העקרונות שעליהם סיכמו נציגי המפלגות החרדיות ויו"ר וועדת חוץ וביטחון הפכו לשיחת היום. החרדים שידרו שהתפשרו כדי להגיע להסכמות, אדלשטיין העביר מסר כי מדובר בחוק משנה מציאות אך רבים מתחו ביקורת על כך שהחוק כלל לא ישנה את המציאות הקיימת ולא יביא לגיוס של ממש.
אם יחוקק החוק הוא צפוי למעשה לא רק לקבוע יעדים שיחייבו את הצבא לעמוד בהם אלא גם להחזיר את מעמד "תורתו אומנותו" למי שלא מתגייס ובכך להחזיר את התקציבים שהוקפאו על ידי בג"ץ לפני כשנה עם הפסיקה לפיה אין יותר פטור מגיוס לחרדים.
על פי הדיווחים, מההבנות שהושגו - הסנקציות על מי שלא יתגייס יהיו ברמת הצרת צעדים הפרטיים כמו חוסר יכולת להוציא רישיון נהיגה, עיכוב יציאה מהארץ והקפאת סבסוד לימודי אקדמיה והכשרה מקצועית לחרדים כדי לשלבם בשוק התעסוקה. כמו כן, הטבת סבסוד המעונות שכיום לא ניתנת לאברכים חייבי גיוס - תוחזר עם חקיקת החוק, אך תבוטל באופן הדרגתי אם לא יעמדו החרדים ביעדי הגיוס.
בין היתר יחזרו אחרי אישור חקיקה - תשלום דמי ישיבות לאברך בסך של בין 5,300 ל-9,500 שקלים בשנה. סבסוד מעונות יום בסך של 26,400 שקל בממוצע בשנה. כמו כן יוסדרו הטבות שכיום עומדות במחלוקת משפטית בהיעדר מעמד בן ישיבה כמו הנחות בביטוח לאומי של כ-1,000 שקל בשנה, הנחות בארנונה בסך כ-3,300 שקל בממוצע בשנה, סובסידיה בתחבורה ציבורית שנעה בין 400 ל-2,400 שקלים בשנה, תווי מזון בסך כ-1,300 שקל בשנה ועוד.
אדלשטיין כאמור נימק את המתווה ואמר כי הוא יכול "לחולל שינוי במציאות" ולגייס לוחמים מיד. ח"כ דן אילוז מהליכוד שקרא לגיוס חרדים בעבר גיבה את חברו לסיעה ואמר "יולי אדלשטיין ניהל משא ומתן אמיץ. בניגוד למה שמנסים לטעון - הוא לא התקפל. הוא עמד על עקרונות מהותיים, והשיג הישגים של ממש: יעדי גיוס מהירים ממה שדרשו השותפים החרדים, וסנקציות אישיות שייכנסו לתוקף כבר מהיום הראשון. אני מעריך את עמידתו ובז למתקפות הארסיות נגדו".
הפגישה הקשה בביתו של אדלשטיין
נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה יוחנן פלסנר שהוביל בעבר כחבר כנסת את העיסוק בנושא אמר כי "המתווה לא פחות ממתווה חלומי להנהגה החרדית – וכניעה מוחלטת של ממשלת ישראל. אין בו ולו גרם של חדשנות או אומץ ציבורי. מדובר באותו מודל כושל של סנקציות מוסדיות ויעדים קהילתיים שנכשלו פעם אחר פעם, ועתה מוגשים מחדש בעיצומה של מלחמה. מי שטוען שמדובר ב'הסכמות היסטוריות' – או שלא מבין את המציאות או שמטעה את הציבור. אין כאן שום בשורה – לא לצה"ל, לא למשרתים, לא לכלכלה ולא ללכידות החברתית".
לדבריו, "מבחינה הכלכלית, החוק אף מרחיק את החרדים משוק העבודה. הוא מתמרץ הישארות ארוכת-שנים בכוללים, שכן הוא קובע שדחיית גיוס תינתן רק למי שממשיך ללמוד בישיבה עד גיל 26. כך, במקום לעודד חרדים לצאת לעבוד או ללמוד מקצוע, המדינה משלמת להם על הישארות בישיבה – ואז גם מונעת מהם להשתלב בכלכלה ובחברה הישראלית. האבסורד הוא שדווקא חרדי שיבחר להתגייס – הוא זה שייפגע פעמיים: גם יאבד את ההטבות וגם יספוג נידוי חברתי. כבר ב-2012 עמדתי בראש ועדה פרלמנטרית שניסחה מתווה גיוס שיכול היה לחולל שינוי. אז הייתה הזדמנות אמיתית – והיא הוחמצה בגלל שיקולים פוליטיים. כעת, 13 שנים אחרי, במציאות קשה פי כמה, מחזירים בדיוק את אותם מנגנונים שכבר הוכחו ככישלון".
