עוד שלב בתוכנית לפיטורי שומרת הסף - לקראת התנגשות בין הרשויות: שבועיים וחצי אחרי ששר המשפטים יריב לוין הכריז בדרמטיות על התנעת תהליך הדחת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מתפקידה, החל הבוקר (ראשון) דיון הממשלה בנושא. ראש הממשלה בנימין נתניהו נעדר מהדיון בגלל ניגוד עניינים, ואת הישיבה מנהל שר המשפטים לוין. בסיומה צפויים השרים להצביע על אי-אמון בבהרב-מיארה. היועמ"שית הודיעה למזכיר הממשלה שהיא לא תשתתף בדיון, ובמקום זאת שלחה לשרים מכתב תגובה חריף שבו ציינה: "הממשלה מבקשת להיות מעל החוק. לא נירתע".
5 צפייה בגלריה
לוין, נתניהו, בהרב-מיארה ומכתבה
(צילום: אלכס קולומויסקי, רפי קוץ, Oliver CONTRERAS / AFP, AFP)
בהרב-מיארה ציינה עוד: "יש להבין את המהלך כמו שהוא - לא אמון מבקשת ההצעה לקדם אלא נאמנות לדרג הפוליטי. לא משילות, אלא כוח שלטוני ללא גבולות, כחלק ממהלך רחב יותר להחלשת הרשות השופטת והרתעת הדרגים המקצועיים כולם. הממשלה מבקשת להיות מעל החוק, ולפעול ללא בקרה ואיזונים, גם בתקופות רגישות ביותר - שעת חירום מחאות נגד השלטון ותקופת בחירות".
בפתח מכתבה לשרים, ציינה היועמ"שית: "סיום כהונת היועצת המשפטית לממשלה הוא צעד חריג ביותר. קידומו חייב להיעשות בהליך סדור המהווה ערובה לשמירה על עצמאות הייעוץ המשפטי לממשלה, כפי שנקבע בהחלטות ממשלה, על בסיס דוח ועדת שמגר. הדיון ההצהרתי המתוכנן אינו חלק מההליך הסדור, אין לו תוקף משפטי והוא עוקף את הכללים שנקבעו.
"לצד זאת, הצעת ההחלטה הנוכחית הופכת את היוצרות. מקרים שבהם הממשלה ביקשה לפעול באופן לא חוקי, גם תוך פגיעה בציבור, מוצגים כ'חילוקי דעות' שמהווים עילת פיטורים, והיעד ברור: הפיכת מוסד היועצת המשפטית לממשלה לכזה הנדרש להחריש מול פעולות לא חוקיות, או אף לתת להן יד, אחרת תיווצר עילה לסיום הכהונה".
במכתבה קובעת היועצת שתפקידה לשמור על חוקיות פעולת הממשלה כל העת, וקל וחומר בתקופות רגישות במיוחד בחיי המדינה כאשר הממשלה רוצה לבצע "פעילות יתר" - הכוונה לשעת חירום (למשל המלחמה בעזה), זמן של הפגנות ומחאה נגד השלטון הגוררת התנגשויות עם הממשלה והמשטרה (למשל הפגנות המלוות באלימות משני הצדדים), ולפני הבחירות כשיש לפקח על מעשי והחלטות הממשלה.
בהרב-מיארה ציינה עוד כי "לא רק שהדיון בממשלה עוקף את כללי סיום הכהונה, אלא שגם מדובר בניסיון לשבש את יכולתנו למלא את תפקידנו. הטענה המרכזית בהצעת ההחלטה היא כי חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה לבין הייעוץ המשפטי לממשלה מונעים שיתוף פעולה יעיל. האמת שונה. מאז הקמת הממשלה אני ומערך הייעוץ המשפטי לממשלה כולו עובדים יחד עם הממשלה לקידום מדיניותה. טענת היעדר שיתוף הפעולה היעיל מנותקת מהמציאות. הנתונים והעובדות מדברים בעד עצמם.
"בתקופת הממשלה הנוכחית סייענו בקידום למעלה מ-650 החלטות ממשלה ומאות דברי חקיקה ממשלתית. ייעצנו לממשלה באופן שוטף וייצגנו את המדינה באלפי הליכים משפטיים. מניעה משפטית ביחס להחלטות ממשלה נקבעה במקרים ספורים בלבד. פעלנו רבות לקידום הנושאים שבליבת המדיניות המוצהרת של הממשלה הגנה על הביטחון, תפיסת הפעולה מול רצועת עזה, מלחמה בטרור ובהסתה לטרור; גיבוש תקציבי המדינה, הרחבת ההתיישבות ותמיכה בה, נושאי דת ומדינה, התמודדות עם השלכות מלחמת ''חרבות ברזל' ובהן פעילות מנהלת 'תקומה', והרשימה ארוכה".
"נמשיך לבצע את תפקידנו ללא מורא"
לדברי היועמ"שית, אנשיה ייצגו את המדינה ביותר מ-2,000 עתירות ביטחוניות, והופיעו בערכאות בינלאומיות למניעת הוצאת צווים נגד המדינה. בהרב-מיארה הדגישה: "תפקיד הייעוץ המשפטי לממשלה הוא לסייע לממשלה להגשים את מדיניותה תוך הקפדה על החוק. מקום בו הייעוץ המשפטי מציג בפני הממשלה את גבולות הדין הוא ממלא את תפקידו, ולא ניתן לטעון כי מדובר בחילוקי דעות המהווים עילת סיום כהונה. גם אם הדבר אינו לרוחה של הממשלה, זוהי חובתו המקצועית של הייעוץ המשפטי לעמוד על חוקיות פעולותיה".
