המלצה מסויגת להדחות של קצינים שידם במחדלים ובכישלונות, חמישה תחקירי ליבה מתוך 25 שהוגדרו כ"אדומים", וגישה שונה של הרמטכ"ל, רא"ל אייל זמיר, לגבי ועדת חקירה למחדלי 7 באוקטובר: הרמטכ"ל הציג הבוקר (שני) לחברי פורום מטכ"ל את "תחקיר העל" שבחן את תחקירי צה"ל לגבי פלישת חמאס לישראל ב-7/10 והמחדלים החמורים שהובילו לכך, כפי שגיבשה הוועדה בראשות אלוף במיל' סמי תורג'מן.
לקריאת כל תחקירי 7 באוקטובר - לחצו כאן
הדיון נמשך שעות והיה טעון, עם חילופי דברים קשים וביקורות הדדיות, כאשר חלק מהאלופים המשתתפים היו אלו שהובילו את הלחימה בעזה מהשעות הראשונות בנגב המערבי בפרוץ המלחמה, כמו דדו בר-כליפא ואיציק כהן, ששירתו כמפקדי אוגדות החוד של צה"ל ובחודשים האחרונים מכהנים כראשי אכ"א ואגף המבצעים, בהתאמה. בדיון אמר הרמטכ"ל כי הוא סבור שיש להקים ועדת חקירה "חיצונית, מערכתית, רב תחומית ואינטגרטיבית" - ולראשונה מפרוץ המלחמה לא הזכיר את המונח "ממלכתית".
עד לפני חודשים ספורים הרמטכ"ל זמיר, כמו קודמו הרצי הלוי, קרא לכונן ועדת חקירה ממלכתית, שנגזרת מתוקף חוק, חבריה ממונים על ידי נשיא בית המשפט העליון ויש לה סמכויות להגיש מסקנות אישיות כהדחות כלל בעלי התפקידים, כפי שתמצא לנכון. ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע גם היום, מעל דוכן הכנסת, כי אין בכוונתו להקים ועדת חקירה ממלכתית "שחצי עם מתנגד לה", אף שכבר עברו יותר משנתיים מאז 7/10, וחרף עתירות לבג"ץ שמפציר מעת לעת בממשלה לעשות זאת ודרישות נוקבות לכך מצד משפחות שכולות ומשפחות חטופים.
בלי מנדט להמליץ על הדחות
14 חברי ועדת תורג'מן, שפעלו במשך כחמישה חודשים מאז חודש אפריל, כללו עוד שלושה אלופים בדימוס, תא"לים ואל"מים לשעבר, אב וסב שכולים שהיו מפקדים בכירים ועוד. "לרמטכ"ל זמיר ולאחרים בצה"ל הייתה תחושה של ערעור האמון בתחקירי הצבא, מאז שהרמטכ"ל הקודם הלוי קבע לבצעם בפקודה, במרץ 2024", הסבירו היום בצה"ל, "בדרך כלל לא נהוג בצבא לבדוק את התחקירים, שהם החמצן של צה"ל. הוחלט לבדוק את התחקירים שבחנו את ההתנהלות בשנים שקדמו ל-7/10, אבל החל מאירועי ההפגנות האלימות על גדר הגבול עם עזה, בשנת 2018".
על דוכן הכנסת: נתניהו מתנגד להקמת ועדת חקירה ממלכתית
(צילום: ערוץ כנסת)
בניגוד לתכנון המקורי, ועדת תורג'מן לא קיבלה מזמיר מנדט להמליץ על הדחות. אך לפי תפיסתו של תורג'מן, שהיה מפקד פיקוד הדרום ב"צוק איתן", הדוח שלו חייב להוביל למסקנות אישיות. הוועדה, שמונתה לבחון ולהעריך את התחקירים, לא עסקה כמעט ב-44 תחקירי הקרבות ברחבי העוטף באותה שבת ארורה, אלא התמקדה בתחקירי הליבה הנושאיים, כמו כישלונות המודיעין, הקונספציה שהובילה ל-7/10, הלילה שקדם למלחמה ותפקוד פיקוד הדרום לצד חטיבת המבצעים באותו סוף שבוע שסיים את חגי תשרי לפני שנתיים.
הוועדה כן שמה זרקור על מספר מועט של תחקירי קרבות, כמו במוצב נחל עוז, בקיבוצים בארי וניר עוז ובמסיבת הנובה, מאחר שאלו הראו תרבויות ארגוניות קלוקלות של צה"ל לאורך השנים שקדמו למלחמה, על כשירות גרועה של כוחות היבשה שהשתרשה גם בגזרות הבט"ש לאורך שנים ועל ממשקים חסרים וליקויים בין ארגונים כמו צה"ל והמשטרה, בהקשר של מסיבת הנובה. בנוסף, ועדת תורג'מן סימנה לרעה את העובדה שגם התחקירים של הארגונים היו נפרדים זה מזה, ללא שיתופי פעולה, הפריות הדדיות ומסירת מידע רלוונטי.
