מהנובה ליד ושם, מנחל עוז לסטארט-אפים בתל אביב: 160 מנהיגים צעירים מגרמניה הגיעו לארץ למסע ישראלי מדיני, תרבותי ואנושי. המטוס הצבעוני שהביא אותם סימן 60 שנות יחסים בין שתי המדינות, אבל המטרה האמיתית של "פרויקט המטוס" היא לתקן את העיוות: דור שלם שמכיר את ישראל רק דרך רשתות חברתיות עומד לגלות מציאות אחרת לגמרי.
פרו-פלסטינים התבצרו על שער ברנדנבורג: "יאללה אינתיפאדה!"
(צילום: רויטרס)
"אני בשוק מהבורות בגרמניה. יש פה אחוזים גדולים במיוחד של צעירים שלא יודעים מה זה שואה. יש מחסור גדול במידע על ישראל העכשווית. לנו נדמה שאנשים יודעים את שורשי הסכסוך, ומבינים את המרחב של ישראל, מי השכנים שלה, את ישראל כדמוקרטיה וכמדינה רב-תרבותית וגם ביחס לעבר – אבל הם בכלל לא יודעים שדבר כזה קיים. אם אתה צעיר בגרמניה בשנתיים האחרונות, אתה רואה את ישראל בטיקטוק רק דרך הפריזמה של המלחמה והסכסוך, וזה משהו שמאוד מטריד אותנו", אמר ל-ynet שגריר ישראל בגרמניה רון פרושאור, שמלווה את המשלחת, ביוזמת משרד החוץ והשגרירות בברלין.
למיזם השאפתני והיקר קוראים "פרויקט המטוס", שכן המשלחת הגיעה לישראל כאמור בטיסה חגיגית שנצבעה בצבעים מיוחדים, במטוס שחכר משרד החוץ, לציון 60 שנות יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות.
״הסירו אותי מהתיוגים, אך אני עדיין מקבלת הודעות שנאה. אני שרה בעברית, ביוונית, בטורקית, באנגלית ובגרמנית בהמבורג כבר שנים רבות. הקהלים חוגגים את הגיוון התרבותי הזה, אך ברגע שאני משתפת את החוויה החיובית שלי בישראל – אני מותקפת״
מטרת הביקור היא להעמיק את ההיכרות של דור העתיד של מנהיגי גרמניה עם ״הסיפור הישראלי״ על כל מורכבותו ועוצמתו האנושית. חברי המשלחת מבקרים באתרי מפתח המלמדים על האתגרים שישראל ניצבת בפניהם. האורח הראשון שפגשו במשרד החוץ בירושלים הוא שר החוץ גדעון סער שתחתיו הושקעו בהסברה מאות מיליוני שקלים, שאמר כי ״המשלחת הזו היא הבטחה מזהירה לעתיד. חילופי נוער בין ישראל לגרמניה הם חיוניים להבטחת עתיד היחסים בין עמינו״.
במשרד החוץ מציינים שהמשלחת הזו מצטרפת לרכבת האווירית, חסרת התקדים, של מאות משלחות (לעומת 25 משלחות בשנה רגילה, א״א) של משפיענים ומובילי דעת קהל שמשרד החוץ מביא לישראל השנה לישראל - וזהו כלי אסטרטגי במלחמת התודעה שהמשרד מנהל למען ישראל.
ביום הראשון נפגשו חברי המשלחת עם הזמרת ושורדת טבח הנובה יובל רפאל, אשר שיתפה את חברי המשלחת במסעה האישי מאז מתקפת הטרור וגם הופיעה בפניהם. כמו כן ייפגשו עם נשיא המדינה יצחק הרצוג ויו"ר הכנסת אמיר אוחנה. רה"מ נתניהו שלח ברכה מצולמת. חלק מחברי המשלחת יפגשו גם עם הראפר ג'ימבו ג'יי.
עוד בתוכנית: ביקור ביד ושם וסיור בירושלים כולל בעיר העתיקה, ביקור באתר הנובה ונטיעת עצים בליווי שורדי מסיבת הנובה, ביקור בנחל עוז ומפגש עם ניצולים, פגישה עם השייח טריף כדי להכיר את העדה הדרוזית וכן עם נציגי ערביי ישראל, וגם - ארוחת ערב במסעדת מחנה יהודה בירושלים וארוחה במאהל בדואי בדרום, לצד ביקורים בסטארטאפים ישראליים, בחברת רפאל, בטכניון ובאנבידיה.
״קול קטן, אבל כזה שלא ישתוק״
אנינה פומרנקה, כתבת ARD שהצטרפה למשלחת, אמרה ל-ynet: "כש-7 באוקטובר קרה, המצב עדיין היה לא ברור. אבל ככל שהגיע יותר מידע, התחלנו באמת להבין מה קורה. כשאתה עובד כעיתונאי שמסקר חדשות שוטפות, אתה מתמקד קודם כל במה שקורה, לא ב-למה. רק אחר כך אתה מתחיל להתמודד עם השאלות העמוקות יותר. להגיע לכאן עכשיו, לדבר ישירות עם אנשים, מביא את ההתבוננות הזו לרמה אחרת לגמרי. מעציב אותי לראות אנשים בגרמניה שמפגינים וקוראים לחמאס 'לוחמי חירות', או מכחישים את האלימות שבוצעה נגד נשים. להיות כאן הופך את הכול להרבה יותר מוחשי ומשמעותי״.
