נשיא המדינה יצחק הרצוג נפגש היום (רביעי) עם ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר, במעונו הרשמי ברחוב דאונינג 10 בלונדון, על רקע המשבר החריף ביחסי ישראל–בריטניה. תחילה קיימו השניים פגישת ארבע עיניים, ולאחריה פגישה בילטרלית בה השתתפה גם שגרירת ישראל בבריטניה, ציפי חוטובלי.
פגישת הרצוג ור"מ בריטניה בדאונינג 10
 (צילום: רועי אברהם)
לאחר הפגישה אמר הרצוג: "בריטניה וישראל הן ידידות, אך גם בין ידידים קיימות לעיתים מחלוקות קשות. הבהרתי כי הכוונה שהביעה בריטניה להכיר במדינה פלסטינית בעת הזאת לא תועיל לפלסטיני אחד, ועלולה לפגוע בהחזרת החטופים. בנוסף היא עלולה לעודד קיצונים ברחבי המזרח התיכון ומעבר לו. הדגשתי את התנגדותי הנחרצת לכל רעיון של סנקציות נגד הדמוקרטיה היחידה באזור, והזהרתי מפני ההדהוד המסוכן של תעמולת הרעב של חמאס - בזמן ש-48 חטופים מוחזקים בשבי אכזרי.
עוד הבהרתי כי מאבקה של ישראל נגד אימפריית הרשע האיראנית ושלוחות הטרור שלה הוא מאבק משותף של העולם החופשי כולו, ובכללו בריטניה. מעל לכל, הדגשתי כי השחרור המיידי והבלתי מותנה של החטופים הוא צורך הומניטרי והצעד הראשון והיחיד בדרך לשלום".
הרצוג הודה לסטארמר על החלטת ממשלתו להפעיל את מנגנון ה-SnapBack בנוגע לתכנית הגרעין האיראנית, וציין את החשיבות שבמניעת יכולתה של איראן לשקם את כושר הגרעין שלה. הוא הדגיש כי איראן מהווה איום לא רק על ישראל אלא על העולם החופשי כולו, באמצעות שלוחות הטרור שלה ורשתותיה במזרח התיכון, באירופה ומעבר להן.
לפני הפגישה נמסר מלשכת הנשיא כי הרצוג יביע מחאה על "הסנקציות המופעלות נגד הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון", ו"ההדהוד הבריטי של קמפיין ההרעבה של חמאס - בעוד ש-48 חטופים מעונים באכזריות במרתפי השבי בעזה". בפגישה ידחה הנשיא על הסף את הכוונה להכיר כעת במדינה פלסטינית, ויקבע כי היא "מהווה פרס לטרור ועלולה לפגוע במאמצים לשחרור החטופים וסיום המלחמה". 
האולטימטום שהציב סטרמר לישראל ביולי השנה
 (צילום: רויטרס )
בלשכת הנשיא מסרו בנוסף כי הרצוג "ידגיש כי המאבק הנחוש של ישראל באימפריית הרשע האיראנית ושלוחותיה הוא מאבקן של מדינות העולם החופשי כולו, ובכללן בריטניה. עוד ידגיש כי מדינות העולם החופשי וביניהן בריטניה חייבות לעמוד כחומה בצורה למול הלחצים ולהתעקש על שחרור מיידי וללא תנאים של כל החטופים. הנשיא יבהיר שהסנקציות נגד מדינת ישראל ונגד מנהיגים ואזרחים שלה הן בלתי מקובלות בוודאי בין מדינות שחולקות הרבה מן המשותף".
בחודש שעבר בריטניה גינתה, יחד עם 20 מדינות נוספות, את אישור תוכנית E1, שהוגדרה "מכת מוות" למדינה הפלסטינית. לפי המדינות, התוכנית "לא מקובלת ומהווה הפרה בוטה של המשפט הבינלאומי". זמן קצר לאחר מכן בריטניה הודיעה על זימונה של שגרירת ישראל במדינה, ציפי חוטובולי, בעקבות התוכנית.
לפני כשבועיים, ממשלת בריטניה אסרה על אנשי משרד הביטחון להגיע לתערוכה ביטחונית נחשבת בלונדון בגלל המלחמה בעזה. "החלטת ממשלת ישראל להסלים את פעילותה הצבאית בעזה שגויה. אנחנו יכולים לאשר שלא תהיה משלחת ממשלתית בתערוכת DSEI 2025 בבריטניה", אמרו בממשלה המקומית.
בשנים קודמות משרד הביטחון שלח את אנשיו לתערוכה הנחשבת שמתקיימת בלונדון מדי שנה. בבריטניה הבהירו שחברות ישראליות כן יוכלו לשלוח את אנשיהן, אבל משלחת ישראלית רשמית מטעם הממשלה לא תוכל להגיע. "חייב להיות פתרון דיפלומטי לסיום המלחמה הזו עכשיו - עם הפסקת אש מיידית, החזרת החטופים והגדלת הסיוע ההומניטרי לאנשי עזה", אמרו עוד בממשלת בריטניה.
בשבוע שעבר אמר שר החוץ הבריטי דיוויד לאמי כי ארצו פועלת להוציא מרצועת עזה ילדים חולים ופצועים שנמצאים במצב קשה, כדי שיוכלו לקבל טיפול רפואי בבתי חולים בבריטניה. לדבריו, הילדים הראשונים יגיעו למדינה בשבועות הקרובים. 
לאמי הוסיף אז כי הוא "זועם" על כך שישראל לא מאפשרת כניסה מספקת של סיוע לעזה, והכריז על 15 מיליון ליש"ט נוספים שארצו תעניק לצורך סיוע רפואי לרצועה. "זה לא אסון טבע, זה רעב מעשה ידי אדם במאה ה-21. כולנו יודעים שיש רק דרך אחת כדי שזה ייפסק - הפסקת אש מיידית", אמר לאמי. הוא הוסיף כי בריטניה גם מסייעת לסטודנטים מעזה שקיבלו מלגות באוניברסיטאות במדינה כדי שיוכלו להגיע אליהן ולהתחיל את לימודיהם בסתיו.