הביקורת על המטכ"ל, ועל השעות שלפני 6:29
"מי שחושב שהבעיה היא 6/10 לא מבין את חומרת ועומק הפערים, שנים אחורה", אומרים בצה"ל. "עדיין לא תוחקרו הממשקים שבין המשטרה לצה"ל, ובאותו הלילה היו מספיק סימנים מצטברים לכך שצה"ל והמשטרה היו צריכים להגיע לנובה, ולקפל מיד את כולם. מדובר ביישוב גדול של 3,000 איש שקם לשלושה ימים ליד הגבול עם עזה, ללא מענה ביטחוני נדרש, ומאותה מסיבה היו כ-30% מהנרצחים והחטופים של 7/10".
ועדת תורג'מן מתחה ביקורת גם על המטה הכללי והעומד בראשו באותו סוף שבוע שקדם לפרוץ המלחמה וגם בשעות שלאחר 6:29, וגם על החוסר בשיח מפקדים, בקבלת החלטות מוקדמת יותר כמו סגירת הגבול בתקיפות של חיל האוויר וחלוקת אוגדת עזה לכמה אוגדות עם מפקדים בכירים לכל נתח של האוגדה, מה שקרה בסוף אך באיחור של שעות.
בוועדה חילקו את תחקירי הליבה ותתי-התחקירים שמתחת להם לשלוש קטגוריות: אדום - כלומר תחקיר שבוצע ברמה נמוכה ולא מאפשר למידה מלאה, והתחקיר שנקבע כלל לא מתאים או מוכשר ומנוסה לנושא התחקיר; כתום - תחקירים שלא ירדו לעומק הבעיות, לא נחתמו במסקנות נוקבות ויש להשלים חוסרים בהם; ותחקיר בצבע ירוק: תחקירים מלאים שבוצעו היטב ויש לקבל את מסקנותיהם. בוועדה הדגישו כי אין קשר בין המחדלים והתפקוד של מושאי התחקירים לרמת ביצועם.
בשני שלישים מ-25 התחקירים המטכ"ליים, של נושאי הליבה נמצאו בעיות וחוסרים, והם הוגדרו כתומים או אדומים, כאשר חמישה מהם נצבעו באדום. רק שליש מהתחקירים קוטלגו כירוקים, ובהם התחקיר על חיל האוויר, אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה, המודיעין בלילה שלפני, המודיעין בפיקוד הדרום, תפיסת ההגנה כלפי רצועת עזה, המכשול בגבול, ההגנה המרחבית בפיקוד העורף ומערך בניין הכוח כלפי חמאס.
התחקירים שנצבעו בכתום היו קשורים לקונספציה, לתפיסת המבצעית ולתכנון בפיקוד הדרום, להגנה המרחבית של פיקוד הדרום, לאיסוף הקרבי, לאיום הרחפנים, הכטמ"מים והמצנחים של חמאס (רום קרוב לקרקע), לחטיבת המחקר, ליחידת האיסוף של אמ"ן 8200 ולכלל האינטגרציה בין הגופים. באדום נצבעו חמישה תחקירים - אלו שעסקו בתפקוד חטיבת המבצעים בראשות ראש אמ"ן הנוכחי אלוף שלומי בינדר, ברובד המערכתי-אסטרטגי (הקונספציה), תחקיר הלילה שלפני שלא עמד בתקן התחקירי שנקבע, תחקיר חיל הים והתכנון האופרטיבי של צה"ל.
"מתחקר מפוזיציה, ואחרים שאינם מוכשרים"
"לפני מספר שנים המטה הכללי הגדיר את חמאס כצבא טרור, אבל צה"ל המשיך לתכנן תוכניות מבצעיות אל מול איומים של ארגון טרור, הרבה פחות ממה שפגשנו ב-7/10", אמרו בצה"ל, והזכירו כי במטכ"ל - בעיקר בתקופת הרמטכ"ל אביב כוכבי - הגדירו את חמאס כצבא טרור, "אבל המשיכו להתכונן לירי צליפה, נ"ט, או חטיפת חייל בגבול. בזמן הזה חמאס זמם וסנכרן פעולות גדולות בהרבה".
