בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) דחה אמש (שישי) את בקשתה של ישראל לערער על צווי המעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט. ישראל הגישה עתירה נגד ההחלטה כבר במאי, ונדחתה. כעת ביקשה רשות לערער ונדחתה על-ידי בית הדין.
1 צפייה בגלריה
"הטענות ממוחזרות"
(צילום: REUTERS/Piroschka van de Wouw/File Photo, חיים גולדברג פלאש90)
טענת ישראל, שחזרה גם בבקשה הנוכחית, היא שלבית הדין אין סמכות לדון בנושא - בהתאם לעקרון המשלימות שב"אמנת רומא". לפי עיקרון זה, בית הדין הפלילי הבינלאומי הוא סמכות משלימה, ועליו להתערב רק במקרים בהם מדינה אינה יכולה או לא רוצה לחקור עבירות שנעשו על-ידי אזרחיה.
בית הדין קבע בהחלטה בת 13 עמודים כי "ישראל חוזרת על טענותיה". "לבית הדין אין חובה לדון בשאלת הסמכות שהעלתה ישראל לפני ההחלטה על יישום צווי המעצר. צווי המעצר הוגשו בנפרד, והם לא קשורים לעניין הסמכות", נכתב.
גורמים שמעורים בנושא העריכו לאחרונה כי ההסכם לשחרור חטופים והפסקת האש בעזה דווקא עשוי להקל על השופטים מבית הדין הפלילי בהאג בנוגע לצווי המעצר. עם זאת, הגורמים הסבירו כי באופן פורמלי אין להסכם השפעה על ניהול התיק, כיוון שהצווים מתייחסים לאירועים שהתרחשו בתחילת המלחמה.
התובע חאן מכריז במאי: בכוונתי להוציא צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט
(צילום: ICC )
גורמים בישראל אף היו אופטימיים לגבי האפשרות שסיום המלחמה יכול להשפיע לטובה על התיק המתנהל בהאג. "זה אינטרס של כולם לרדת מהעץ. אלה תיקים לא מוצדקים שהוגשו משיקולים זרים כפי שנחשף כעת", אמר גורם בכיר שבקיא בפרטים. הוא הוסיף: "כבר עתה מתברר שמרחפת עננה כבדה מעל השיקולים והנסיבות בהוצאה של צווי המעצר".
בשבועות האחרונים הלחץ ניכר במסדרונות בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג, בעקבות שמועות על כך שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ עומד להטיל סנקציות מוסדיות על כל בית הדין. זאת, בנוסף לסנקציות האישיות שכבר הוטלו על שופטים שמעורבים בתיק של נתניהו, וכן ועל שני סגני התובע שהם ממלאי מקומו של קארים חאן - התובע הכללי של בית הדין שהוציא את צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט, ושהשעה את עצמו עד להשלמת החקירה נגדו בגין חשד לתקיפה מינית.
בנובמבר בשנה שעברה, נזכיר, בית הדין קבע כי "קיים יסוד סביר להאמין כי לנתניהו וגלנט יש אחריות פלילית לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות" ברצועת בעזה. הפשעים שמיוחסים לנתניהו וגלנט הם הרעבה כשיטת לוחמה ופשעים נגד האנושות של רצח, רדיפה ומעשים לא אנושיים אחרים. בהחלטה נטען כי פשעים אלו בוצעו לפחות מ-8 באוקטובר 2023 - יום לאחר הטבח שביצע חמאס - ועד לפחות 20 במאי 2024, היום בו התביעה הגישה את הבקשות לצווי מעצר.
