בחודש ינואר עמדו שב"כ וצה"ל בפני דילמה מורטת עצבים. זה עתה התקבל מידע מודיעיני מדויק על מיקום גופתו ברצועת עזה של סמ"ר אורון שאול, לוחם גולני שנפל באסון "נגמ"ש המוות" בשג'אעיה בצוק איתן בקיץ 2014 והוחזק מאז בידי חמאס. מחד, מדובר היה באפשרות נדירה להחזירו לקבורה בישראל ולתת מעט מזור למשפחה המיוסרת. זמן קצר לאחר מכן אמורה הייתה להתחיל הפסקת האש ואיתה שחרור שלוש החטופות הראשונות של שלב א' בעסקה. מבצע לחילוץ הגופה, אם יסתבך, עלול לחרב את המאמצים הבינלאומיים, לחדש את הלחימה ולסכן את חיי יתר החטופים. מה עושים?
תיעוד חילוץ גופתו של אורון שאול, בינואר:
תיעוד מחילוץ גופתו של סמ"ר אורון שאול
(צילום: דובר צה"ל)
(צילום: דובר צה"ל )
בהחלטה משותפת של שב"כ ופיקוד הדרום הוסכם להוציא את המבצע לפועל, ולעשות זאת בשני שלבים. מטרת הראשון - בגדר מה שמותר לפרסם - הייתה לבסס תנאים אופטימליים לחילוץ בתא השטח שבלב הרצועה. בין השאר לקחו בו חלק לוחמי יחידות מיוחדות, חי"ר (גדוד 51 של גולני), שריון (חטיבה 188) וכוחות של אוגדה 162. רמת המידור הייתה כה גבוהה, עד שחלקים ניכרים מכוחות המעטפת לא היו חשופים לזהות המחולץ ולשאר הפרטים.
השלב השני של המבצע – החילוץ עצמו – התבצע בלילה שבין שבת לראשון, שעות ספורות לפני כניסתה לתוקף של הפסקת האש. הכוח המחלץ הורכב בעיקר מאנשי שב"כ ולוחמי שייטת 13. גופתו של שאול לא הייתה קבורה באדמה, אלא הוחזקה מעל הקרקע, בקרבת אוכלוסייה אזרחית. האתגר והסכנות היו ברורות למקבלי ההחלטות.
שעות אחדות לפני הגעת הכוח לנקודה זיהה פתאום אחד הטנקים שסיפקו מעטפת בשטח אדם שנחשד כמחבל, ומעקב אחריו הוביל לשלושה מחבלים נוספים לא הרחק מהמקום שבו הוחזקה גופתו של שאול. שוב התעוררו החששות והדילמות: תקיפה רועשת שלהם עלולה להזעיק למקום תגבורת של חמאס, ומנגד התעלמות תסכן את המחלצים. לבסוף, אחרי לבטים רבים, הוזמן סיוע אש של חיל האוויר וארבעת חברי החוליה חוסלו. בצה"ל החזיקו אצבעות שהדבר לא יסכל את המבצע. בדיעבד הצליח להם.
רס"ן (מיל') ד', קצין אג"ם בחטיבה 188, היה ממתכנני המבצע ועקב אחרי הכוחות בשטח מהחמ"ל. ולמרות זאת, עד היציאה לדרך בשבת בלילה גם הוא לא ידע את זהות המחולץ. "המודיעין עליו הגיע בלחימה. אני מניח שהלחץ של הפסקת האש גרם לטעויות שהובילו למודיעין הזה", הוא אומר השבוע ל-ynet. "המון מאמצים הושקעו במבצע. מאיסוף המודיעין, ודרך הכוחות שביצעו פעולות שונות.