"הצחוק של מחבלי חמאס, האכזריות שלהם בזמן שאנשים התחננו לחייהם - התמונות האלה הן מעבר להבנה. רמה כל כך לא אנושית של אלימות שעלתה על כל מה שתיארתי לעצמי אי פעם. אני כבר יודע שאני לעולם לא אשכח את הנסיעה הזו לישראל"
בו מילר, יו"ר מדינתי, הליברלים הצעירים המבורג (ארגון נוער של המפלגה הדמוקרטית החופשית, FDP), שיתף: "בבתי ספר רבים שאני מבקר בהם כפוליטיקאי, אני נשאל שוב ושוב על המלחמה בעזה. בכל פעם, אני נזכר באיזו תדירות אנשים שוכחים מה הצית את המלחמה הזו. אני עצמי היססתי זמן רב לפני שצפיתי בחלק מהצילומים מ-7 באוקטובר, לא בגלל שפקפקתי בדיווחים, אלא משום שהיקף הסבל היה כמעט בלתי נתפס. הסרט 'נרקוד שוב' והמפגשים עם ניצולי מסיבת נובה פגעו בי ישר בלב. הצחוק של מחבלי חמאס, האכזריות שלהם בזמן שאנשים התחננו לחייהם - התמונות האלה הן פשוט מעבר להבנה.
״זו הייתה רמה כל כך לא אנושית של אלימות שהיא עלתה על כל מה שתיארתי לעצמי אי פעם. אני כבר יודע שלעולם לא אשכח את הנסיעה הזו לישראל. היא הבהירה יותר מתמיד כמה חשוב לעמוד בתקיפות וללא עוררין עם הישראלים ועם הקורבנות של מתקפת הטרור הזו. במיוחד בזמנים שבהם הביקורת הולכת וגוברת והתקפות האישיות באות בהכרח בעקבותיה, ארים את קולי אפילו יותר, אולי רק קול קטן, אבל כזה שלא ישתוק״.
אליזבת גרינברג שהצטרפה למשלחת אמרה: "להסתכל לניצולים בעיניים, אנשים בגילנו, עם חיים ותחומי עניין כמו שלנו, ריגש אותי עמוקות. זה יכול היה להיות כל אחד מאיתנו. הלב שלי כואב לכל מי שאיבד מישהו או חי דרך הטבח הבלתי נתפס הזה״.
״היו לנו עליות ומורדות, בעיקר מאז 7 באוקטובר היחסים מתוחים. יחסית לשאר אירופה, גרמניה נמצאת במצב טוב, אבל אין ספק שאם אנחנו ממקדים, הבעיה שלנו היא עם הדור הצעיר, הצעירים שאתה רואה שהם עוברים רדיקליזציה משמאל ומימין״
ניקלאס דייונג, יו"ר מחוזי, Junge Union ריינלנד-פאלץ: "מה שראיתי כמעט בלתי אפשרי לתאר במילים. המבקרים במסיבה יכלו להיות החברים שלי. זה בלתי נסבל לראות את הפנים שלהם ולשמוע את הסיפורים שלהם. לראות את האכזריות, ואפילו את השמחה, שבה מחבלים רצחו וחטפו אנשים חפים מפשע ממלא אותי בכעס וייאוש עמוק. לדעת שכל כך הרבה מהקורבנות היו בגילי הופך את זה למציאותי בצורה כואבת ומזעזע אותי עד עמקי נשמתי״.
משתתף נוסף, שביקש להישאר בעילום שם, אמר: "כאן בישראל אתה בעצם מרגיש בטוח יותר מאשר בחלק מהרחובות בברלין. לשבת כאן במסעדה – זה יכול להיות בכל מקום אחר בים התיכון. הכול רגוע לגמרי. אני מתרשם מאיך שאנשים כאן, תחת איום מתמיד מכל הצדדים, מגיבים לשנאה בכל כך הרבה שמחת חיים וחיוביות. לפני הנסיעה, חברה שלי אמרה לי ׳תיזהר׳, וכמובן שלפעמים אני חושב על התמונות שאנחנו רואים בטלוויזיה הגרמנית של מטחי רקטות, אבל כשאני כאן בירושלים, אני בכלל לא מרגיש עצבני או חסר ביטחון״.
