ראש האופוזיציה יאיר לפיד, יו"ר מפלגת ישר גדי איזנקוט, יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן והשרה לשעבר ציפי לבני השתתפו אמש (מוצאי שבת) בעצרת לזכרו של ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין, במלאת 30 שנה להירצחו. עשרות אלפי בני אדם הגיעו לעצרת שהחלה עם "שיר הרעות", והסתיימה עם דקת דומייה בשעת הרצח 21:45 ו"שיר לשלום" מפי מירי אלוני ששרה אותו גם בעצרת ב-1995. ynet העביר בשידור ישיר את העצרת, שנערכה בסמוך לאנדרטה ברחוב אבן גבירול בתל אביב.
נאומו של גדי מוזס בעצרת
(צילום: חוזרים לכיכר)
מירי אלוני עם "שיר לשלום"
(צילום: חוזרים לכיכר)
ראשון הדוברים היה לפיד. "שלושת הכדורים שנורו פה בכיכר, נועדו לרצוח לא רק מנהיג, אלא גם רעיון", אמר ראש האופוזיציה. "זו המשמעות של רצח פוליטי. לרצוח אדם ורעיון. האדם נרצח. תפקידנו לוודא שהרעיון חי. יגאל עמיר לא ניסה לרצוח רק את תהליך אוסלו. הוא ניסה לרצוח רעיון הרבה יותר גדול. הוא ניסה לרצוח את הרעיון שמדינה יכולה להיות גם חזקה וגם שוחרת שלום, גם לאומית וגם ליברלית, ובעיקר – גם יהודית וגם דמוקרטית".
לפיד אמר עוד: "שלושה כדורי אקדח אמרו פה בכיכר: אם יש סתירה בין היהדות לדמוקרטיה, היהדות קודמת. אם לא תקבלו את זה שהיהדות קודמת - נירה לכם בגב. ועל זה אנחנו צריכים לומר פה בכיכר – זו לא יהדות. זו לא היהדות של רוב מוחלט של אזרחי ישראל. הקיצונים לא מייצגים אותה, הם לא מדברים בשמה. פה בכיכר היהדות לא ירתה, היהדות היא זו שנורתה. היהדות לא רצחה, היהדות היא זו שנרצחה".
"אחרי רצח רבין, יהודים דתיים בכל רחבי מדינת ישראל, יהודים דתיים הגונים וטובים, אמרו שוב ושוב, 'זו אינה יהדות. אם היינו יודעים לאן זה הולך, היינו משמיעים את קולנו הרבה קודם'. אני אומר להם מפה: תסתכלו סביבכם עכשיו. 'הרבה קודם' קורה שוב עכשיו. שוב מעוותים את עצם הרעיון היהודי. שוב הופכים את היהדות לאלימות, לרצחנות, לשנאת אחים, לדבר שקורע אותנו לגזרים. יגאל עמיר הוא לא יהדות. הגזענות האלימה של איתמר בן גביר היא לא יהדות. מי שמציע לזרוק פצצות אטום על עזה, לא מייצג את היהדות. אלימות מתנחלים היא לא יהדות".
דברי הנואמים בעצרת
(צילום: חוזרים לכיכר)
לפיד הוסיף: "היהדות היא לא של הקיצונים, לא של המושחתים ולא של המשתמטים. היא לא בבעלותם. אנחנו לא מקבלים מהם שיעורים, אנחנו לא קונים מהם ערכים. להבדיל מהם אנחנו הקשבנו לאלוהי ישראל כשהוא אמר 'שפך דם האדם, באדם דמו יישפך, כי בצלם אלוהים עשה את האדם'. מול העיקרון הקדוש הזה הם שמו שאלה ועליה הם ביססו ארבעים שנות הסתה: 'מה אתה, ישראלי או יהודי?'