"הרגעים הכי מותחים הם עד ההגעה לגופה. בתחילת התכנון לא ידענו אם יהיו במבנה מחבלים. לא ידענו אם הגופה באמת שם ובאיזה מצב נמצא אותה. לא ידענו אילו כלים וכמה אנשים יידרשו כדי להביא אותה. זו אי-ודאות מתמשכת עד שהתמונה מתבהרת בסוף, מרגע החילוץ ועד הפינוי לאחור לנקודה מאובטחת. אצלנו בחמ"ל הייתה דממת מוחלטת. כולם היו עם עיניים על המסך".
נשיא המדינה יצחק הרצוג בהלווייתו של אורון שאול
(צילום: גיל נחושתן)
בשעות הבוקר של יום ראשון נשמעה אנחת רווחה מטאפורית מפיקוד דרום ועד הקריה בתל אביב. גופתו של אורון חולצה, המבצע עבר ללא נפגעים, ואחרי ההגעה לשטח ישראל והליך זיהוי רשמי התבשרו בני המשפחה על חזרתו 10.5 שנים אחרי שנחטף. המבצע עבר חלק. "ידענו שעשינו משהו גדול, החזרנו אותו הביתה", אמר ד'. "אני זוכר את המבצע הזה כנקודת שיא של כל מה שעשינו ועברנו, אחרי כל הקושי שחווינו".
ס', חוקר בשב"כ שהשתתף במבצע, מסכם: "היקף הפעילות מתחילת המלחמה וכמות הפעילים שהובאו לחקירה הייתה עצומה. התקבל המון מידע וחלק עיקרי בעבודה הוא פשוט לסדר אותו. זה בעצם לחבר פאזל עם הרבה חלקים. נאספו המון רסיסי מודיעין שלאט נבנו לכדי תמונה אחת מסודרת. בשביל הרגע הזה הכול היה שווה".
ללמוד על אחיך מהווטסאפ
אורון שאול, בן 21 מהיישוב פוריה, נהרג בלילה שבין 19 ל-20 ביולי 2014, כשבועיים לאחר פרוץ מבצע צוק איתן ברצועת עזה. הוא היה חלק מכוח גולני שנכנס בנגמ"ש לשכונת שג'אעיה בעזה ונפגע מירי נ"ט של חמאס. גופותיהם של שישה מחבריו למשוריין - סמל מקס שטיינברג, סמ"ר שחר תעשה, סמ"ר דניאל פומרנץ, סמל שון מונדשיין, סמל בן וענונו וסמ"ר אורן נח – חולצו מאזור התקרית והוכרזו חללים יומיים לאחר מכן. אף שחמאס הכריז ששאול נחטף, בתחילה הוא הוכרז בישראל כנעדר, ורק ב-25 ביולי הודיע צה"ל באופן רשמי שממצאים בשטח מצביעים על כך שהוא נהרג, ולכן הוגדר חלל צה"ל שמקום קבורתו אינו נודע.
עוד קודם לכן, את ההודעה על התקרית קיבלה המשפחה בהודעת ווטסאפ. מבצע צוק איתן היה האירוע הביטחוני הגדול הראשון שבו כל ישראלי נשא בכף ידו טלפון חכם עם אפליקציות מסרים, והתוצאות היו בהתאם: מידע רב, חלקו טרגי ואמיתי, הופץ מדי יום בקבוצות למגינת לב המשפחות שיקיריהן לחמו בעזה ומבלי שצה"ל הצליח למנוע זאת. כזו הייתה גם ההודעה שהופצה תחת הכותרת "אירוע נגמ"ש בו נהרגו לוחמים" שנחתה בטלפון של האח אבירם שאול.
מאז, במשך עשור נאבקה המשפחה מול הממשלה להחזרת גופתו. בשלב מסוים עתרו האם זהבה והאחים אבירם ואופק לבג"ץ בטענה שצה"ל מסתיר מהם מידע ודרשו לקבל מסמכים הנוגעים לנפילת אורון בעזה, אולם השופטים דחו אותם. אביו של אורון, הרצל שאול, לא זכה לראות את סיום המאבק, והוא הלך לעולמו ב-2016.
