בעוד שהפוליטיקאים מהאופוזיציה והקואליציה ממשיכים בחילופי האשמות, הלחימה בעזה חודשה בעקבות התנגדות ישראל לשלב ב', חוקי המהפכה המשפטית חזרו - והשסע החברתי שוב מרים את ראשו. שרים וח"כים מהקואליציה מנצלים כל הזדמנות למתקפות על היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שאותה הם שואפים לפטר, וגם ראש השב"כ רונן בר נמצא על הכוונת שלהם עוד בטרם פיטוריו, וביתר שאת עכשיו.
ברקע, ישנם חיכוכים רבים בין בהרב-מיארה לממשלה, בהם האישור שלה לפתוח בחקירה נגד שרים וח"כים, התנגדותה למינוי איתמר בן גביר לשר לביטחון לאומי, והמכתב ששלחה לפיו יש להקפיא את פיטוריו של בר עד לבחינה של הייעוץ המשפטי. גם ראש השב"כ מוצא עצמו כאמור במוקד של השרים, שמאשימים אותו באחריותו למחדל 7 באוקטובר. ברקע מרחפת חקירת פרשת "קטאר-גייט" במשרד רה"מ נתניהו, וגם הטענות נגד הממשלה שהעלה תחקיר שב"כ על הטבח.
4 צפייה בגלריה
המפכ"ל לוי, השר בן גביר, רה"מ נתניהו, היועמ"שית בהרב-מיארה וראש שב"כ בר
(צילום: דוברות המשטרה, עמית שאבי, ABIR SULTAN POOL AFP, רפי קוץ, יאיר שגיא)
חקירות שרים וח"כים - וההתנגדות להתייצב
ובינתיים, המשטרה אמורה לחקור על אירועים שונים תשעה שרים וח"כים, אך חלקם כבר הודיעו כי לא יתייצבו. הראשונה להבהיר ולהדגיש בכל הזדמנות כי לא תתייצב לחקירה בשל חסינותה היא ח"כ טלי גוטליב, שאליה הצטרפו שלשום שר המורשת עמיחי אליהו וח"כ ניסים ואטורי, שצפויים להיחקר על חלקם בפרשת הפריצה לשדה תימן. ואטורי אף טען כי מדובר ב"חקירה פוליטית מבית מדרשם של פרקליט הדיפ-סטייט והיועצת המשפטית של כת קפלן", וקרא "לשלוח את היועצת המשפטית הזו הביתה".
אתמול פרסמה המשטרה הודעה תקיפה נגד היועמ"שית ופרקליט המדינה עמית איסמן, שאישרו את החקירה, וציינה כי "לא תתקיים חקירה עד לפנייה רשמית למפכ"ל. צר לנו שהפרקליטות והיועצת המשפטית לממשלה בוחרים לפנות למשטרת ישראל באמצעי התקשורת ולא בצורה ישירה וגלויה". בהמשך חזרה בה המשטרה, והמפכ"ל דני לוי סימן את האשם מבחינתו: ראש אגף החקירות והמודיעין, ניצב בועז בלט.
לוי אישר בהודעה מטעם המשטרה כי היועמ"שית אכן אישרה לפתוח בחקירה - בניגוד לטענות שהועלו לפני כן, והעבירה את האישור לראש אח"מ. "למרבה הצער, הוא טרם הספיק לעדכן את המפכ"ל בעניין, ועל כן יצאה הודעתו", נכתב. לפי הודעת המשטרה החדשה, "משטרת ישראל, היועמ"שית והפרקליטות מנהלים קשרי עבודה מצוינים וימשיכו בכך".
החזרה של בן גביר בניגוד לעמדת היועמ"שית, והדחתה
זמן קצר מאוד לאחר חידוש הלחימה בעזה, כבר חזר בן גביר לממשלה והושבע מחדש - בניגוד לעמדת היועמ"שית. בהרב-מיארה, שבעבר כבר ביקשה מנתניהו לשקול את פיטורי בן גביר מתפקיד השר לביטחון לאומי, הודיעה לנתניהו שהוא יוכל למנות את בן גביר לשר, אבל לא במשרד שבו כיהן קודם לכן.