גם לפני 10 שנים, במלאת 50 שנה ליחסים עם גרמניה, הביא משרד החוץ מטוס של צעירים גרמנים משפיעים אך אז שגרירות ישראל היא שבחרה אותם והפעם מי שבחר אותם עם 16 מדינות הפדרציה השונות בגרמניה. הפעם, היוזמה החלה במפגש של השגריר פרושאור עם כל ראשי הממשלות של מדינות הפדרציה שהתקיים לפני 10 חודשים. חברי המשלחת הם צעירים עד גיל 35 כאשר הגיל הממוצע הוא 28. יש ביניהם גם שלושה מהגרים מוסלמים, אנשי שמאל כולל ממפלגת הירוקים וה-SPD שנחשבים ביקורתיים כלפי ישראל.
"אני רוצה להשיג במשלחת הזה מה שאני מדבר עליו שנים. חילופי נוער, חילופי סטודנטים, חילופי מדענים - כשמישהו מגיע ארצה ורואה את המציאות הישראלית וחווה אותה כשהוא חוזר חזרה, זה נשאר לכל החיים. אני אקדם גם חילופי תלמידים, לתפיסתי זה הגשר האמיתי בין העמים. לא הממשלות, אלא קשרי עם לעם", אמר השגריר פרושאור, והוסיף כי לא היו ביטולים או חרמות של חברי משלחת.
"זה אתגר כפול עבורנו כי הם מגיעים במצב שבו הדימוי של ישראל בגרמניה הוא לא במיטבו. היו לנו עליות ומורדות, בעיקר מאז 7 באוקטובר היחסים מתוחים. יחסית לשאר אירופה, גרמניה נמצאת במצב טוב, אבל אין ספק שאם אנו ממקדים, הבעיה שלנו היא עם הדור הצעיר, הצעירים שאתה רואה שהם עוברים רדיקליזציה משמאל ומימין. אנחנו פונים לקהל יעד שהוא העתיד, הם מגיעים מכל הגוונים. אנחנו מקווים שהחשיפה לישראל תאפשר להם לראות את המציאות כמו שהיא, לא תחת הפריזמה של התקשורת. אני רוצה שיכירו את הויכוחים הפנימיים בארץ, שיכירו את רב התרבותיות״.
״מותקפת כמשתפת את החוויה החיובית בישראל״
עיישה גלאס, גרמניה-טורקיה, ופרופ' לבינה מלאכותית וחדשנות בהמבורג וזמרת, חוותה על בשרה את המשמעות של הגעה לישראל בהזמנת משרד החוץ הישראלי. לאחר שביקשה להודות למשרד החוץ הישראלי על ההזמנה ברשת, מאיימים לבטל קונצרט שלה. "הסירו אותי מהתיוגים, אך אני עדיין מקבלת הודעות שנאה. אני שרה בעברית, ביוונית, בטורקית, באנגלית ובגרמנית בהמבורג כבר שנים רבות. הקהלים חוגגים את הגיוון התרבותי הזה, אך ברגע שאני משתפת את החוויה החיובית שלי בישראל – אני מותקפת״.
"במעגל הפוליטי שלי בתוך מפלגת השמאל, ישראל נתפסת לעיתים קרובות באופן ביקורתי מאוד. יש בו אפילו אנשים שנותנים דרור לאנטישמיות שלהם. בעיניי, דווקא מסיבה זו חשוב לנסוע לישראל – כדי להזכיר לאנשים את המגוון הפוליטי והחברתי של המדינה", אמר קאי בייטלמן, חבר צעיר וממייסדי BAG Shalom קבוצת העבודה נגד אנטישמיות בתוך מפלגת השמאל.
גינר בלקי, שאחראית על האינטגרציה של ברלין-נויקולן (שכונה קשה בברלין שמכונה 'עזה הקטנה', א״א), אמרה כי ״הפשע הגדול ביותר נגד האנושות מחייב אותנו לעולם לא לשכוח את מיליוני החיים שנמחקו. העובדה שאנחנו שוב עדים לעלייה באנטישמיות, לכך שיהודים בגרמניה שוב חווים שנאה ואלימות ברחובות, באוניברסיטאות, במעגלים תרבותיים ופוליטיים, מראה שאנחנו בגרמניה לא עשינו את שיעורי הבית שלנו כפי שצריך. לכן חיוני מתמיד לחזק את הקשרים בין שתי מדינותינו. אני מקווה שכל אחד ואחת מחברי המשלחת הזו יתרמו למאמצים שלנו להיאבק בשנאה הזו, לזהות אותה בבירור ולקרוא לה בשמה – כולל, ובמיוחד, אנטישמיות בתוך קהילות מוסלמיות.
״התמיכה באידאולוגיית חמאס בחלקים מהשמאל הקיצוני, הבריתות עם מבנים אסלאמיסטיים, ולבסוף גם נקודות המפגש בין כל הקיצונים כאשר מדובר בתקיפות על המדינה היהודית – את כל אלה צריך להילחם בכל המישורים כדי שילדים יהודים יוכלו שוב לחיות את זהותם בביטחון ובלי פחד בבתי ספר ממלכתיים; כדי שנוכל לחזק ולהגן גם על הדמוקרטיה שלנו ובכך על החברה החופשית שלנו. בסופו של דבר, האנטישמיות פוגעת בכולנו", היא אמרה.
