בין 110 המחבלים ששוחררו היום (חמישי) במסגרת הפעימה השלישית של העסקה לשחרור החטופים, היה גם מוחמד אבו-ורדה, מי שעמד מאחורי הפיגועים בקו 18 בירושלים ב-1996, שבהם נרצחו 44 בני אדם. מלבד זאת, הוא עמד מאחורי פיגוע בטרמפיאדה באשקלון בפברואר 1996 שבו נרצחה אישה, ונידון ל-48 מאסרי עולם בסך הכול.
דנה פנחסוב (48) נפצעה אנושות לפני כ-29 שנים בפיגוע בקו 18, והרופאים אמרו שאין לה סיכוי לחיות. היום סיפרה פנחסוב ל-ynet כי גם אז, כשאושפזה בבית החולים, היא ידעה שיום שחרורו של המחבל יגיע. "אני סומכת על מדינת ישראל שתדע לעשות מה שצריך – כשצריך. אז ישבה מולי עיתונאית ושאלה אותי, כשתפסו אותו, אם אני חושבת שזו סגירת מעגל. אמרתי לה שזו לא סגירת מעגל, כי הוא יהיה באיזה 'כפר נופש' באיזה כלא, וישוחרר באיזה עסקת שבויים. 29 שנה אחרי, זה קרה".
לדבריה, "אנחנו ממשיכים לשאת בתוכנו את כאב המוות והפציעות. יש פה משהו גדול יותר מכולנו". כיום, פנחסוב היא יו"ר מחוז ירושלים של ארגון נכי צה"ל, ומטפלת באנשים עם פציעות קשות. "זה גדול יותר ממני. אני לא חושבת שאני צריכה להביא לכאב או סבל של מישהו".
פנחסוב, כאמור, נפצעה אנושות באחד הפיגועים הקשים שידעה העיר ירושלים. לפני כ-29 שנה, היא עלתה על אוטובוס קו 18 בירושלים בדרכה לבסיס הטירונים של מג"ב, שבו שירתה כאחראית המרפאה (והחובשת הראשונה בקבע בצה"ל, ג"כ). פיצוץ אדיר הרעיד לפתע את האוטובוס העמוס – פיגוע של מחבל מתאבד. בריאיון שהעניקה בעבר ל-ynet סיפרה פנחסוב כי "עליתי בתחנה המרכזית בירושלים על קו 18. תחנה לפני שהייתי אמורה לרדת, מחבל מתאבד הפעיל את המטען. המושב שלי, לצערי הרב, היה על מיכל הסולר של האוטובוס".
עוד היא סיפרה: "נשאבתי לכמה שניות שבהם לא הייתי בטוחה אם אני בחלום, ושמתי לב שאני נשרפת, צרחתי שיצילו אותי אבל לא יכולתי לקום, כי מישהו ששכב לידי פשוט נפל עליי וריתק אותי למקום". היא תיארה: "אחרי כמה רגעים שאני צורחת את נשמתי, איבדתי הכרה. במצבים כאלה אתה צועק לעזרה או שאתה מת. 28 אנשים נהרגו באותו היום ורק אחרי רבע שעה שאני יושבת בתוך המדורה הזאת, ומפנים גופות, מישהו שם לב שאני עוד חיה, ואני האחרונה שמורידים בחיים מהאוטובוס".
חגיגות בביתוניא לאחר שחרור המחבלים
2 צפייה בגלריה
חגיגות ברמאללה לכבוד המחבל זכריא זביידי, ששוחרר גם הוא היום
(צילום: AP Photo/Nasser Nasser)
ברשימת 110 המחבלים ששוחררו הופיעו גם שלושה מהחוליה שאחראית לרצח מרדכי אוסדר בפיגוע בשנת 2002. אותם שלושה שוחררו בעבר בעסקת גלעד שליט ב-2011, חזרו מאז לעסוק בטרור ונעצרו בשנית. שי אוסדר, בנו של מרדכי ז"ל, אמר היום ל-ynet: "אני מברך את כל החטופים שחוזרים הביתה. אני גם שמח לראות אותם חוזרים לביתם, לאדמת מדינת ישראל. אין לב יהודי שלא מתרגש לראות את החטופים חוזרים הביתה".
שי מוסיף כי "יחד עם זה, אנחנו יודעים איזה מחיר אנחנו עלולים לשם. זה שהמשפחה שלי שילמה מחיר, זה לא אומר שיש לי תעודת ביטוח שלא אשלם עוד פעם. היום זה החטוף שהשתחרר, מחר זה הנרצח בפיגוע הבא. אם הייתי יודע שהמחבלים לא יחזרו לטרור, אני הייתי הראשון שבעד העסקה. הבעיה זה המחיר העתידי".
שי סיפר כי כל המשפחה שלו הייתה מצויה היום בסערת רגשות. "בעסקת שליט, האחיות שלי היו בעד, בעוד אחי ואני התנגדנו. היום, לעסקה הנוכחית, כולנו התנגדנו. אנחנו פשוט מבינים שהמחבלים חוזרים לטרור. זה מה שמלחיץ - שהם יחזרו לטרור. אם הייתה תעודת ביטוח שהם לא חוזרים לטרור, הייתי מאה אחוז בעד".
שי מבהיר שוב כי "אנחנו ממש לא נגד משפחות החטופים. אני פשוט חושש על חייהם של כולנו. אני שמח שהחטופים משתחררים. אני לא שופט את משפחות החטופים, אני לא יכול להיות במקומם, כמו שהם לא יכולים להיות במקומי ולהבין את החשש שלנו. מי שהוא משפחה שכולה, יודע מה עובר על משפחה שכולה. אני כבר 23 שנה שם במצב הזה. כל פיגוע מחזיר אותך אחורה לפחד. חשוב לזכור שבעסקת שליט סינוואר שוחרר, אז אנחנו משחררים עכשיו עוד 1,000 סינווארים".
שי התייחס גם לרגעים מורטי העצבים בעזה בזמן שחרורם של ארבל יהוד, אגם ברגר וגדי מוזס, ואמר כי "ראינו את התמונות היום מעזה, איך משחררים את החטופים, ואנחנו מבינים שהם רק רוצים לרצוח אותנו. אין דבר כזה 'בלתי מעורבים'. יש שם ילדים קטנים שעומדים עם דגלי חמאס ונשקים. מי שלומד בגיל קטן לרצוח אותך, לא ירצה לחיות לצדך לעולם. הילדים האלה לומדים לרצוח יהודים. הם יגדלו ויעשו לנו את 7 באוקטובר. זו המציאות".