לפני שבן גביר התפטר עסקה בהרב-מיארה בגיבוש עמדת המדינה לבג"ץ, בעקבות עתירות שקראו לפיטוריו - בין היתר בשל יחס המשטרה למפגינים, שנתפס כפוליטי ואלים. בעתירות נאמר שבן גביר מתערב בקבלת החלטות מבצעיות באופן שחורג מסמכותו, ובהרב-מיארה טענה שמעשיו של בן גביר פוגעים בא-פוליטיות של המשטרה.
אחרי התפטרותו של בן גביר ביקשה היועמ"שית מבית המשפט למחוק את העתירות, אולם הבהירה אז במכתב לנתניהו: "אם תשקול בעתיד למנות את בן גביר כחבר בממשלה, תתחייב בחינה של התשתית העובדתית הרלוונטית העדכנית, כולל זו שהוצגה בפניך לאחרונה. בחינה עתידית זו תתבצע בשים לב לכך שמדובר יהיה במינוי חדש".
היועמ"שית הציגה לנתניהו את דרישתה שלא למנות את בן גביר מחדש לשר לביטחון לאומי, אולם הוא הודיע לה שהוא אינו מקבל את עמדתה ושראש הממשלה הוא הקובע במינוי שרים. לדבריו, ההלכה המשפטית קובעת שאפשר למנות אדם כל עוד אין נגדו כתב אישום תלוי ועומד. היועמ"שית הבהירה לנתניהו שהעתירות שהוגשו בעבר לבג"ץ נגד כהונת בן גביר כשר לביטחון לאומי - שנמשכו אחרי שהתפטר - צפויות כעת לעלות לדיון מחדש.
ההתנגשות הזו התרחשה בצל הפתיחה בהליך ההדחה של היועמ"שית, שהצעת אי האמון בה עברה בממשלה. לאחר מכן, כבר אמרו שרים כי הם לא יכירו יותר בהחלטותיה - גם אם ההדחה לא תעבור בסוף את ההליכים הביורוקרטיים והמשפטיים הנדרשים.
פיטורי ראש השב"כ, ריאיון למחליפים - וההמתנה לבג"ץ
בתחילת השבוע שעבר, "בשל חוסר אמון מתמשך", החליט נתניהו לפטר את בר, בזמן ששירות הביטחון הכללי עסוק בחקירת פרשת "קטאר-גייט" הנוגעת לעובדים בלשכת רה"מ, שכבר נחקרו לפני כן בפרשת המסמכים הסודיים. הודעת הפיטורים של בר, שגם ככה לא התכוון לסיים את הקדנציה שלו במלואה, הגיעה פחות משבועיים אחרי שתחקיר שב"כ קבע כי מדיניות נתניהו לאורך השנים האחרונות הפכה את חמאס למפלצת טרור.
4 צפייה בגלריה
אוריך ופלדשטיין, חשודים במעורבות בפרשה אותה שב"כ חוקר
(צילום: שאול גולן, Q world / Shutterstock)
בינתיים, בג"ץ הוציא צו ארעי לפיו יוקפאו פיטוריו של בר עד לדיון בעתירות נגד הדחתו. עם זאת, בניגוד לעמדת היועמ"שית קבע בג"ץ כי נתניהו יכול להתחיל כבר בריאיון מועמדים לתפקיד ראש השב"כ הבא.
עוד לפני הודעת הפיטורים, האשים נתניהו את בר ב"סחיטה באיומים". לאחר ריאיון שבו אמר נדב ארגמן כי יחשוף מידע ממפגשיו ב"ארבע עיניים" עם נתניהו אם יחשוב שראש הממשלה פועל בניגוד לחוק, מסר נתניהו כי "מעולם לא ביצע ראש הארגון החשאי לשעבר סחיטה באיומים בשידור חי נגד ראש ממשלה מכהן. פשע זה מצטרף למסע שלם של סחיטה באיומים באמצעות תדרוכי תקשורת בימים האחרונים, שמנהל ראש השב"כ הנוכחי רונן בר. האיומים העברייניים בנוסח המאפיה לא ירתיעו אותי".
