היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה פנתה אתמול (שלישי) במכתב חריף לשר הביטחון ישראל כ"ץ בעניין גיוס חרדים, וכתבה כי "אין עמידה ביעדי הגיוס שהוצגו". בפנייה, שפורסמה רק היום, היא הדגישה: "נדרש כי הממשלה תפעל באופן דחוף לאכיפת חובות הגיוס מול משתמטים".
לקריאת המכתב המלא - לחצו כאן
המכתב, שכותרתו "גיוס בני הציבור החרדי", נפתח בהתייחסות לדיון מעקב - חמישי במספר - שהתקיים שלשום בנוגע ליישום פסק הדין בעתירות הגיוס, שקבע כזכור כי "בהיעדר הסדר חקיקתי, המדינה אינה מוסמכת להימנע מגיוסם של בני הציבור החרדי. זאת, בין היתר, בראי עתירות העוסקות בנושא, והחלטת בית המשפט מיום 26.2.25, אשר הבהיר כי הודעת העדכון שהגישה המדינה ביחס לצעדים שננקטים אינה מניחה את דעתו".
3 צפייה בגלריה
היועמ"שית לכ"ץ: "תקיים דיון דחוף בעניין לצורך קבלת החלטות"
(צילום: מוטי קמחי, Menahem Kahana/AFP, יואב דודקוביץ')
היועמ"שית מדגישה כי בעקבות המלחמה נדרשת הגדלה משמעותית של הסד"כ (סדר הכוחות) הסדיר: "גורמי הביטחון שבו והבהירו, כי בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל' נדרשת הגדלה משמעותית של הסד"כ הסדיר, וכי גיוס בני הציבור החרדי הוא צורך ביטחוני חיוני. נתוני הגיוס לשנה הנוכחית, כפי שנמסרו, רחוקים מלהלום את צורכי הצבא, את היעדים שנקבעו והוצגו בבג"ץ ואת ערך השוויון".
בהרב-מיארה מבהירה כי "הצורך בהגדלת היקף המתגייסים לשירות סדיר מתגבר, שעה שהממשלה מקדמת במקביל צעדים שמשמעותם הגדלת הנטל על ציבור המשרתים. כך, החלטת הממשלה מיום 3.3.25 על גיוס 400,000 חיילי מילואים בצו 8 לשלושה חודשים נוספים במידת הצורך".
בהמשך, היא דורשת מהשר כ"ץ להגביר את צעדי האכיפה האישיים נגד משתמטים, ומסבירה כי ישנם צעדיים שניתנים לקידום מיידי - ללא צורך בחקיקה: "לעמדת כלל גורמי המקצוע והמשפט, הגברת צעדי אכיפה אישיים, לרבות שלילת הטבות כלפי משתמטים והרחבת סל הסנקציות המנהליות והכלכליות כלפי הפרט, הם תנאי הכרחי למילוי שורות הצבא".
היא ציינה כי "בדיון, הציגו נציגי מערכת הביטחון, האוצר והמשפטים, הצעות לשיפור האכיפה ולסנקציות אישיות נוספות כלפי משתמטים, הצפויות להיות אפקטיביות, וכן נדונו ההיבטים המשפטיים העולים מכך. חלק משמעותי מהן ניתן לקדם באופן מיידי, בין היתר, בהחלטת ממשלה או מינהל בלבד, ללא צורך בחקיקה. ההחלטה על כך נתונה בידי הדרג המדיני".
היועמ"שית סיכמה את פנייתה לשר בדרישה לקיום דיון דחוף: "במצב דברים זה, כשר המופקד על הצבא מטעם הממשלה, נדרש כי תקיים דיון דחוף בעניין בראשותך לצורך קבלת החלטות בראי צורכי הצבא והיעדים שהציגה המדינה לבג"ץ. אנו ערוכים להציג לך את כל אפשרויות האכיפה שבידי הדרג המדיני לקדם באופן מיידי".
יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד התייחס למכתב החריף ותקף את הממשלה. בפוסט שפרסם ברשת X כתב: "הממשלה הזו יכולה להעביר 5 מיליארד בלילה לעצמה, להעביר חוקים נגד הדמוקרטיה, אבל מתעלמת מאלפי משתמטים שאמורים להתגייס לצה"ל ולהוריד את הנטל מהמילואים".
"הממשלה לא רוצה לגייס - והצבא נגרר"
סרן (מיל') צח סקאל, מתנועת "דור במיל'", התייחס הבוקר בריאיון לאולפן ynet לסוגיית גיוס החרדים, והאשים את הממשלה ואת הצבא בגרירת רגליים. לדבריו, "לא מוציאים את הצווים שהתחייבו. הדבר הזה תקוע בין משרד הביטחון לאכ"א (אגף כוח אדם), זה מצב לא חוקי. פנינו ליועמ"שית שתכפה את הוצאת הצווים. כל גרירת הרגליים מאכזבת ולא מספקת".
"כמה גויסו כדי להוריד מאיתנו את הנטל?". ריאיון ל-ynet
(צילום: ליאור שרון)
הוא התייחס גם להליך הגיוס עצמו ולזמן שיעבור עד שיחול שינוי: "אנחנו מדברים פה על רק להתייצב לבקו"ם. מכל אלה שיגיעו - כמה מהם יתגייסו? שנתיים מפרוץ המלחמה, כמה גויסו כדי להוריד את הנטל מאיתנו? כרגע נראה שממשיכים במשחקים. הממשלה לא רוצה לגייס, והצבא נגרר אחרי האירוע הזה. ההודעות שאני מקבל מחברים שלי הן קשות, אנשים עם ילדים שנגררים לסבבי מילואים".
אחרי שפורסם המכתב של בהרב-מיארה לכ"ץ, הוא טען כי הארגון פירט את אותן הטענות בפנייה ליועצת המשפטית. "את הדברים האלה אנחנו צועקים כבר מזמן. צריך הגדלה של הסד"כ, צה"ל אמר מה הצרכים שלו וכמה אנשים נדרשים כדי למלא את השורות. כרגע, עם איך ששר הביטחון והצבא מתנהלים - אנחנו לא קרובים לשם. המכתב הזה חשוב, הוא בא ואומר - הכל כשר. צריך להשתמש בסנקציות אישיות, זה הפתרון. לא צריך להביא בכוח או לשלוח לכלא. אף אחד לא זכאי לסבסוד והטבות אם הוא לא מתגייס. פשוט לסגור את השאלטר. רק ככה הנטל יירד מאיתנו".
איילת השחר סיידוף, אם ללוחם ומייסדת תנועת "אימהות בחזית", אמרה בריאיון ל-ynet כי "קיום חוק זה לא עניין של השקפה. צה"ל חייב לגייס את החרדים והעובדה שזה לא קורה היא בגלל שמישהו עובר על החוק". לדבריה, "היועמ"שית לא פופולרית כי היא דורשת שהדברים ייעשו על-פי חוק, מול ארגון הפשיעה שהשתלט על המדינה. המילואימניקים בסדיר קורסים. זה כבר לא עניין של רצון, ההחלטה התקבלה על-ידי בית המשפט ואנחנו חברה שומרת חוק שצריכה לכבד את החוקים. צה"ל לא מפרסם את הנתונים הנמוכים עד מאוד של הצווים שיוצאים".
