משפטנים בכירים התייחסו לעקרונות חוק הגיוס שהציג יו״ר ועדת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ח״כ בועז ביסמוט, וטענו כי ״עקרונותיו הם מיסוד של ההשתמטות מצה״ל, מנציחים את המצב הקיים של אי-גיוס חרדים". לדעתם, מדובר במתווה שימשיך את ההשתמטות ואף יחזיר לישיבות את הקצבאות באופן מיידי, בלי שהתגייס חייל אחד. לכן, להערכתם, המתווה לא יעבור את מבחן בג״ץ.
המתווה החדש לא עונה על צורכי הביטחון של המדינה, הם אומרים, והוא גם מותיר את הצבא בלי כלי אכיפה אמיתיים נגד משתמטים. לפי החוק הקיים היום, כל מי שהגיע לגיל הגיוס – יגויס ומוטלות סנקציות על משתמטים כולל מעצר ועיכוב יציאה מהארץ. ואילו המתווה שמציע ביסמוט קובע כי בשנים הקרובות לא יוטלו סנקציות על תלמיד ישיבה משתמט. אם בני הישיבות לא יעמדו ביעדי הגיוס הקהילתיים, סנקציות יוטלו עליהם לכאורה רק בהמשך הדרך.
"חוק גיוס כזה, שאין בצידו סנקציות על הפרט, הוא חוק בלי שיניים, חוק על הנייר. בכך נראה שתכליתו המעשית של המתווה היא קניית זמן לקואליציה בלי גיוס", אומרים הבכירים.
הדרגים המקצועיים התפלאו על ההצעה שאותה הגדירו "מנותקת" מהמציאות הביטחונית ומהנטל העצום על מערך המילואים. צמרת גורמי הביטחון שהופיעה השנה בפני הממשלה, ועדות הכנסת ובראשן ועדת חוץ וביטחון, הסבירה שבשנים הקרובות הצבא יצטרך לגדול, על השירות הצבאי להתארך - והנטל על שירות המילואים יהיה גדול. ההצעה לעומת זאת אינה מתמרצת גיוס ואינה נותנת מענה לצרכי הצבא.
מסמך העקרונות
כזכור, לפי פרטי "מסמך העקרונות" שהוגש על ידי ח"כ ביסמוט ליועצת המשפטית של הוועדה, יעדי הגיוס של החרדים יעמדו על אלפים בודדים בשנה - בדיוק כפי שנקבע בהסכמות בין החרדים ליו"ר הוועדה הקודם, ח"כ יולי אדלשטיין, ערב המתקפה באיראן ביוני. בשנה הראשונה יעד הגיוס יעמוד על 4,800 חרדים, בשנה השנייה על 5,760, בשנה השלישית על 6,840, בשנה הרביעית על 7,920, ובשנה החמישית לא יפחת מ-50%. כלומר, אחרי חמש שנים 50% מכל שנתון חרדי יתגייסו - והשאר יוכלו להמשיך לקבל דחייה. למעשה, מדובר בפטור לאלפי חרדים בכל שנה בתמורה לגיוס של אלפים בודדים.
בנוסף, לפי המסמך החוק יאפשר "דף חדש" לכל החרדים שלא התגייסו לפני העברתו - גם אם קיבלו צו במהלך המלחמה. חרדי שהיה בישיבה לפני החוק ולא התגייס יוכל להביא אישור ממנהל ישיבה שאכן למד ולחתום על תצהיר, ויוכל לקבל דחייה ולבטל את מעמדו כמשתמט. פרק הזמן הזה של ההזדמנות מחדש יינתן לכלל האוכלוסייה מטעמים משפטיים של שוויון, ולמעשה גם משתמטים שאינם חרדים יוכלו להסדיר את גיוסם ללא סנקציות. במקביל, הדרישה שהכניס אדלשטיין לאכיפה באמצעות העברת אצבע ביומטרית בישיבות - יורדת מהפרק.
בנוגע לסנקציות: הסנקציות האישיות יחולו רק לאחר השנה הראשונה, ורק אם צה"ל לא יעמוד ביעד הגיוס של 4,800 מתגייסים חרדים. כלומר, לא יהיו סנקציות אישיות מההתחלה למי שהסדיר את מעמדו וקיבל דחייה ללמוד בישיבה, למעט מי שצריך להתייצב לשירות סדיר ולא עשה זאת.