"איש לא הסמיך אותי לדבר בשמו של יצחק רבין, אבל אני אומר לכם שאני יודע מה הוא היה עונה. הוא היה אומר בדרכו המחוספסת: 'זו שאלה מטומטמת. אני ישראלי מפני שאני יהודי'. הציונות היא תנועה יהודית. מגילת העצמאות מבוססת על התנ"ך. הדמוקרטיה שלנו מבוססת על חזון נביאי ישראל. צה"ל הוא צבא יהודי, וילדינו מתגייסים כדי להגן על ארץ אבותינו. מי שמנסה להפריד בין המושגים האלה, הוא סוחר של שנאה. להיות הלוחם שהוביל את חטיבת הראל במלחמת העצמאות זה מעשה יהודי. להיות הרמטכ"ל ששחרר את הכותל המערבי זה מעשה יהודי. לרדוף שלום זה מעשה יהודי".
"לדבר על סליחה ומחילה - תמצית הקיום היהודי"
לפיד הזכיר בדבריו את תנועת "אחים לנשק" ואת שורד השבי גדי מוזס: "לצאת ב-8 באוקטובר לעזרת בני עמך, כמו שעשו 'אחים לנשק', זה מעשה יהודי. להגן על זכויות האזרח של 'הגר הגר בשעריך', 20 אחוז מאזרחי מדינת ישראל שהם לא יהודים, זו מצוות 'עשה' וחובה יהודית. להילחם על החטופים זה יהודי. לצאת כמו גדי מוזס משבי החמאס, ולומר 'אני הולך לבנות מחדש את ניר עוז' זו היהדות. לעמוד מעל קבר בנך, כמו הרב דורון פרץ, אביו של דניאל, ולדבר על סליחה ומחילה ואהבה, ולהגיד, 'אנחנו אולי העם הכי קטן בעולם, אבל אנחנו המשפחה הכי גדולה בעולם'. זו תמצית הקיום היהודי".
בסיום נאומו אמר לפיד: "אין במדינת ישראל מלחמה בין הישראלים ליהודים. כי לא יכולה להיות. יש פה מצד אחד ישראלים שהם יהודים, כי זה אותו דבר, ומולם אנשים שמעוותים את היהדות והופכים אותה לפוליטיקה של שנאה ואלימות. האנשים האלה יושבים היום גם בממשלה, אבל מפה אנחנו נשבעים יצחק, למען היהדות, למען הישראליות, למען הילדים שלנו, אנחנו לא נפקיר את את ישראל, אנחנו נוביל אותה לדרך חדשה. ביום הזה, במקום הזה, מתלכדים שני רגעי השבר הגדולים של מדינת ישראל: רצח רבין ו-7 באוקטובר.
"ביום הזה, במקום הזה, אנחנו לא באים רק להספיד את רבין, אלא גם לשאוב ממנו כוח. הוא לימד אותנו: כשאתה רואה משהו מסוכן, תתייצב מולו. כשאתה רואה משהו מקולקל, תתקן אותו. אם אבדה דרכך, חזור להתחלה וצא לדרך מחדש. מעל הכול הוא לימד אותנו: הייאוש הוא המתנה הגדולה ביותר שאנחנו יכולים לתת לאויבינו, התקווה והאמונה יביאו את הניצחון במאבק על דמותה של המדינה".
יו"ר מפלגת ישר איזנקוט פתח את דבריו בפנייה לאלה שבחרו לא להגיע לטקס: "למי שחשבו שאולי אין זה מקומם או שלא יתקבלו כאן כשווים - אני אומר לכם שאתם חסרים. מקומכם כאן, איתנו". איזנקוט המשיך בתיאור עברו של ראש הממשלה וכינה אותו "מר ביטחון אמיתי, כזה שישראל משוועת לו היום". בהשוואה לאירועי טבח 7 באוקטובר, איזנקוט אמר: "רבין היה הראשון להצביע על האיום האיראני כבר ב-93'. רבין נקרא לעמוד בראשות הממשלה שהחליפה את ממשלת המחדל של 73'. אלו היו ימים אחרים, בהם האחריות נלקחה, במילים ובמעשים. אחריות - שישראל משוועת לה היום".
הוא הוסיף: "כמעט 20 שנים חלפו עד שרבין יכהן שוב כראש הממשלה. בכהונה הזו, גילו מדינת ישראל והעולם את רבין המדינאי, שידע לתרגם חזון למעשה מדיני, לנווט, לקבל החלטות, לעיתים קשות, ולהנהיג. הנהגה - שישראל משוועת לה היום. אנחנו אחרי שנתיים של מלחמה קשה ומדממת, מלחמה שהחלה במחדל החמור בתולדות ישראל. רבים שקפצו אל האש, קמו לגודל השעה מאהבת העם והארץ ומתוך ערבות הדדית".
