כמעט שבעה חודשים חלפו מאז הכריז נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על תוכניתו לפינוי תושבי רצועת עזה, ולמרות שנדמה כי היא חלפה מהעולם מאז - בימים האחרונים היא שבה בדמות חזון אוטופי לפיתוח הרצועה שיניב מיליארדים למשקיעים. אלא שהתוכנית ש"מסתובבת" בממשל טראמפ, כך נדמה, דומה למדי לזו שבחנו בכירים בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו כבר לפני יותר משנה וחצי.
טראמפ חושף את התוכנית "להשתלט" על עזה, בפברואר השנה
(צילום: רויטרס)
2 צפייה בגלריה
מפעל לייצור רכבים חשמליים, קווי רכבת שיחברו את עזה למדינות במזרח התיכון. החזון האוטופי שהוצג בתוכניות
ביו היתר, החזון לגבי שיקום הרצועה דומה בין שתי התוכניות, וכך גם התוכנית לשליטה חיצונית במשך כעשור. בשתי התוכניות עלתה האפשרות להקמת מפעלים שונים ברצועה, בהם כזה לייצור רכבים חשמליים, ולסלילת קווי רכבת שיגיעו למדינות שונות במזרח התיכון. עם זאת, ההבדל המרכזי יושב על התוכנית האמריקנית להגירת תושבי הרצועה במהלך שנות השיקום. התוכנית אף כוללת מענקים כלכליים רבים למי שייבחר לעזוב, ואף מציגה למשקיעים אפשרות לתשואה של פי ארבע לכסף שלהם.
"ממשבר לשגשוג": החזון האוטופי שהוצג בשתי התוכניות
בתוכנית שנחשפה ב-ynet במרץ אשתקד, שפורסמה בהמשך במלואה גם ב"ניו יורק טיימס", נבחנה האפשרות שישראל תנהל את רצועת עזה יחד עם מדינות ערביות נוספות למשך כמה שנים, עד שהשליטה תוכל לעבור לידי הפלסטינים. היא גובשה על ידי אנשים עסקים, ובמצגת שהגיעה אז לידי ynet, תחת הכותרת "ממשבר לשגשוג - תוכנית לטרנספורמציה של רצועת עזה מגרורה איראנית לציר המתון", מוצגות תמונות שמשקפות חזון אוטופי לרצועת עזה. היא נראית בהם כחבל ארץ ירוק ומשגשג, עם מגדלים ומרכזי עסקים, בניגוד לחממת הטרור שהייתה בעשרות השנים האחרונות.
במסגרת התוכנית, ישראל אמורה ליצור אזורים בטוחים ונקיים מחמאס ברצועת עזה, מדינות ערב - סעודיה, איחוד האמירויות, מצרים, בחריין, ירדן ומרוקו - אמורות לפקח על הסיוע ההומניטרי שיינתן באזורים הבטוחים, ופלסטינים מעזה ינהלו אותם תחת פיקוח ערבי. שלב זה בתוכנית יימשך 12 חודשים.
בשלב הבא, שיימשך בין חמש לעשר שנים, ישראל שומרת על אחריות כוללת לביטחון; מדינות ערב יוצרות גוף גוף מולטילטרלי שיפקח, ינחה ויממן רשות לשיקום עזה ("רשות השיקום"); פלסטינים מעזה מנהלים את רשות השיקום שלוקחת אחריות על ניהול האזורים הבטוחים; יישום "תוכנית מרשל" ויוזמות של דה-רדיקליזציה. תוכנית מרשל, נזכיר, הייתה תוכנית אמריקנית לשיקום אירופה אחרי מלחמת העולם השנייה, שנחלה הצלחה גם במיטוט האידאולוגיה הנאצית בגרמניה.
חלק מתוכנית החזון האוטופי לעזה, כפי שפורסמה בוושינגטון פוסט (צילום: The Washington Post)
באופן דומה גם התוכנית הנוכחית ש"מסתובבת" כאמור בממשל טראמפ, כפי שפורסם אתמול ב"וושינגטון פוסט", רוצה להפוך את הרצועה לאזור נאמנות שינוהל על-ידי ארצות הברית למשך עשר שנים לפחות. במהלך הזמן הזה, כך לפי התוכנית, תהפוך הרצועה לאתר נופש תיירותי נוצץ ולמרכז ייצור טכנולוגי והייטק.
