שנה לאחר רצח ששת החטופים במנהרה על ידי מחבלי חמאס, שורד השבי אלי-ה כהן התראיין הלילה (בין שלישי לרביעי) לרשת CNN, שם סיפר על הקשר שנוצר עם הרש גולדברג פולין, על הפרידה מחברו אלון אהל כשנודע לו על שחרורו, ועל הקושי להשתקם כש-20 חטופים חיים נותרו בשבי. "אני יודע מה הם עוברים ברגעים אלה", אמר.
אלי-ה כהן על החברות עם הרש גולדברג פולין
(צילום: באדיבות CNN)
4 צפייה בגלריה
הרש גולדברג-פולין ז"ל ואלי-ה כהן
הרש גולדברג-פולין ז"ל ואלי-ה כהן
הרש גולדברג-פולין ז"ל ואלי-ה כהן
(צילום: באדיבות המשפחה, מטה משפחות החטופים)
שישה חודשים אחרי ששוחרר מהשבי, כהן אומר כי הוא לא מצליח להשתקם. "אני מרגיש אשם כשאני אוכל ומתקלח, ואפילו כשאני הולך לבית החולים - כי אני יודע מה החטופים בשבי מרגישים ברגעים אלה". כהן מכיר בכך שהוא צריך לרפא את פצעיו הפיזיים והנפשיים, אבל מסביר את הקושי: "אני מרגיש את משקל החטופים בשבי על הכתפיים שלי. זו משפחה שאני לא יכול לתת לעצמי לשכוח".
כהן, שהיה ב-7 באוקטובר בפסטיבל הנובה עם בת הזוג זיו עבוד, התחבא מתחת לגופות כשמחבלי חמאס השליכו רימונים לתוך המיגונית שבה ניסו להסתתר. במיגונית היו עוד כ-30 צעירים נוספים - אלו שעמדו בחזית נהרגו במקום מאש המחבלים.
4 צפייה בגלריה
אלי-ה כהן נפגש עם בת זוגו, זיו עבוד, לראשונה
אלי-ה כהן נפגש עם בת זוגו, זיו עבוד, לראשונה
אלי-ה וזיו. ״להסתכל עליה היה כמו חלום״
(צילום: דובר צה"ל)
"דיברתי הרבה עם זיו", סיפר כהן, "ניסיתי לבדוק אם היא חיה או לא". זמן קצר קודם לכן, כשהמחבלים הסתערו למיגונית ביריות, עבוד אמרה לו: "לפחות בגן עדן נהיה בסדר". המחבלים הרגו את אחיינה של עבוד ופצעו את כהן ברגלו - אז העמיסו אותו על טנדר לצידם של הרש גולדברג פולין ואור לוי. עבוד נשארה מאחור, ואלי-ה היה בטוח שלא יראה אותה יותר.
ב-505 הימים בהם היה בשבי אלי-ה לא ידע אם זיו נשארה בחיים. "הייתי בטוח שהיא מתה, לא חשבתי שיש סיכוי שהיא שרדה בחיים", שחזר. רק כשחזר הביתה הוא גילה שזיו שרדה את המיגונית, ושהיא נלחמה עבור שחרורו במשך כל הזמן הזה. "אני לא יכול לתאר איך זה הרגיש", אמר, "זה היה כמו חלום. במשך שבוע זה הרגיש כמו חלום להסתכל עליה", אמר.
אלי-ה היה 505 ימים בשבי בעזה, כבול לשלשלאות מתחת לאדמה במנהרה שכינה "נטושה", חשוכה וקטנה יחד עם חטופים נוספים: אור לוי, אלי שרעבי ואלון אהל - איתם חלק פיתה ושעועית משומרת בפחית "במשך הרבה זמן", שחזר. אלי-ה סיפר כי הרגליים שלו היו כבולות בשלשלאות של אופנוע, דבר שהקשה עליו ללכת לשירותים. הוא התקלח פעם בחודשיים ולא צחצח את שיניו במשך שנה.
4 צפייה בגלריה
אור לוי ואלי שרעבי
אור לוי ואלי שרעבי
אור לוי ואלי שרעבי עם שחרורם. עדיין מחכים לאלון
(צילום: דובר צה"ל)
4 צפייה בגלריה
אלון אהל
אלון אהל
מחכים לו. אלון אהל, עדיין חטוף בעזה
(צילום: באדיבות המשפחה)
"במשך שמונה חודשים ישנו על הרצפה, פרקתי את הכתף כל כך הרבה פעמים. היינו חלשים", סיפר. מה שלטענתו עזר לו להישאר חזק הוא הקשר המיוחד שיצר עם החטופים שהוחזק איתם בשבי - ובמיוחד עם הרש גולדברג פולין, איתו נפגש במיגונית המוות, שם אף ראה את הפציעה שגדעה את ידו השמאלית.
אלי-ה היה בטוח שהרש לא שרד את פציעתו, אך חודשיים לאחר מכן התאחד איתו במנהרה שבה הוחזקו לזמן קצר יחד. כהן מיד זיהה אותו לפי ידעו הקטועה והם התחברו על רקע מה שעברו. גולדברג פולין עזר לכהן ללמוד אנגלית אחרי שהוא נתן לו ספר לקרוא.
"היינו יחד לאורך שלושה ימים אבל זה הרגיש כאילו אנחנו חברים כבר עשור", כהן אמר. בקיץ הקודם הייתה תקווה שגולדברג פולין ישוחרר בשלב הראשון של עסקת חטופים שגובשה אז, אפילו כשהצפי היה חודשים קדימה. כשהם הוחזקו יחד, וגולדברג פולין הועבר למקום אחר אחרי שהמחבלים אמרו לו, ״אתה הולך הביתה״, אלי-ה חשב שהרש יפגוש את הוריו ויגיד להם שהוא חי. אבל זו הבטחה שהוא לעולם לא יוכל לממש.
זמן קצר אחר כך, גולדברג פולין וחמישה חטופים נוספים נרצחו על ידי חמאס אחרי שצה"ל התקרב למנהרה שבה הם שהו. כהן גילה על זה בשבי. ״בכיתי הרבה, לא האמנתי בזה״, אמר.
כהן מוצף כשהוא מתאר את הזמן שהיה בשבי, במיוחד כשהוא מדבר על אהל, החטוף האחרון שהוחזק איתו ונותר שם. אחרי ששרעבי ולוי שוחררו בפברואר, במסגרת פעימות הפסקת האש שנחתמה בינואר, שוביו של כהן אמרו לו שהוא הבא ברשימה. המשמעות הייתה להשאיר את אהל לבד. ״זו הייתה סיטואציה קשה, התחבקנו והתחלנו לבכות", אמר כהן, "הבטחתי לו שאיאבק למען שחררו בישראל".