איזנקוט הזכיר את "ברית משרתי המדינה" וציין: "הברית באה לידי ביטוי במובנה הכואב ביותר. הסולידריות הזו, אסור לה שתיעלם בשוך הקרבות, כי לה אנו משוועים היום. הלוחמים עשו ועושים את המוטל עליהם ועכשיו עלינו לעשות את המוטל עלינו, הקמת ועדת חקירה ממלכתית וחוק גיוס שווה לכול".
אחר כך שב בנאומו איזנקוט לנושא העצרת: "רצח רבין הוא תוצאה ישירה של קיטוב והסתה. 30 שנים אחרי, יותר משנות דור, תמרור אזהרה מהבהב גם היום - שיח מפלג, מבוסס שקרים ואינטרסים שלא משרתים אף אחד זולת החפצים בכותרת רגעית ושררה. פלגנות והסתה המכוונות מלמעלה מאינטרסים פסולים אין לה קשר אלינו, העם - המשרת, העובד, האוהב וחפץ חיים. העם הזה ראוי להנהגה שתוביל בשילוב ידיים ובעשייה משותפת, לתיקון ולשיקום".
הוא אמר עוד: "המורשת שרבין השאיר לנו, ברורה. היא משלבת ביטחון ועשייה מדינית מתוך עוצמה, היא מורה על חוסן ויוזמה ביטחונית, על הגנה על עצמינו בכוחות עצמינו ועל מחויבות לשלום מתוך עמדת כוח. התנאי לכך, שישראל תשמור על זהותה כמדינה יהודית דמוקרטית וממלכתית. אני נוצר את הערכים האלה, הם חלק בלתי נפרד מאיתנו. העם שלנו יודע לקום ואנחנו נקום, נביא את השינוי, נתקן ונבריא. זה אפשרי וזה בידינו. נעלה שוב אל דרך הישר".
הנואם הבא היה יו"ר הדמוקרטים גולן. "אי אפשר להתחיל לדבר על רבין, מבלי להזכיר שלא רחוק מכאן עדיין מפגינים למען שחרורם של חטופינו, עדיין נאבקים אזרחים טובים ומסורים, ובני משפחות מוכי יגון, כדי שבניהם יחזרו. אנחנו, לא נוותר, לעולם לא נוותר, עד האחרון", אמר גולן בפתח דבריו. הוא הוסיף: "30 שנה חלפו מאז שלוש היריות ההן. שלוש יריות ההן, קולן טרם נדם. הן מהדהדות עד היום בכל מעשיה של הממשלה הזו שפועלת נגד העם שלה".
גולן אמר עוד: "הן מהדהדות בכל מקום שבו נרמסת הדמוקרטיה הישראלית. בכל פעם שממשלה מסיתה נגד אזרחיה. בכל פעם שמכנים פטריוטים 'בוגדים'. בכל פעם שמכים מפגינים שמימשו את אחריותם האזרחית, עוצרים פעילים לתקופות הזויות, משתיקים תקשורת, רומסים את מערכת המשפט, ומבזים משרתי ציבור נאמנים.
"רבין היה גיבור ישראל לא משום שנולד כזה, אלא משום שהיה איש של אמת, איש של אמת אכזרית, שבחר שוב ושוב לשים את טובת העם לפני טובתו הפוליטית ורווחיו הכספיים האישיים. הוא ידע ששלום איננו חולשה, אלא כוח ועוצמה. רבין הבין ששלום זה לא יפיוף נפש מוסרני, אלא הביטחון המיטבי. ומי שמחפש ביטחון אמיתי חייב להבין שאין קיום למדינה החיה על החרב לבדה - ושלום הוא הדרך היחידה להבטיח שצעירות וצעירים בישראל - לא ייאלצו עוד לשלם את מחיר חסרונו".
