, עצם מילוי חובה זו אינה יכולה להוות עילה להדחה", המשיך איסמן. "הבעת אי-אמון ביועצת, בעת שהיא וצוותה וכל נציגותיה ונציגיה פועלים באחריות, ביושרה ובנאמנות, פוגעת בעקרונות היסוד של שלטון החוק, מערערת את יציבות השירות המשפטי הציבורי, ומחלישה את יכולתה של החברה הישראלית ומדינת ישראל להתמודד עם אתגריה הרבים. נמשיך לעמוד לצידה".
יו"ר המחנה הממלכתי ח"כ בני גנץ אמר בזמן כינוס הדיון בהדחת בהרב-מיארה: "ישמעו בישיבה הזו מיליון תירוצים והשתלחויות, אבל האמת, לצד זה שהיא לא באה להם טוב בעיניים, הסיבה המרכזית היא שהממשלה התחייבה להעביר חוק שיפטור את החרדים מגיוס. נתניהו רוצה יועץ משפטי שיאפשר לעקוף את בג"ץ, לדרוך על חיילי המילואים שמתגייסים לסבב חמישי, ולעגן את ההשתמטות בחוק. המטרה ברורה: לשמור על הקואליציה על חשבון מי ששומר על ביטחון ישראל. על חשבון כולנו".
מחוץ לביתה של היועמ"שית, גלי בהרב מיארה
כינוס הממשלה, שממנו נעדר גם שר הביטחון ישראל כ"ץ, הוא השלב הראשון בהליך ההדחה של היועצת המשפטית לממשלה. השלב הבא בתהליך הארוך הוא דיון בוועדת האיתור לבחירת היועץ המשפטי לממשלה - לשם שוקלים למנות כנציגים את שר החוץ גדעון סער או יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, למילוי משבצת שר המשפטים לשעבר.
פניית הממשלה לוועדת האיתור, שנועדה "להתייעצות" בנוגע להדחת היועמ"שית, צפויה להתקיים בימים הקרובים ולא מיד עם סיום הישיבה היום. נכון להיום, בראש הוועדה עומד נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, שהתנגד למינוי במקור, וחברים בה נציגת לשכת עורכי הדין תמי אולמן ונציג הפקולטות למשפטים פרופ' רון שפירא. שר המשפטים יריב לוין אמור למנות לה גם שר משפטים לשעבר, וועדת החוקה אמורה למנות ח"כ מהקואליציה.
בממשלה לוקחים בחשבון כי מינוי של סער או אוחנה למשבצת "שר משפטים לשעבר" יגרור התכתשות משפטית ועתירות לבג"ץ, שכן שניהם חלק מקואליציה מכהנת שמובילה את ההדחה ועמדתם לא ניטרלית.
בכיר בממשלה אמר כי לוין מתכוון להשלים את ההליכים להדחת היועמ"שית תוך כחודשיים. בין בהרב-מיארה לממשלה נרשמו במשך חודשים ארוכים חילוקי דעות מהותיים, בין היתר בסוגיות קריטיות לשלמות הקואליציה: חוק הגיוס, מימון מעונות לאברכים, מינויים של ראש הממשלה והשרים, החזרת השר איתמר בן גביר לממשלה ופיטורי ראש השב"כ. בכל אלו, הרימה היועמ"שית דגל אדום וספגה ביקורת קשה - כולל מצד השר סער שמינה אותה, שכינה אותה כמי שמתנהלת כמו "טייס קמיקזה" והודיע לה כי התחרט על מינויה.
נתניהו, כאמור, לא משתתף בישיבה - אך ההתנגשויות שלו עם היועמ"שית הן חלק בלתי נפרד מהרוח המשפיעה על השרים בבואם לתמוך בהדחה. השר לוין הכין בחודשים האחרונים קלסר עב קרס שמונה 86 עמודים לצורך ההצעה להצביע אי-אמון בבהרב-מיארה.
במסמך של לוין כלולות הטענות כי בהרב-מיארה לא מייצגת את הממשלה בבג"ץ; לא מתירה לממשלה ייצוג פרטי לאחר שסירבה לייצג את עמדתה; מחבלת בקידום חקיקה ממשלתית; לא מאשרת מינויים ולא מקדמת החלטות של הממשלה - באופן "המונע שיתוף פעולה יעיל". בסוף התהליך אמורה להגיע ההדחה לפתחו של בג"ץ.
הדיון בממשלה נערך על-רקע המחאה הציבורית הנרחבת נגד הליך ההדחה של בהרב-מיארה ופיטורי ראש השב"כ רונן בר.
פורסם לראשונה: 12:35, 23.03.25
