נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית מתנגד להצעת חוק הרכבי בית המשפט העליון, אשר תעלה היום (ראשון) לוועדת השרים לחקיקה וצפויה לקבל את אישורה. כך נודע ל-ynet.
לפי הצעת החוק של יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, הרכבי השופטים בעליון ייקבעו באמצעות מחשב גם בתיקים "רגישים", שבהם עד היום נקבע ההרכב על-ידי נשיא העליון. ההצעה נחשפה ב-ynet, ולפיה רוטמן טוען כי הפרקטיקה הנהוגה מאפשרת לנשיאי העליון "לכוון" את תוצאות הדיונים ואת פסקי הדין.
לפי סעיף אחר בהצעה, רק רוב של שופטים יוכל להחליט על דיון נוסף בתיק מסוים. כיום לנשיא העליון או לשופט שהסמיך לכך יש את הסמכות לקבוע על דיון נוסף. בחוות דעת שהועברה על-ידי הנהלת בתי המשפט לוועדת השרים נאמר כי "הצעת החוק מגלמת פגיעה במעמדו של בית המשפט העליון והעומד בראשו ובאמון הציבור במערכת המשפט בכללותה".
"פגיעה במנגנון ריסון הכוח השלטוני"
גם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מתנגדת להצעת חוק ההרכבים. בחוות דעת שהעבירה לוועדת השרים לחקיקה היא מנמקת את התנגדותה, וכותבת כי היוזמה "מצטרפת לשורת יוזמות חקיקה המחלישות את מערכת המשפט ומערערת את האמון בה". לדבריה, "משקלם המצטבר של מהלכי חקיקה אלה מוביל לפגיעה קשה במנגנוני הריסון והאיזון של הכוח השלטוני ומשפיע באופן מהותי על אופיה הדמוקרטי של מדינת ישראל".
מדובר בביטול סמכות של נשיא העליון הקבועה מאז 1957, שהכירה במעמדו ובסמכותו הניהולית של נשיא העליון. יש בהצעה התערבות מובהקת בעצמאות הניהולית של בית המשפט, הצפויה לפגוע ביכולתו לתפקד כראוי ולהעניק שירות איכותי ומקצועי לציבור. בהרב-מיארה ציינה שמדובר ב"מהלך חקיקה חפוז, לא מעמיק וללא עבודת מטה רצינית".
עוד ציינה היועצת שמדובר בסמכות ניהולית מובהקת של רבים מנשיאי העליון בעולם המערבי. היא הוסיפה כי באופן מעשי אין לשנות את אופן קביעת ההרכבים, שכן מרביתה מתנהלת כבר היום על בסיס מערכת ממוחשבת. בפועל, הנשיא מתערב רק לטובת חלוקה שוויונית של עומס הדיונים, או כשההליך מעורר שאלה משפטית מורכבת במיוחד, או כזו בעלת משמעות ציבורית מיוחדת. לדבריה, מדובר בבאחוזים בודדים מכלל התיקים בכל שנה.
הכותרת
נתניהו יצלח גם את כנס הקיץ? אלו האתגרים של הקואליציה
24:27
לפי היועץ המשפטי להנהלת בתי המשפט, ברק לייזר, "בהיבט המהותי, הליך הדיון הנוסף הוא חריג לכלל סופיות הדיון, ולעיקרון לפיו בית המשפט העליון מכריע בסוגיה שהובאה לפניו בהרכב של שלושה שופטים. דיון נוסף כאמור יינתן במשורה בלבד, ורק באותם מקרים שבהם הכרעת בית המשפט עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותו, קשיותו או חידושה של ההלכה שנפסקה נמצא כי יש להיעתר לבקשה".
לדבריו, בחינת כל בקשה לדיון נוסף שמוגשת לבית המשפט על-ידי כלל שופטי העליון תוביל לעומס רב והקצאת משאבים בלתי סבירה לטובת העניין: "שופטי העליון עמוסים בצורה בלתי סבירה וכל מטלה נוספת פוגעת ביכולת לטפל במטלות חשובות אחרות המוטלות עליהם".
ביום שלישי שעבר פורסם לראשונה ב-ynet כי ועדת השרים לענייני חקיקה צפויה לדון היום בהצעת החוק החדשה של רוטמן, שמפקיעה כאמור מידי נשיא בית המשפט העליון את הסמכות לקבוע את הרכב השופטים בדיוני בית המשפט העליון.
"מטרתו של תיקון זה להביא לכך שהרכב בית המשפט העליון ייקבע באופן בלתי תלוי, וללא התערבות גורם אנושי", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק. "תיקון זה נחוץ שכן לעיתים קביעת הרכב בית המשפט בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, עשויה לקבוע את תוצאת הדיון עוד בטרם החל.
"אשר על כן, ובייחוד נוכח העובדה שבשנים האחרונות עוסק בית המשפט במידה ניכרת בנושאים המצויים במחלוקת בציבור הישראלי, ראוי שדווקא בעניינים מסוג זה ייקבע הרכב השופטים בצורה רנדומלית, כך שלא ניתן יהיה לקבוע מראש את תוצאת הדיון".
רוטמן טען לאחר מכן כי "אנו נמצאים במציאות שבמקום בית משפט יש לנו 'בית שופטים', וכל אדם יודע לנחש את תוצאת ההליך לפי קביעת ההרכב". לדבריו, "הדבר פוגע במראית פני הצדק ומכרסם באמון הציבור בבית המשפט. אין לכך הצדקה וקביעת הרכבים רנדומלית 'ללא מגע יד אדם' תחזק את מעמדה המקצועי של מערכת המשפט".