סרטון שהוקרן בעצרת החטופים במלאת 30 שנה לרצח רבין
(צילום: מטה משפחות החטופים)
הוא הוסיף: "יותר מאי פעם, ישראל זקוקה למנהיגים שמונעים מאותם הערכים ואותן התפיסות שהניעו את רבין, עם אותו עמוד שדרה רעיוני וערכי – ציוני, יהודי, דמוקרטי ואנושי. זו המנהיגות שמגיעה לנו אחרי שנים של משבר עמוק, זו המנהיגות שאנו חייבים כדי לקום להשתקם, לחבר ולבנות מחדש, ביחד. זו המנהיגות המשלבת בהירות, נחישות, התמדה, אנושיות ונדיבות לאזרח, לאדם באשר הוא אדם, ואפילו אם הוא אויב.
"אם יהיו לנו האומץ, הנחישות והחזון שהיו לרבין – נוכל להשלים את המלאכה שהוא התחיל, ולהעניק לישראל את העתיד הבטוח שעליו הקריב את חייו. עתיד שמגיע לנו ולילדים שלנו ולנכדים שלנו. עתיד שראוי לחיות ולהיאבק למענו. עתיד של ניצחון הרוח והמוסר, העתיד היחידי הראוי והנכון לישראל. לא נתכופף שוב מול אלימות ושנאה. לא נתחנף לבריונים, ולא נתנצל בפני מושחתים. נילחם על מדינה דמוקרטית, חופשית, שוויונית ובטוחה - לא כדי לנצח מחנה אחר, אלא כדי להציל את מדינת ישראל".
השרה לשעבר לבני אמרה בעצרת: "לפני 30 שנה רבין חשש שהכיכר תישאר ריקהף ו-30 שנה אחרי אתם כאן כדי להשלים את המלאכה שהוא לא הספיק להשלים בגלל אותן שלוש יריות. לפני 30 שנה ניסו לרצוח את הדמוקרטיה בשלוש יריות כאן בכיכר, והיום מנסים להרוג אותה בשלוש קריאות בכנסת. בחקיקה מופרעת, באיומים על שומרי סף, בהשתלטות פוליטית על עולם המשפט, ובצפצוף ארוך על החוק והערכים המשותפים שעליהם נבנתה המדינה שלנו".
לבני ציינה עוד בנאומה: "לפני 30 שנה רבין נרצח, אבל הדמוקרטיה לא מתה, והיום אנחנו נלחמים על חייה וחיינו בתוכה. לפני 30 שנה ניסו לרצוח באותן שלוש יריות גם את השלום, היום דורסים כל סיכוי עתידי לשלום, ולא רק שמשאירים אותו מוקצה ומדמם בצד הדרך, אלא מוודאים שאף אחד לא יעז להתקרב אליו או לדבר עליו שמה ייחשד ב'שמאלנות' אוי אוי אוי, חולשה או בוגדנות".
"להתפכח מנביאי השקר של 'רק עוד כוח ינצח'"
גם לבני הזכירה בנאומה את טבח 7 באוקטובר: "אחרי הטבח הנורא היו שמיהרו להאשים את אוסלו שוב, כמעט בשמחה, ועכשיו כשאנחנו אחרי שנתיים של מלחמה עצימה ללא מגבלות, מלחמה שנדרשה נגד חמאס ומרצחיו אחרי שנתיים של מחירים קשים של הרוגים ופצועים ששילמו לוחמים מופלאים שרצו להציל שנתיים, ועדיין לא כל מתינו החטופים חזרו וחמאס נשאר בעזה, אז אחרי השנתיים האלה הגיע הזמן להתפכח מנביאי השקר של 'רק עוד כוח ינצח' - שקר".
לבני המשיכה לתקוף את הממשלה: "הבחירה מעולם לא הייתה בין הצלת החטופים לבין הכרעת החמאס, זה עוד שקר של הממשלה הזו ולא צריך לבחור ואסור לפלג בין הנלחמים בגבורה והשואפים לשלום, הרי אלה שני דברים משלימים שצריכים לחיות יחד באותו עם. אנחנו נמצאים בצומת היסטורי שבו הבחירה היא בן אחת מהשתיים: או מדינה דתית מסוגרת בלי שוויון למיעוטים, בלי זכויות לאזרחים, בלי שלטון חוק משפט צדק, או מדינה יהודית ודמוקרטית עם רוב יהודי שבה אחדות סביב מגילת העצמאות עם שוויון לכולם בתוכה".