הבריחה ההמונית מהנובה. "יישוב שקם לשלושה ימים"
"המתחקר של הסוגיה הזו הגיע מפוזיציה ולא היה עם ניסיון לכך או ידע מוקדם", מתחו ביקורת על התחקיר הקודם. "המתחקר של חטיבת המבצעים לא היה בכיר מספיק והתמקד בעיקר ב-6:29 ואילך, ולכן מונה מתחקר חדש, אלוף במיל' איציק תורג'מן. תחקיר הלילה שלפני לא עמד בתו תקן בכלל, ותחקיר חיל הים היה חסר מאוד, וכלל בעיקר את איסוף העובדות והתיאור של מה שאירע. בפועל, 40% מהמחבלים הצליחו כן לעלות על החוף". הוועדה המליצה, וכך כבר בוצע, להתחיל בהשלמת התחקירים החסרים ולמנות צוות רב תחומי בראשות סגן הרמטכ"ל אלוף תמיר ידעי לבחינת כלל הלקחים ויישומם, פעולה שכבר החלה.
כשלי תוכנית התגובה של פיקוד דרום
אחד הכישלונות המהדהדים לא קשור רק למחדל הפלישה אלא לתוכניות התגובה של פיקוד הדרום: תחקיר העל של תורג'מן מצא שהתוכניות האופרטיביות שהוכנו לשעת חירום לא היו קרובות בכלל לתת מענה לפלישת פתע המונית של חמאס. כך למשל, תוכנית התקיפה בחירום "חרב דמוקלס" כללה הפצצה מיידית של מפקדות אחוריות של חמאס וכמה מנהרות התקרבות גדולות, אך לא תקיפות של הגבול כדי לסגור פרצות ופלישות או תקיפות סיוע נרחבות לכוחות שפועלים בין מחבלים לחיילים ואזרחים בתוך מוצבים וישובים.
"אם בלילה שלפני היה מתוכנן תהליך מבצעי שלם ונכון, היה אפשר לזהות שקורה משהו חריג, לדרוך כוחות ולקצר כוננויות", נקבע בוועדת תורג'מן. "חלק מההנחיות שהוריד פיקוד הדרום בלילה כלל לא בוצעו, ואת מפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר, עדכנו בסימנים המעידים רק בשעה 5:20". בהקשר של חיל האוויר, שכאמור ביצוע התחקיר לגביו נמצא "ירוק", מתחה הוועדה ביקורת בכך שהחיל לא נערך מספיק טוב גם לאיום הקרוב לקרקע, כמו שימוש נרחב של האויב ברחפנים, כטמ"מים ומצנחים מעופפים שעימם פלש חמאס והשמיד חלקים קריטיים במכשירי המעקב והאיסוף של צה"ל בגבול.
הוועדה זיהתה נושאים שלא תוחקרו, שהומלץ לרמטכ"ל להשלים, במרכזם אופן הטיפול בידיעות שהגיעו לאורך השנים וההיבטים המערכתיים והאופרטיביים של תוכנית "חומת יריחו". הם מצאו שישה גורמים, שהובילו לכישלון 7 באוקטובר:
1. כישלון תפיסתי - בין המציאות האסטרטגית והמבצעית לבין תפיסת המציאות ביחס לרצועת עזה וחמאס.
2. כישלון מודיעיני - בהבנת המציאות, בהבנת האיום ובאי מתן הידיעה.
3. היעדר עיסוק בתוכנית "חומת יריחו".
4. תרבות ארגונית ומבצעית המאופיינת בדפוסים ונורמות מבצעיות לקויות שהשתרשו במשך השנים.
5. פער מהותי ומתמשך, בכל רמות הפיקוד וגורמי המקצוע, בין איום הייחוס לבין המענה המבצעי.
6. תהליך קבלת החלטות והפעלת כוח לקויים בליל 7 באוקטובר 2023.
לפי הוועדה, "בליל 7 באוקטובר הצטבר מידע מגוון שאילו היה מנותח באופן מקצועי, ניתן ואף נדרש היה להעלות התרעה לפעולה משמעותית. המתקפה התרחשה על רקע מידע איכותי וחריג במאפייניו שהיה ברשותם של גופי צה"ל השונים".
בנוסף, הזכירה הוועדה כי במהלך שנת 2023 "התריעו גורמים בכירים צבאיים על כך שאויבי ישראל מזהים תהליך היחלשות פנימית אשר פוגע בהרתעה הישראלית ומגביר את הסבירות להסלמה. בהסתכלות צבאית פנימית עולה כי על אף ההתרעה, לא ננקטו פעולות צבאיות מתחייבות לשיפור הכוננות והמוכנות בצה"ל ולהתאמת היערכות כוחות צה"ל בזירות השונות". אלו הכשלים שמצאו בגופים השונים, לפי הודעת הוועדה:
המטה הכללי כשל בהערכת חסר חמורה את האויב, ועל אף שהגדירו כ"צבא טרור", לא נבנה המענה הצבאי העולה בקנה אחד עם התפתחות האויב.
