מבט על הדמויות שיצאו מיהודה ושומרון להשתתף היום (שני) בהשבעת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, מלמד על גודל הציפיות שתולים המתנחלים בממשל החדש. ביניהם נמצאים ראש מועצת יש"ע ישראל גנץ, המנכ"ל שלו עומר רחמים, ראש מועצת שומרון יוסי דגן ואחרים, והם ינצלו את הגעתם גם לסבב שיחות עם בכירים אמריקנים.
ישראל גנץ בהשבעה ומתנחלים בטיימס סקוור
(צילום: max kalitvintsev, מועצת ישע)
עוד קודם לכן הם יעבירו לטראמפ מכתב חתום על ידי אלפי תושבי יהודה ושומרון המברכים אותו על כניסתו לתפקיד. בנוסף, החל מאתמול ולאורך יממה, מוצגת במיקום מרכזי על שלטי הפרסומת הצבעוניים בטיימס סקוור בניו יורק ברכה מיוחדת לנשיא החדש-ישן מטעם מועצת יש"ע.
אלא שלצד השאיפות, המתנחלים נותרים עם עיניים פקוחות ורגליים על הקרקע. הם מבינים שהדברים יהיו מורכבים עבורם גם בארבע השנים הבאות. המטרה העיקרית שלהם היא לאותת לראש הממשלה בנימין נתניהו שהם דורשים להיות חלק מכל דיון או החלטה בעניינם. "נגמרו הימים שמדברים עלינו בלעדינו", אמר גורם מוכר בהתיישבות. "אנחנו נהיה חלק מההחלטות על יהודה ושומרון. קולנו ישמע ולא יחליטו עבורנו. נתניהו יצטרך לדעת את זה".
2 צפייה בגלריה
בהשבעה: ראש מועצת שומרון דגן, ראש מועצת יש"ע ישראל גנץ וראש מועצת אורנית אור פירון
(צילום: מועצת שומרון)
עוד לפני שנצלול לציפיות המתנחלים מהממשל האמריקני החדש, זוהי נקודת הפתיחה שבה הם נמצאים. ראשית, מבחינה ביטחונית מבצעים פיקוד המרכז והממשלה פעולות התקפיות אגרסיביות בהשוואה למה שהתרחש קודם ביהודה ושומרון, כגון סיכול מחבלים מהאוויר, שימוש ביחידות מיוחדות, מבצעים ארוכים ולחץ כבר על מחנות הפליטים. מאז 7 באוקטובר 2023 נעצרו שם כ-5,000 פלסטינים, שחלקם שוחררו בגלל מחסור במקומות כליאה. למרות כל זאת, ראשי ההתיישבות מתעקשים שיש להעמיק את הפעולות נגד הטרור ולפעול באופן יותר אגרסיבי.
מבחינה התיישבותית עבר האזור שינוי מציאות של ממש בשנתיים האחרונות, בעיקר מאחר שכשר במשרד הביטחון לקח בצלאל סמוטריץ' לעצמו את הסמכויות המשמעותיות הקשורות לבנייה מעבר לקו הירוק. רק השבוע נחשף ב-ynet וב"ידיעות האחרונות" שאישורי הבנייה עברו למתכונת שבועית. הצפי הוא שבשנת 2025 יקודמו כ-10,000 יחידות דיור לשלבים השונים.
בנוסף, פרויקט החוות החקלאיות תופס תאוצה ובעזרתו מצליחים המתנחלים לתפוס מרחבים רבים בשטחי C. גם המאחזים המכונים "ההתיישבות הצעירה" הגיעו לשלבי הסדרה מתקדמים. ראשי המועצות מקווים שתוכניות בנייה ש"נתקעו" זמן רב בגלל ממשל ביידן יקודמו אחרי כניסת הממשל החדש.
העובדה שהכוורת המתהווה של טראמפ מורכבת מדמויות שנמצאות בקשר ישיר וחם עם גורמים בהתיישבות, היא משמעותית בכל הקשור לקידום תוכניות אפשריות. המתנחלים מתמקדים בשלוש סוגיות עיקריות:
סנקציות על מתנחלים
בהתיישבות מוטרדים מהסנקציות שהטיל ממשל ביידן (כמו מדינות אחרות בעולם) על מתנחלים בגבעות ובחוות החקלאיות. במועצת יש"ע כבר פנו בעניין לנתניהו שהבטיח להקים צוות בין-משרדי לטיפול בסוגייה, אך הדבר לא באמת השפיע על כלום. החשש הגדול של המתנחלים הוא מהתרחבות הסנקציות לארגונים ואנשים שפועלים להגדלת הבנייה בהתנחלויות. הם שואפים לשני שינויים עיקריים: הפסקת השימוש בכלי הסנקציות לאלתר, וביטול הסנקציות שכבר הוטלו, דבר שדורש פעולה אקטיבית של הממשל החדש.
יוסי דגן מקיים שיחות עם בכירי ממשל בשבוע האחרון וגם הקים שדולה בארהב ליהודה ושומרון. גורמים המעורים בפרטים טוענים כי ייתכן שינוי בנושא הסנקציות כבר בזמן הקרוב. "זה משהו שאנחנו עובדים עליו מאוד חזק ונקווה לתוצאות. הסנקציות הללו לא יכולות להימשך", אמרו.
בנייה בהתנחלויות
השר סמוטריץ' ואנשיו ישאפו לכך שממשל טראמפ פשוט לא יפריע להם במהפכת הבנייה המתחוללת. סמוטריץ' מנרמל את אישורי הבנייה ולמעשה ניטרל כמעט לגמרי את הדרג המדיני בכל הקשור לעניין. אלא שהשר וראשי יש"ע מבקשים לקדם בנייה במקומות אסטרטגיים המונעים רצף טריטוריאלי פלסטיני, מה שמחריף את ההתנגדות הבינלאומית. ראשי המתנחלים מעוניינים שהמגמה תמשיך מבלי לקבל "ברקסים" מוושינגטון, ולשם כך הם עובדים בלייצר קשר ישיר עם אנשי מפתח בממשל החדש שיוכלו לקדם את רעיונותיהם.
ריבונות ביהודה ושומרון
ראשי יש"ע מעוניינים להרגיל את נתניהו שהם חלק מכל תהליך קבלת החלטות בנושא. המטרה היא כאמור שידברו איתם ולא עליהם. נזכיר שהם נכוו מ"עסקת המאה" שקידם טראמפ בקדנציה הקודמת שלו, ומשמעותה - לשיטתם – הייתה מדינה פלסטינית (עם פיצוי של החלת ריבונות חלקית). ראשי יש"ע עמלים על גיבוש תוכנית ריבונות, אולם עד שיגיע יומה ייקח זמן. כרגע חשוב להם להיות חלק אינטגרלי בגיבוש המהלך.