שינוי ההגדרה של אורון שאול ל"חלל חטוף" הגיעה רק אחרי טבח 7 באוקטובר. "בצה"ל הבינו שזה מגוחך להגיד 'מקום קבורתם לא נודע'", אומר האח אבירם ל-ynet. "שנים נלחמנו לשנות את ההגדרה. הגענו עד בג"ץ ולא הצלחנו. זו הייתה צביעות בעיניי. שום דבר לא השתנה מלבד העובדה שעכשיו עוד חללים מוחזקים בידי חמאס. אורון הרי נחטף בוודאות - מצאו ווסט וקסדה שלו במנהרה בעזה. לא הייתה דרך להתחמק מזה. ההתעקשות של צה"ל לא הייתה ברורה לאף אחד".
את המאבק שלהן ניהלו משפחות של אורון שאול והדר גולדין שגם גופתו נחטפה בצוק איתן – לבד לחלוטין. לא הייתה להם המסגרת של מטה המשפחות, היו הרבה פחות הצהרות ואירועים וכמעט לא הסברה בחו"ל. "אלה דברים שעשינו בעשר אצבעות", אומר אבירם. "לימים בני משפחות חטופים מ-7 באוקטובר התייעצו איתי ושאלו לדעתי אם להיחשף ובאיזה אופן. אלה נושאים שגם אנחנו היינו אובדי עצות לגביהם בהתחלה. לא התיימרתי להיות מומחה בנושא, אבל היה להם חשוב לשמוע מהניסיון שלנו.
"כמוהם, גם עברנו רכבת הרים. יום אחד כמעט נגענו בוודאות ורגע אחר כך בכישלון גמור. תמיד הייתה בי האמונה שנביא את אורון. ככל שעבר הזמן נעשיתי מן הסתם יותר סקפטי, אבל אף פעם לא ויתרתי. זו הייתה המשימה שלי ושל אופק. מה שלא הספקנו לעשות עם אבא בחייו, היה לנו חשוב להספיק עם אימא".
גופי הביטחון היו גלויים איתכם?
"לא מספיק. הלכה למעשה לא קרה שום דבר במשך 10.5 שנים. לא היינו קרובים אף פעם. השיחות איתנו היו רק כדי לסמן וי. אני לא זוכר שיצאתי מהן עם בשורה. קשה לומר שהייתה מחויבות. אבל היום אתה מגלה שבחלון ההזדמנויות שנוצר, בקרעים הקריטיים האלו – הייתה מחויבות. הסוגייה הייתה מדינית ולא צה"לית".
שברון לב בהודעה על העסקה
השינוי החל כאמור אחרי פרוץ מלחמת חרבות ברזל. "כשהיה מידע קונקרטי – באו ואמרו לנו. והיה כזה במהלך המלחמה", ממשיך האח אבירם. "כשיכלו לחשוף אותנו למידע מודיעיני חדש - עשו את זה. זה קרה אחרי שנים שבהן השיחות היו שבלוניות, זהות בתוכן שלהן, בלי דבר חדש".
מה אתם אמרתם בשיחות האלה?
"הבנו את הנרטיב של חמאס כמי שמחויב לאסירים שלו. הדגשנו את זה בכל הזדמנות. אמרנו שאנחנו חושבים שהדרך להביא את אורון היא באמצעות הסכם חילופי שבויים. בסוף הוא לא חזר ככה. אף אחד לא ציפה שהמלחמה תתפתח ככה".
את הבשורה על חילוץ אחיו הוא קיבל דווקא בשבוע שבו התערערה התקווה שבה החזיק. לקראת כניסת הפסקת האש לתוקף התברר שאורון לא נמצא ברשימת 33 המשוחררים בשלב א', ומנגד נכללו בו משוחררי עסקת שליט שנעצרו שוב – והיו אמורים להוות את התמורה להחזרת גופות שאול וגולדין.