אגף המבצעים כשל באי יצירת מוכנות הצבא לתרחיש של מלחמה בהפתעה, בהיעדר הובלת תהליכי פיתוח הידע כבסיס להכוונת בניין הכוח והפעלתו (בפרט תהליך הלמידה ממבצע 'שומר החומות' והיעדר עיסוק ב"חומת יריחו"), בהיעדר הובלת תהליכי בניית תמונת המצב והערכת המצב בליל ה-7 באוקטובר ולאחריו, ובאי-זיהוי ההחלטות הקובעות הנדרשות לניהול הלחימה ואי-ההתאמה של הפעלת הכוח.
אגף המודיעין (אמ"ן) כשל באי זיהוי ההתפתחויות האסטרטגיות והאופרטיביות של חמאס לאורך שנים ובאי קיום מחקר צבאי מתמשך באשר לכוחו של "צבא הטרור".
אמ"ן נכשל בהיעדר מתן התרעה. יחידותיו השונות לא מימשו את אחריותם למחקר של חמאס ולמתן התרעה למלחמה ברצועת עזה. תפיסת האיסוף ברצועה התבססה על נגישות צרה שאינה מאפשרת מתן התרעה. כתוצאה מכך, בזמן שהזרוע הצבאית של חמאס הייתה במעבר משגרה לחירום ובהיערכות למתקפת פתע רחבה על מדינת ישראל, צה"ל היה מצוי בשגרה ובמוכנות מבצעית נמוכה.
פיקוד הדרום כשל באי מימוש תפקידו כנושא באחריות להתרעה למול האויב בגזרתו, וכנושא באחריות לביטחון התושבים והגנת המרחב שבתחומו. כשל זה הינו עמוק וארוך שנים במחקר צבאי ובתוך כך בידיעות "חומת יריחו". בנוסף, הפיקוד לא התאים את המענה המבצעי: סד"כ הכוחות, הכוננות והתוכניות האופרטיביות ביחס לאיום.
אוגדת עזה כשלה באי מימוש משימתה להגן למול האיום מרצועת עזה; בכך שלא קיימה תהליכי עומק לזיהוי השתנות האויב, לא פעלה לעיסוק מודיעיני ומבצעי מתמשך בתוכנית "חומת יריחו", באי-קיום הערכת מצב סדורה והעלאת מדרג ההתרעה נוכח המידע שהיה ברשותה בליל ה-7 באוקטובר; ובאי-נקיטת יוזמה לשינוי מצב הכוחות בגזרה, ובמוכנות המבצעית למול תרחישים שהגדירה כ"תרחישים מסוכנים".
הגורמים הנוספים שתרמו לכישלון, לפי הוועדה:
חיל האוויר כשל בבניית מענה להגנה על שמי המדינה ברום הקרוב לקרקע; באי ביצוע תהליכי הערכת מצב באופן סדור במהלך ליל ה-7 באוקטובר; באי בהצלחה להתאים את הפעלתו למתקפה הרחבה שחרגה מתרחישי הייחוס.
חיל הים כשל בהגנה על החופים עם תחילת המלחמה; באי ביצוע תהליכי הערכת מצב באופן סדור במהלך ליל ה-7 באוקטובר; ההיערכות בפועל להגנה על האתרים האסטרטגיים במים הכלכליים לא הותאמה לאיום והגדילה את הסיכון.
עם זאת, בוועדת תורג'מן ציינו ביחס לחיל האוויר וחיל הים כי ראוי לציין שלא עלה מדרג התרעה בצה"ל ולא שונו מדרגות הכוננות, אשר היו עשויות לאפשר להם להגיב מהר יותר למול התרחיש החמור שהתממש.
באשר ללילה שקדם למתקפה, ועל אף חריגותו, לא איתר הצוות אף גורם בקרב המפקדים או קהילת המודיעין שריכז תמונת מצב אויב באופן יסודי ומקצועי. לא גובשה תמונת המודיעין ולא נערך דיון מקצועי על נושא מדרג ההתרעה, שנדרש היה להעלותה. ומעל לכל – בשעות הקריטיות שלפני פרוץ המתקפה לא ננקטה ולו פעולה משמעותית אחת בקרב כוחות הקו או העתודות.