אחרון הנואמים היה שורד השבי גדי מוזס מקיבוץ ניר עוז. הוא הזכיר את המלחמה בעזה ואת שאר המלחמות בתולדות ארץ ישראל, ובהמשך דבריו אמר: "אם אין ברירה, אם חרב חדה מונחת על צווארנו, אם אין שיעור לסכנה לקיומנו כפי שהיה ב-7 באוקטובר, אם הכול מונח על כף המאזניים – אין ברירה, הולכים לקרב, הולכים לאובדן החיים.
"אבל אני אומר 'טוב לחיות בעד ארצנו'. אין המוות והשכול בבחינת גזירת גורל ולא גזירה משמיים. אפשר גם אחרת. אפשר לפחות לנסות להשיג הסדר עם הפלסטינים, עם סוריה ועם לבנון. טוב לחיות בעד ארצנו ועלינו לא לחסוך בשום מאמץ כדי שילדנו ונכדינו לא ידעו מלחמה. אם יש צורך וחובה – נילחם. אבל כולם, ולא רק הפראיירים. אם אפשר להימנע מהמלחמה – נילחם על השלום".
מוזס הזכיר בדבריו את 482 הימים שבהם ישב בעזה. "אם אני יכול לעמוד כאן ולומר בקול רם את הדברים האלה, אז כולנו יכולים. אני מוכרח לשדר תקווה זו ואמונה זו. עלינו לשכנע את העם שהבחירה בשלום היא הבחירה בעתיד ילדינו ובתקומת העם. יצחק רבין, שהיה חייל ומצביא במשך זמן רב לפני שהיה ראש ממשלה, גם האמין בדברים האלה, והוא שילם על כך בחייו. הוא ידע לקחת אחריות - לא רק על ההצלחות".
הוא ציין עוד: "יצחק רבין, שמיד לאחר ניסיון החילוץ הכושל של נחשון וקסמן מידי מחבלי החמאס, נעמד מול המצלמות ואמר 'אני, כראש הממשלה ושר הביטחון, נושא באחריות להחלטה על הפעולה', היה איש ישר ומנהיג אמיץ ואני יודע, שאם יצחק רבין היה היום ראש הממשלה, איש לא היה נשאר מאחור. הוא לא היה מוותר עלינו, על השבויים, במשך שנתיים, והוא לא עוצם עין, עד שכולם היו חוזרים הביתה, גם החללים".
בעצרת הוקרן נאומו האחרון של רבין על גבי מסכי ענק שפוזרו באבן גבירול ובחלקים הדרומיים של הכיכר. העצרת נערכה שלושה ימים לפני המועד הלועזי של הרצח, 4 בנובמבר. בהודעה שפרסמו מארגני העצרת נכתב: "לפני 30 שנה, בשיאו המזוויע של מסע הסתה חסר גבולות, ירד יצחק רבין במורד המדרגות, כאשר רוצח מתועב ירה שלושה כדורים כדי להרוג את ראש הממשלה וכדי להרוג את תהליך השלום".
לדברי המארגנים מקבוצת "חוזרים לכיכר", "כיום, 30 שנה אחרי, ושנתיים לאחר טבח 7 באוקטובר 2023, ההסתה והפלגנות שוב מרימות ראש. הפלגנות הופכת אותנו לזרים זה לזה, והשנאה שוב הפכה לנשק בידי פוליטיקאי חסרי גבולות. החברה הישראלית נמצאת בנקודת שבר, ובאחריות כולנו לעצור את ההידרדרות. זוהי שעת מבחן לחברה הישראלית - אל נא נשכח את המאחד בנינו, את חוסננו וכוחנו. ישראל חייבת לחזור לכיכר ולהתחייב: גם אם אנו חלוקים בדעותינו, נעמוד מאוחדים במסר של תקווה ופיוס פנימי, בשביל כולנו".
פורסם לראשונה: 20:01, 01.11.25