התוכנית מותגה תחת הכינוי "GREAT Trust" - ראשי תיבות של Gaza Reconstitution, Economic Acceleration and Transformation Trust - ובדומה לתוכנית שנבחנה בלשכת נתניהו, גם היא מדברת על מעבר "ממשבר לשגשוג" ומציגה תמונות שמשקפות חזון אוטופי לרצועה.
שתי התוכניות מדברת על המטרה ל"עזה משגשגת, כחלק מארכיטקטורה אזורית אברהמית", ומציגות כמה שלבים לאורך העשור הקרוב בדרך לממשל פלסטיני עצמאי בטווח הארוך, כשהשנה הקרובה מתוארת ככזו של מאמץ המוניטרי והעשור הקרוב כ"שלב מעבר" רב-מדינתי. בנוסף, בשתי התוכניות מוצגות אפשרויות כלכליות שונות לפיתוח הרצועה, ובין היתר הוצע בהן להקים מפעל לייצור כלי רכב חשמליים ולסלול קווי רכבת לרחבי המזרח התיכון.
הגירה בתמורה למענקים, רווחים ניכרים למשקיעים: ההבדל המרכזי
עם זאת, התוכנית האמריקנית, שלפי ה"פוסט" פותחה על ידי חלק מאותם ישראלים שהקימו והפעילו את קרן הסיוע ההומניטרי לעזה (GHF), שונה מעט מזו שנבחנה בישראל. למשל, היא מדברת על הגירת תושבי הרצועה למדינות אחרות - כפי שרצה טראמפ בתוכניתו מפברואר האחרון - ומציגה גם את המעורבות של קרן הסיוע האמריקנית, שאף נכללת בשלב מסוים ככוח ביטחוני חדש שייאמן תושבים פלסטינים כך שיישתלבו בהדרגה בכוחות הביטחון.
2 צפייה בגלריה
התוכנית כוללת מענקים לעזתים שיעזבו את הרצועה
(צילום: AP Photo/Abdel Kareem Hana, AP Photo/Evan Vucci)
התוכנית, שנכתבה על פני 38 עמודים, מדברת למעשה על פינוי זמני של כל תושבי עזה - יותר משני מיליון איש - דרך "עזיבה וולונטרית" שלהם למדינה אחרת, או למתחמים סגורים ומאובטחים בתוך הרצועה בזמן השיקום. אך לצד זאת, היא מציעה לבעלי הקרקעות לקבל "אסימון דיגיטלי" מטעם קרן הנאמנות, בתמורה לזכויות הפיתוח מחדש של נכסיהם. ניתן יהיה להשתמש באסימון למימון חיים חדשים מחוץ לעזה או להמירו בעתיד לדירה באחת משש עד שמונה "ערים חכמות, מונעות בינה מלאכותית" שייבנו ברצועה.
כל פלסטיני שיבחר לעזוב, כך לפי התוכנית, יקבל מענק במזומן של 5,000 דולר וסבסוד עבור ארבע שנות שכירות מחוץ לעזה, וכן אספקת מזון לשנה. התוכנית מעריכה שכל אדם שייצא מעזה יחסוך לקרן כ-23,000 דולר לעומת העלות של דיור זמני ושירותי "קיום בסיסי" במתחמים הסגורים למי שיישאר.
החלק המפתה ביותר בתוכנית הוא שהיא נטענת ככזו שאינה דורשת מימון ממשלתי אמריקני, ובמקביל מציעה רווחים ניכרים למשקיעים. בניגוד לקרן GHF השנויה במחלוקת ולעיתים גם נטולת המזומנים, שמשתמשת בקבלני ביטחון פרטיים אמריקאים חמושים כדי לחלק מזון בארבע נקודות בדרום עזה, התוכנית החדשה "אינה מבוססת על תרומות" - כך לפי המסמך.
במקום זאת, היא תמומן על ידי השקעות ציבוריות ופרטיות ב"מגה-פרויקטים" – החל ממפעלי רכבים חשמליים ומרכזי נתונים ועד לאתרי נופש על חוף הים ומגדלי דירות. החישובים שבתוכנית מצביעים על תשואה של כמעט פי ארבעה על השקעה של 100 מיליארד דולר בתוך עשר שנים, עם הכנסות "מתחדשות" לאורך זמן.