שב"כ בודק אם הכהניזם חדר למשטרה, ונתניהו תוקף
גם השבוע תקף נתניהו את בר, וטען כי הוא פועל באופן ש"מזכיר משטרים אפלים וחותר תחת יסודות הדמוקרטיה". לטענת נתניהו, בר מנסה "להפיל ממשלת ימין". הרקע לעימות החדש בין השניים הוא דיווח לפיו שב"כ מנהל חקירה חשאית נגד המשטרה, בחשד לחתירה תחת סדרי השלטון והמשטר הדמוקרטי - עקב חדירת כהניזם לתוכה. בשב"כ הכחישו כי מדובר בחקירה, אך לא שללו כי הארגון בודק את הנושא.
בסביבתו של בן גביר טענו השבוע כי היה "עימות חסר תקדים" שכמעט גלש לקטטה בישיבה ביטחונית במעורבות בר, אולם התברר שלא כך הדבר: בן גביר התפרץ לעברו של בר, שהשיב שמעולם לא הורה לחקור אותו והמשיך לשבת במקומו. לאחר מכן אמר בן גביר לנתניהו בישיבה: "מדובר בראש שב"כ שקרן, עבריין שצריך לשבת בכלא. מרגל אחרי הדרג הפוליטי. אוסף מידע וראיות מנסה לעשות הפיכה".
גורמים במערכת אכיפת החוק תקפו אמש את המפכ"ל, והאשימו כי "עכשיו ברור למה מירי רגב, מאי גולן ושרה נתניהו עדיין לא נחקרו. משטרת ישראל בראשותו מתמסרת לשלטון, לראש הממשלה ולבן גביר". הגורמים תהו על טיבן של חקירות שייפתחו מבלי שהמשטרה רוצה לטפל בהן.
הם מסרו כי "לאחרונה היו שתי התבטאויות חריגות של המפכ״ל על חקירות. הראשונה היא החקירה שהמפכ״ל מנחה בעניין נדב ארגמן, והשנייה היא שהמפכ״ל הנחה כי לא יחקרו חברי כנסת מהמפלגה של בן גביר עד שהוא אישית יאשר. זהו. לא גיבוי לשלטון החוק. לא עמידה על החובה לחקור שחיתות שלטונית. דבר אחד ברור: משטרת ישראל לא תחקור חשדות נגד השלטון ומקורביו. משטרת ישראל בראשות המפכ״ל דני לוי מתמסרת לשלטון, לרה"מ ולבן גביר".
ההכרעות לפתחו של בג"ץ - ואיך תגיב הממשלה?
כל הנושאים שהוזכרו כאן הובילו למחאות גדולות ברחבי הארץ, כשרק אתמול התרחשו שתיים מהן: האחת, בתל אביב, שם קראו אלפים רבים של מפגינים להגיע לעסקה שתביא לשחרור 59 החטופים שנמקים בעזה; והשנייה, בירושלים, שם קראו אלפים רבים של חרדים מהפלג הירושלמי ומהישיבות הספרדיות "נמות ולא נתגייס". בתל אביב נעצרו שישה מפגינים מתוך עשרות שהמשיכו לצעוד אחרי שתמה המחאה הגדולה בכיכר הבימה, ואילו בירושלים התפתחה מהומת ענק - שבמהלכה נעצרו שני מפגינים, ושישה שוטרים נפצעו. המשטרה טענה שגם בתל אביב היה ניסיון לחסום כבישים, אך המפגינים טוענים שצעדו ברחובות ואז "הותקפו על-ידי פרשי המשטרה".
