ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הבוקר (שני) כי החליט למנות לראש השב"כ הבא את האלוף במילואים אלי שרביט, מפקד חיל הים לשעבר. נתניהו, בהודעה מלשכתו, ציין כי "ראיין לעומק שבעה מועמדים ראויים לתפקיד" - ועל המינוי המפתיע הודיע יותר משבוע לפני הדיון שיתקיים בבג"ץ על פיטורי ראש השב"כ הנוכחי רונן בר. הכוונה של ראש הממשלה לפרסם את שם המועמד שלו עוד לפני ההכרעה בבג"ץ פורסמה אמש ב-ynet.
האלוף שרביט שירת 36 שנים בצה״ל, מהן 5 שנים כמפקד חיל הים בין השנים 2016 ל-2021. "בתפקיד זה הוביל את בניית כוח המגן הימי על המים הכלכליים וניהל מערכות מבצעיות מורכבות מול חמאס, חיזבאללה ואיראן", נמסר מלשכת רה"מ.
עוד נכתב בהודעה על בחירתו המפתיעה של נתניהו כי "השב״כ הוא ארגון עתיר זכויות, שעבר טלטלה קשה ב-7 באוקטובר. ראש הממשלה משוכנע שהאלוף שרביט הוא האדם המתאים להובלת השב״כ לדרך שתמשיך את המסורת המפוארת של הארגון".
הבחירה בשרביט נחשבת למפתיעה, שכן עד עתה פורסמו שמותיהם של ארבעה מועמדים מובילים: איל ציר כהן, יאיר (רולי) שגיא, סגן ראש השב"כ מ' ושלום בן חנן. שרביט שלא שירת בשב"כ נבחר לאחד מחברי הצוות שהקים הרמטכ"ל אייל זמיר לבחינת תחקירי 7 באוקטובר בצה"ל.
הפעם האחרונה שבה נבחר מפקד חיל הים לשעבר לתפקיד ראש השב"כ הייתה כשעמי אילון נבחר לתפקיד, לאחר רצח רבין.
הגיוס לחיל הים היה מקרי
שרביט, נשוי ואב לשלושה, נולד במדרשת שדה בוקר שבנגב, הצעיר מבין שלושת ילדי המשפחה. משדה בוקר עברה המשפחה לבאר שבע, שם העביר את שנות ילדותו. בריאיון סיכום תפקידו כמפקד חיל הים ב-ynet ו"ידיעות אחרונות", סיפר כי הגיוס לחיל הים היה מקרי לחלוטין. "הגיע פתק בדואר – 'התנדב לקורס חובלים', אז הלכתי. לא הייתי בצופי ים ולא כלום. התגייסתי ב-1985 והלכתי לסטי"לים, לקורס חובלים, שנמשך אז שנה וחצי".
את כל שירותו העביר במערך הסטי"לים, ושילב בין תפקידי מטה לתפקידי שטח. ב-2006 היה סגן מפקד שייטת הסטי"לים (שייטת 3) ובהמשך מונה למפקדה, למפקד בסיס חיפה של החיל, לסגן מפקד חיל הים, ומשם, ב-2016, קיבל את הפיקוד על החיל במקום רם רוטברג.
ב-2021 סיים שרביט את תפקידו, השתחרר מצה"ל והחל לנהל את חטיבת האנרגיות המתחדשות של תדיראן. בהמשך מונה לנשיא חברת בת של רפאל, שעוסקת במערכות הגנה בים. הוא נחשב בעבר גם לאחד המועמדים למינוי למנכ"ל רפאל, אבל אמר לכלכליסט שדחה הצעה בנושא כדי להתמסר למיזם בתחום האנרגיות המתחדשות בשוק הפרטי.
שרביט גם השתתף בעבר לפחות בהפגנה אחת בקפלן נגד המהפכה המשפטית, אולם לא השמיע קריאות לאי-התנדבות למילואים.
"אני לא מאמין בגישת 'שב והנח', 'אל תפעל'", הסביר שרביט בריאיון ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" בסיכום תפקידו, ב-2021. הוא הסביר כי "הנושא האיראני הופך למורכב כאשר המערכת הכלכלית האיראנית תחת סנקציות, ואז איראן מנסה כל דרך יצירתית כדי להעביר כסף למימון ארגוני טרור. אנחנו צריכים לדאוג איך למנוע מהם להשתמש בתווך הימי גם כנתיב כלכלי וגם להעברת אמל"ח".
באותה עת טען שרביט כי "נסראללה משקף כרגע מורתעות עמוקה, אבל הרתעה היא עניין חמקמק. סט של פעולות שלא תגיב עליהן – והיא נשחקת. צריך תחזוקה של זה כל הזמן". את התודעה של "קודם כל לתקוף" כדי לשמר הרתעה, כך סיפר, גיבש ב-2006 - כשנפגע הסטי"ל אח"י חנית מטיל שירה חיזבאללה - וארבעה מאנשיו נהרגו. הוא תיאר את האירוע כ"קו פרשת מים רציני ביותר עבורי. משהו שגרם אצלי לשינוי מאוד שורשי ותפיסתי. בעיניי, ב-2006 נפל דבר. הודגם לנו חד וברור שכדי להקרין עוצמה לים ולהשפיע – לא צריך להפליג. הרי לא היה צי בצד השני. לא הייתה שם שום יכולת ימית, ועדיין גם כך הוא פוגע בסטי"ל, כמעט מטביע ספינה וכופה סגר ימי בצפון מדינת ישראל".
הדיון בבג"ץ - בעוד כשבוע
ביום שלישי הבא יתקיים בבג"ץ דיון בעניין הדחתו של ראש השב"כ הנוכחי רונן בר, אחרי שהממשלה החליטה להדיח אותו בתום ישיבה ארוכה וסוערת. בר הביע את התנגדותו להדחה, ואמר כי היא טבולה בניגוד עניינים בין השאר בעקבות חקירת השב"כ את פרשת "קטאר-גייט".
הרכב השופטים שידון ב-8 באפריל בעתירות נגד הדחת ראש השב"כ רונן בר, יהיה "הרכב סניוריטי" - ויכלול את שלושת השופטים הוותיקים בבית המשפט העליון: הנשיא יצחק עמית, ששר המשפטים יריב לוין ושרים נוספים כלל לא מכירים בסמכותו; המשנה לנשיא נעם סולברג, הנחשב לשופט שמרן; והשופטת דפנה ברק-ארז, מהשופטות הליברליות מבין שופטי העליון.
בשבוע שעבר דחה בג"ץ את בקשת היועמ"שית גלי בהרב-מיארה לאסור על נתניהו לראיין מועמדים חדשים לתפקיד, וזמן קצר לאחר מכן זימן נתניהו מועמדים אליו.
