המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, ד"ר גיל לימון, הגיב היום (חמישי) בכנס השנתי של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים באוניברסיטת רייכמן על הטענות שמהודהדות על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואמר כי "דיפ-סטייט" לא קיים במדינת ישראל. "לטענות האלה אין שום אחיזה במציאות. זו המצאה. זה פייק. השאלה היא הנאמנות הציבורית", אמר ד"ר לימון בכנס.
לדבריו, התפקיד של הייעוץ המשפטי לממשלה - שמותקף על ידי הדרג המדיני כמעט מדי יום - הוא "לוודא שהממשלה פועלת בגבולות הדין". לדבריו, "הדבר הזה נעשה לטובת האינטרס הציבורי". הוא ציין כי "בסופו של דבר הייעוץ המשפטי לממשלה יושב על נקודה מאוד חשובה בכך שמדינת ישראל תהיה מדינת חוק. למדינה יש כוח אדיר, אנשים לא מתארים כמה כוח יש לממשלה".
"הכוח מתבטא בכל דבר שקורה: בתקציבים, חינוך, ביטחון, התיישבות ומינויים. הממשלה מחליטה מי הבן אדם שיהיה אחראי על סלילת הכבישים ועל תוכנית הלימודים, הכוח חולש על הכל. כדי שמדינה תפעל בשלטון חוק דמוקרטי, היא צריכה שיהיה מנגנון פנימי שמסייע למדינה לבצע את התפקיד שלה ולוודא שהיא במסגרת החוק. צריך לומר שגם במציאות של היום שהיא מציאות בעלת רכיבים לעומתיים, עיקר העבודה של היועץ המשפטי לממשלה היא עבודה עם הממשלה".
הוא התייחס לכך שהממשלה, שטוענת שהייעוץ המשפטי מנסה להפיל אותה, "הצליחה להשלים את יעדה". לימון הסביר: "הם השלימו תקציב, הארכות פינוי, מלחמה, תקנות שעת חירום. יש עבודה, העבודה היא יעילה. יש נקודות שבהן הייעוץ המשפטי לממשלה אומר לא להחלטות מסוימות, זה התפקיד שלו. מי אם כך - יגיד לא? זה התפקיד שלנו, לוודא שהממשלה פועלת בגבולות הדין והדבר הזה נעשה לטובת האינטרס הציבורי".
2 צפייה בגלריה
"תפקידנו לוודא שהממשלה פועלת בגבולות הדין". נתניהו
(צילום: GIL COHEN-MAGEN/Pool via REUTERS)
לדבריו, "הנושא שבגינו נשלח המכתב על הטלת סנקציות לא קשור לחוק אלא לאין חוק. הסיבה שאין חוק לא קשורה ליועמ"שית בכלל, כשהכנסת רוצה לחוקק היא מחוקקת. אין חוק גיוס כי הפוליטיקה לא מצליחה להגיע לחוק גיוס מוסכם. חובת הגיוס חלה באופן שיוויוני. הצבא אומר לכולם, בכנסת, לנו, לשר - אני חייב חיילים. הצבא חייב עוד עשרת אלפים חיילים, כל הזמן אומרים שיש משימות, ושמדובר בצורך מהותי. זה אקוטי, המשק נפגע מזה, אנשי המילואים נפגעים מזה, הכלכלה נפגעת מזה. הגורם הראשון שהיה צריך לדון בגיוס חרדים זה הממשלה. הנושא של סבסוד מעונות יום, היו ארבעה דיונים בממשלה, הייתי בהם. לא הייתי באף דיון לגבי איך מביאים יותר חרדים להתגייס לצבא. זה לא קשור למניעה משפטית".
בנוסף התייחס לסוגיית פיטורי ראש השב"כ רונן בר, שנעשה בניגוד לדעת גלי בהרב-מיארה. "אני חושב שמעבר לשאלה של ראש השירות הקונקרטי, מה שעומד על הפרק זה ראש השב"כ הבא ואלו שאחריו. אם ראש שב"כ, ובסוף מדובר באנשים נהדרים, שתפקידם לעבוד בשיתוף פעולה עם הממשלה, יידע שהוא צריך לחקור חלילה את סביבתו של ראש הממשלה והאמת המקצועית שלו היא לא לעשות משהו שראש הממשלה ביקש ולמחרת בלי חובת שימוע הוא יאבד את תפקידו, נקבל ראש שב"כ שיש לו פחות ערובות לממלכתיות והמקצועיות שלו".
עוד קודם לכן פרקליט המדינה, עמית איסמן, התייחס להליך הדחתה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ולמתקפות עליה ועל הפרקליטות, ואמר בכנס המשפט באוניברסיטת חיפה כי כאשר תוקפים אותה - זו אינה ביקורת אלא "דה-לגיטימציה של מערך התביעה כולו".
הוא ציין כי הוא עובד בשיתוף פעולה מלא עם בהרב-מיארה והעביר ביקורת מרומזת על נבחרי הציבור שלא מגיעים לחקירות אליהם הם מזומנים. "יהא החשד אשר יהא, איש אינו מעל החוק. ללא קשר למעמדו או לתפקידו", הבהיר בכנס. על רקע פרשת "קטאר-גייט" אמר כי "נמשיך לנהל את התיקים המתנהלים בבתי המשפט באופן מקצועי ונחוש, ללא מורא וללא משוא פנים".
