"כל הזמן ראיתי את זה מגיע ופחדתי מזה. כל הזמן דאגנו לו" - כך, בקול שבור, תיארה הערב (ראשון) סיגל אדרי מצפת את השבועות והחודשים האחרונים בחייו של בנה, דניאל, ששם קץ לחייו אתמול לפנות בוקר - לאחר חודשים ארוכים של סבל כהלום קרב רדוף פחדים וחוויות משירות המילואים.
כל שנותר כעת לבני המשפחה הוא הכאב העצום והזעקה על המערכת שלא הצליחה, לטענתם, להציל אותו. "אנחנו דורשים שהוא ייקבר בקבר צה"ל הראוי לו", אמרה אימו בקול שבור. "הוא איבד את נשמתו בשירות הצבאי ואיבד את חייו בגלל שירותו הצבאי. אם לא הצילו את חייו, אסור לחלל את נפשו וגופו פעמיים".
דניאל, בן 24 במותו, ציין לפני חודש את יום ההולדת - אבל לא היה מסוגל לחגוג אותו. ב-7 באוקטובר 2023 הוא איבד שני חברי ילדות שנרצחו במסיבת הנובה, ונאבק כדי לשרת במילואים ולהצטרף לכוחות צה"ל במלחמה. הוא גויס לשירות כנהג ביחידת יהל"ם ושירת בעזה ובלבנון. הוא הבן השלישי מבין ארבעה אחים ואחיות שהתייתם מאביו בגיל צעיר, ושירת בצבא כחייל בודד.
בני משפחתו ושכניו מספרים על "ילד רגיש מאוד, שלא יכול היה לסבול את זה שחברים שלו נרצחו ושיש מלחמה והוא לא חלק ממנה". אך החזרה לשירות, למראות ולריחות של המלחמה גבתה ממנו מחיר נורא. "הוא היה מתאר לי שהוא רואה ומריח שריפה. אמר שזה לא ריח רגיל, אלא ריח של גופות", תיארה אימו סיגל.
הסימנים המדאיגים שהעידו על המאבק במחלת הפוסט-טראומה בנפשו הלכו והצטברו. "הוא הגיע פעמיים לחופשה בבית שלו וניפץ את כל הבית באמצע הלילה", סיפרה אימו. "הוא היה מנגן ועושה מוזיקה, ואת כל כלי הנגינה והמכשירים שלו הוא ניפץ. היה דם על הקירות, וראיתי אותו עם יד חבושה. הוא התנצל והיה עצוב כל כך, הסביר שהוא קם 'לתוך קרב' ולא עשה את זה בכוונה".
לדבריה, "לאחרונה הוא דיבר הרבה על התאבדות, ואפילו ניסה פעם אחת. צעקתי והתחננתי שיפנה לצבא. הוא סיפר לי בבכי על המצב הנפשי שלו, כמה קשה לו וכמה שהוא מפחד. הוא התקשר לצבא והתחיל תהליך לפני כמה חודשים. סידרתי לו את 'יהלומי הקרב' שיתמכו בו. הם ניסו, וכולנו ניסינו, אבל זה הכריע אותו בסוף".
הזעקה הגדולה של בני המשפחה מופנית כלפי המערכת, שלא השכילה לדבריהם לתת לו את המענה הדחוף לו היה זקוק. "הוא כבר התחיל תהליך להכרה כהלום קרב אבל זה תהליך ארוך. לפני שבועיים הוא התחנן שיאשפזו אותו כי לא רצה למות, אבל אמרו לו שהוא לא זקוק לאשפוז ושימתין לכניסה לטיפול ב'בית המאזן'. היום הוא היה אמור להיכנס לשם, אבל זה כבר מאוחר מדי", אמרה סיגל.