הוועדה הדגישה כי עם פרוץ מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר רבים ממפקדי צה"ל "קפצו מיד לגזרת הדרום ללא קריאה וללא פקודה, חתרו באומץ למגע ועשו כל שלאל ידם במטרה לבלום את המתקפה, חלקם אף שילמו על כך בחייהם".
בהתייחסות לתחקיר האיסוף הקרבי קיבלה הוועדה באופן מלא את קביעת התחקיר לפיה "תפקוד התצפיתניות, לרבות תחת מתקפה רחבה ותחת איום אישי, היה מקצועי, מופתי ובקור רוח וכי התצפיתניות המשיכו לתצפת ולדווח במקצועיות עד נשימתן האחרונה. ניתוח בדיעבד מלמד כי המידע שנאסף על ידי התצפיתניות לאורך תקופה, העיד על פעילות אויב חריגה בחודשים שלפני המתקפה. ניתוח מודיעיני איכותי יכול היה להבליט את שינוי המצב בגזרה".
באשר למסקנות תחקירי ההגנה המרחבית, קיבלה הוועדה את קביעת צוותי התחקיר לפיה: גבורת הרבש"צים ולוחמי כיתות הכוננות הייתה גורם משמעותי ומשפיע על תוצאות הקרבות בחלק מהיישובים. צוות המומחים מצא כי על אף שמושאי ההגנה הם היישובים והאזרחים במרחב, ניכר כי המרחב האזרחי ומרכיבי ההגנה המרחבית נשחקו ונדחקו לשולי מימוש תפיסת ההגנה.
באשר לתחקיר הנובה קיבלה ועדת תורג'מן את ממצאי התחקיר וזיהתה פער בתפיסת האחריות המרחבית. הצוות המליץ על הסדרה מקצועית ורחבה של תפיסת ההגנה המרחבית בצה"ל, בדגש על אירועים בהם קיימת אחריות משותפת לצה"ל ולגופים ביטחוניים נוספים.
אלו ההמלצות המערכתיות שהעבירה ועדת תורג'מן לרמטכ"ל:
- הקמת צוות רב תחומי בראשות סגן הרמטכ"ל לבניית תוכנית עבודה רב שנתית ליישום והטמעת ההמלצות.
- הצבת אפשרות המלחמה בהפתעה כבסיס ומצפן למוכנות המבצעית, לבניין כוחו ולתרבות הארגונית של צה"ל.
- המשך תהליך לתיקון עמוק באגף המודיעין והצבת ההתרעה למלחמה בראש סדר העדיפות למשימותיו.
- בחינת התפיסה, הארגון וההיערכות של מערכת ההגנה המרחבית, כך שתתקיים הלימה בין אחריות המפקד המרחבי (פיקוד, אוגדה, חטיבה) לסמכויות הפעלת הכוח והקצאת המשאבים למימוש אחריות זו.
- תביעת סטנדרט פיקודי המקדש את המקצוע הצבאי, תוך מתן דגש על ההכשרה המקצועית של בעלי תפקידים במפקדות ובחמ"לים.
הרמטכ"ל זמיר קיבל כאמור את המלצות הצוות והחליט למנות את סגן הרמטכ"ל, אלוף ידעי, לעמוד מקרוב אחר מימוש ויישום הלקחים ועל הטמעתם בתוכנית העבודה הרב-שנתית. "אנחנו מתחקרים כאן כישלון עצום", אמר זמיר. "כישלון שעלה בחיי אדם, שנגע במשפחות רבות כל כך שאיבדו את היקר להן מכל, בחטופים ששבו ובחטופים חללים שעדיין מוחזקים בידי המרצחים בעזה. האחריות שלנו היא לא לטשטש את הכישלון אלא להביט בו בעיניים וללמוד ממנו".
לדבריו, "הצוות שבחן את התחקירים מצא כי כלל המפקדים שעסקו במלאכת התחקירים פעלו ביושרה ובניקיון כפיים מתוך כוונה לקיים תחקיר אמת. "התיקונים שניישם בעקבות הדוח ישתלבו בכל פעילות מבצעית ומלחמתית ובכל תוכניות העבודה לשנים הקרובות. היום אנחנו מסיימים את שלב תחקירי 7/10 בצה"ל, מכאן פונים ליישום, לתיקון ולצמיחה. דוח צוות המומחים הוא צעד משמעותי בדרך להבנה כוללת, הנדרשת לנו כחברה וכמערכת. אולם, כדי להבטיח שכשלים כאלה לא יחזרו לעולם, נדרשת ההבנה הכוללת את הממשקים הבין ארגוניים והבין מדרגיים, שלא תוחקרה עד כה. לשם כך, נדרשת חקירה מערכתית רחבה וכוללת".