בינתיים, בפתחו של בג"ץ נמצאים שורה של דיונים חשובים ומכריעים, אם כי לא ברור איך הממשלה תתייחס להחלטות בית המשפט, שכן הקואליציה לא מכירה בנשיא העליון הנבחר יצחק עמית. בין היתר ידונו בבג"ץ בתקופה הקרובה על חוק ההשתמטות, שמעורר סערה ציבורית ברחבי הארץ ומוביל למחאות אלימות של חרדים קיצונים, על הדחת ראש השב"כ, על המינוי של איתמר בן גביר לשר לביטחון לאומי ועל חוקי המהפכה המשפטית.
המהומה בירושלים
(צילום: עידן בלומהוף, דוברות המשטרה)
אתמול הוגשו חמש עתירות נגד החוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים שאושר, ולצד זאת בג"ץ דחה את העתירות בנוגע לסיוע ההומניטרי לעזה. על שולחנם של שופטי בג"ץ ישנם עוד שישה הליכים, עתירות עקרוניות בנושאים חשובים נגד פעולות הממשלה והכנסת. מדובר בבג"צים כמו גיוס בני הישיבות, פיטורי בר, מניעת מינויו של בן גביר - ובקרוב ככל הנראה יצטרף גל עתירות חדש נגד פיטורי היועמ"שית, ככל שיאושרו.
גיוס בני הישיבות הוא ההליך הוותיק מבין כולם. לאחר שבג"ץ פסל את חוקי הגיוס השונים הוגשו עתירות בדרישה שהשופטים יאלצו את המדינה לגייס בפועל את בחורי הישיבות, לאחר שהמדינה נמנעה מכך - וכן לשלול תקציבים שניתנו למגזר החרדי מכוח חוק הגיוס שבוטל. שני דיונים כבר התקיימו בעתירה, צו על תנאי הוצא - אך הממשלה מתעקשת לנסות ולחוקק חוק גיוס חדש שייתר את העתירות ויאפשר את המשך ההשתמטות. אם אכן יחוקק חוק שכזה, גם הוא יותקף בעתירות לבג"ץ.
ב-2024 הגיע נציב שירות המדינה לפרישה והממשלה נדרשה לפתוח הליך מינוי לבחור נציב חדש. אלא שהחלטת ממשלה ישנה, שלפיה הממשלה תקבע מתווה מינוי קבוע, הביאה את היועמ"שית להציב מתווה מינוי כזה ולנסות לכפות אותו. הממשלה סירבה, והציבה מתווה משלה - שנגדו הוגשו עתירות לבג"ץ. בינתיים מונה ממלא מקום, רואי כחלון, וגם מינוי זה נתקף בעתירות, ובג"ץ אפשר לו לכהן שלושה חודשים בלבד - ואמש הבהיר כי לא יאפשר להאריך את כהונתו מעבר ל-6 באפריל. צו על תנאי יצא בעתירה, וכעת ממתינים לפסק דין.
לאחר ששר המשפטים יריב לוין ומ"מ נשיא העליון הקודם עוזי פוגלמן לא הגיעו להסכמה בנוגע לזהותו של נציב הביקורת על השופטים שיש למנות, חוקקה הקואליציה חוק נציב ביקורת חדש - שימנע את התערבות נשיא העליון במינוי. נגד החוק הוגשו עתירות, ובג"ץ הוציא צו שימנע את מינוי הנציב בטרם יוכרעו.
והעתירות החדשות ביותר הן כמובן העתירות נגד חוק הוועדה לבחירת שופטים. החוק משנה את דרך בחירת שופטי העליון ושופטי הערכאות הנמוכות, כך שבנוגע לשופטי העליון יוכלו הקואליציה והאופוזיציה להסכים ביניהם על מינויים ואילו תישלל זכות הווטו של השופטים. בגלל שתחולת החוק נקבעה לכנסת הבאה, בג"ץ נמנע מהוצאת צו כלשהו והורה לצדדים להגיב לעתירות.
פורסם לראשונה: 23:12, 27.03.25