"איך לא ראו שהוא הלום קרב?", תוהה אימו בכאב. "הוא כבר נתן את הנפש שלו, למה חיכו שייתן את הגוף?" לדבריה, התהליך להכרה כהלום קרב הוא מפרך: "דיברנו עם הצבא, והסבירו שהוא התחיל את התהליך לפני כחצי שנה, אבל כדי להיות מוכר אתה עובר מדורי גיהינום".
דניאל, היא סיפרה, היה מודע למצבו והתייסר. "הוא כל כך פחד מהחיים האלו כהלום קרב פוסט-טראומטי. הוא פחד מהמחלה האיומה הזאת, הלם הקרב. הוא הבין שהוא מסוכן ואין לו שליטה על עצמו. הוא היה מצטער על דברים שעשה, הוא היה קם לקרבות בלילות - ולכן החליט לקחת את חייו".
בשבת בבוקר, לאחר שדניאל שם קץ לחייו, גילו בני המשפחה את ההודעות האחרונות ששלח. "הוא כתב לאחים שלו 'תזכרו אותי לטובה', ולי הוא כתב 'מוחל לך, סליחה", סיפרה סיגל. "אחיו שראה את ההודעה התקשר אליו, ושמע אותו מחרחר ברגעיו האחרונים".
כעת, המשפחה נאבקת על כבודו האחרון. "זו זעקה של הלומי הקרב. דניאל המתוק הזה צריך לקבל את הכבוד הראוי לו. הוא מסר את נפשו עלינו, הנפש שלו הייתה מרוסקת. אנחנו דורשים שיכירו בו כחלל צה"ל", אמרה אימו. נכון לעכשיו, בקשתם טרם נענתה. ובתוך האבל הכבד, סיגל חושבת על החלומות שנגדעו: "היה לנו כל כך קשה, אבל הוא היה נשמה טהורה. חיכיתי לראות אותו מתחתן, ואת הנכדים ממנו".
באגף השיקום של משרד הביטחון הכירו בדניאל כמתמודד נפש בפברואר 2025, ומאז אומרים גורמים באגף כי ניסו להביא אותו לטיפול והעמידו לו מספר מטפלים מומחים שביקשו לסייע לו והציעו לו אף חלופות אשפוז ('בית מאזן'), אך הוא לא הגיע אליהן. המאמצים לסייע לו עלו בתוהו מאחר ולא ניתן היה לכפות עליו טיפול בלי רצונו, וזאת כאשר לא הייתה הוראה פסיכיאטרית הממליצה על אשפוזו בכפייה.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל ומשרד הביטחון משתתפים בצער משפחתו של דניאל אדרי ז"ל. על פי החוק, חלל צה"ל הוא רק מי שנפל בעת שירותו הצבאי, בסדיר או בשירות מילואים פעיל. דניאל אדרי ז"ל לא היה בשירות סדיר או בשירות מילואים פעיל, ומשכך לא ניתן להכיר בו כחלל צה״ל והוא אינו זכאי לקבורה צבאית".
דניאל אותר ביום שבת לפנות בוקר בתוך רכב שרוף ביער ביריה שסמוך לצפת. גורמי רפואה קבעו את מותו במקום, ושלושה צוותי כיבוי שהגיעו לזירה כיבו את האש. "בהגיענו למקום זיהינו רכב בוער כליל בתוך היער שסביבו החלה בעירה של עצים וצמחייה, במקביל לפעולות הכיבוי בוצעה סריקה ברכב ואותר אדם ללא רוח חיים. לוחמי האש ביצעו כיבוי סופי במקום והגיעו לשליטה מהירה באירוע", אמר מפקד האירוע, רב-רשף דרור בוחניק.
במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו - דברו איתו, עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו. נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים: ער"ן בקו החם 1201 או בוואטסאפ 052-8451201, באתר האינטרנט של סה"ר http://www.sahar.org.il, או headspace.org.il.
גם קו התמיכה "נפש אחת", של אגף השיקום במשרד הביטחון למתמודדים עם פוסט טראומה עקב השירות, זמין 24/7 עבור מתמודדים ועבור בני המשפחה: 8944*.