היא הוסיפה: "הצעת ההחלטה מציגה אירועים שבהם הייעוץ המשפטי שיקף לממשלה את גבולות הדין כעילה להפסקת כהונה זאת, הגם שברוב המכריע של מקרים אלו בית המשפט מצא כי יש מקום להתערבות שיפוטית בעמדת הממשלה. לפי הצעת ההחלטה, יועץ משפטי לממשלה שיקפיד על גבולות הדין ייחשב למי שאינו משתף פעולה עם השלטון וניתן לפטרו. למעשה, הצעת ההחלטה מבקשת להפוך את הממשלה לפרשנית הדין וקובעת החוק וגבולותיו עבור עצמה. בג"ץ דחה תפיסה זו אך לאחרונה, פה אחד, בהרכב מורחב.
"לא התבקשתי מראש להתייחס בישיבת הממשלה לדברים. התייחסות מפורטת לטענות שהועלו בהצעת ההחלטה, לתקינות המהלך, לעיתויו, לשיקולים הזרים הכרוכים בו ולהשפעתו על הליכים פליליים תימסר במסגרת המתאימה. קרי, הליך סיום כהונה, אם יוחלט על קיומו כסדרו, בהתאם לכללים, ועל פי שלביו. אנו בייעוץ המשפטי לממשלה נמשיך לבצע את תפקידנו ללא מורא - נסייע לממשלה לקדם את מדיניותה בגבולות הדין".
שר המשפטים לוין אמר בפתח ישיבת הממשלה כי הוא רואה בחומרה רבה את היעדרותה של היועצת המשפטית לממשלה מהישיבה. לדבריו, "זוהי הוכחה נוספת לעומק הזלזול שהיא רוכשת לממשלה ולחבריה ולכך שאין לה תשובות לטענות המופנות נגדה".
מחוץ לביתה של בהרב-מיארה, הבוקר
צעדה והפגנה נגד הדחת היועמ"שית בירושלים
(צילום: גיל יוחנן )
כינוס הממשלה, שממנו נעדר גם שר הביטחון ישראל כ"ץ, הוא השלב הראשון בהליך ההדחה של היועצת המשפטית לממשלה. השלב הבא בתהליך הארוך הוא דיון בוועדת האיתור לבחירת היועץ המשפטי לממשלה - לשם שוקלים למנות כנציגים את שר החוץ גדעון סער או יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, למילוי משבצת שר המשפטים לשעבר.
פניית הממשלה לוועדת האיתור, שנועדה "להתייעצות" בנוגע להדחת היועמ"שית, צפויה להתקיים בימים הקרובים ולא מיד עם סיום הישיבה היום. נכון להיום, בראש הוועדה עומד נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, שהתנגד למינוי במקור, וחברים בה נציגת לשכת עורכי הדין תמי אולמן ונציג הפקולטות למשפטים פרופ' רון שפירא. שר המשפטים יריב לוין אמור למנות לה גם שר משפטים לשעבר, וועדת החוקה אמורה למנות ח"כ מהקואליציה.
בממשלה לוקחים בחשבון כי מינוי של סער או אוחנה למשבצת "שר משפטים לשעבר" יגרור התכתשות משפטית ועתירות לבג"ץ, שכן שניהם חלק מקואליציה מכהנת שמובילה את ההדחה ועמדתם לא ניטרלית.
בכיר בממשלה אמר כי לוין מתכוון להשלים את ההליכים להדחת היועמ"שית תוך כחודשיים. בין בהרב-מיארה לממשלה נרשמו במשך חודשים ארוכים חילוקי דעות מהותיים, בין היתר בסוגיות קריטיות לשלמות הקואליציה: חוק הגיוס, מימון מעונות לאברכים, מינויים של ראש הממשלה והשרים, החזרת השר איתמר בן גביר לממשלה ופיטורי ראש השב"כ. בכל אלו, הרימה היועמ"שית דגל אדום וספגה ביקורת קשה - כולל מצד השר סער שמינה אותה, שכינה אותה כמי שמתנהלת כמו "טייס קמיקזה" והודיע לה כי התחרט על מינויה.
נתניהו, כאמור, לא משתתף בישיבה - אך ההתנגשויות שלו עם היועמ"שית הן חלק בלתי נפרד מהרוח המשפיעה על השרים בבואם לתמוך בהדחה. השר לוין הכין בחודשים האחרונים קלסר עב קרס שמונה 86 עמודים לצורך ההצעה להצביע אי-אמון בבהרב-מיארה.
במסמך של לוין כלולות הטענות כי בהרב-מיארה לא מייצגת את הממשלה בבג"ץ; לא מתירה לממשלה ייצוג פרטי לאחר שסירבה לייצג את עמדתה; מחבלת בקידום חקיקה ממשלתית; לא מאשרת מינויים ולא מקדמת החלטות של הממשלה - באופן "המונע שיתוף פעולה יעיל". בסוף התהליך אמורה להגיע ההדחה לפתחו של בג"ץ.
הדיון בממשלה נערך על-רקע המחאה הציבורית הנרחבת נגד הליך ההדחה של בהרב-מיארה ופיטורי ראש השב"כ רונן בר.