"הימים האחרונים לפני החילוץ היו מטלטלים", הוא אומר. "ידענו שאורון לא יהיה בין המשוחררים אפילו בשלב השני. האסירים המשוחררים הם אלו שתקעו את המו"מ לשחרור אורון והדר. זה היה שברון לב כי הבנו שנשארנו בלי שום קלף. אם לא היו יוצאים למבצע החילוץ שלו אני לא יודע אם היו מצליחים להביא אותו בכלל. היה פה נס גדול עם כל כך הרבה פעולות שקרו במקביל".
לאחרונה הגיעו נציגי צבא ושב"כ להציג לאחים השכולים אבירם ואופק את ממצאי המבצע לחילוץ גופתו. הם פגשו באופן אישי גם לוחמים ומפקדים שלקחו בו חלק. "אנחנו מוקירים תודה ללוחמים שלקחו בזה חלק", מסכם אבירם. "זה לא מובן מאליו. אורון היה גאה להיות לוחם בצה"ל. הוא היה גאה בסיכת גולני ובכומתה החומה. העובדה שחולץ בידי כוחות צה"ל, ידיים טהורות, זו סגירת מעגל אדירה עבורו והכי מרגשת שיכולנו לקבל כמשפחה".
מה תעשה מעכשיו?
"אמשיך להגיע לכיכר החטופים רק בלי השלט של אורון. אמשיך לעמוד לצד המשפחות. זו חובה ערכית ומוסרית. נצטרך לדאוג שהעסקה תתממש, כי יש עוד משפחות שצריכות לסגור מעגל בהן משפחת גולדין היקרה".
"אמרתי להם – אורון פה"
אחרי טבח 7 באוקטובר הוקמה בשב"כ מחלקה ייעודית העוסקת באיסוף מודיעין לאיתור חטופים וייזום מבצעים מיוחדים. במהלך המלחמה ביצעו שב"כ וצה"ל עשרות של מבצעים שבמסגרתם הוחזרו לקבורה בישראל יותר מ-30 גופות של ישראלים.
ירון בלום, לשעבר בכיר שב"כ, שימש ראש מחלקת שבויים ונעדרים בארגון והיה חבר בצוות המו"מ לשחרור גלעד שליט. אחרי שעזב את השירות הוא מונה למתאם השבויים והנעדרים מטעם מדינת ישראל וכיהן בשנים 2022-2017 תחת ראשי הממשלה בנימין נתניהו, נפתלי בנט ויאיר לפיד. ההיכרות שלו עם משפחת שאול הייתה אינטימית. חרף המלצות ועדת שמגר שלפיהן על הגורמים המדיניים לשמור על ריחוק מקרובי שבויים וחטופים ולא לפתח כלפיהם רגשות, הוא שמר על קשר הדוק עם משפחת שאול, ולימים גם הגיע להלוויה ולשבעה. "זו משפחה מלוכדת, ארץ ישראלית, שורשית וחמה", הוא מספר.
ראש הממשלה נתניהו בשבעה על אורון שאול
(צילום: רועי אברהם/ לע"מ)
בלום מן הסתם לא זכה לבשר להם על אף ידיעת זהב, אך לדבריו גם בתקופתו התנהלו פעולות מודיעין ומו"מ במטרה לבחון היתכנות למבצע שחרור או קידום עסקה להשבתם של שאול, גולדין, אברה מנגיסטו והישאם א-סייד.
"זה לא היה פשוט כי חמאס שומר על מידור מאוד קפדני", הוא מסביר. "היו ניסיונות למו"מ באמצעות ארה"ב, מצרים, קטאר, גרמניה ושווייץ. אבל המגעים האלו לא צלחו כי יחיא סינוואר היה עיקש והיתל בנו בסיפור הזה. הוא הבין שזו חומת המגן האנושית שלו ולא רצה עסקה. לכן הוא מרח את המו"מ בדרישות שהיו בלתי אפשריות. השבת אורון לקבר ישראל היא מצד אחד קשה ועצובה, ומצד שני סוגרת איזה מעגל. יש למשפחה קבר להגיע אליו".
ירון בלוםצילום: דנה קופלמי שליוותה את משפחת שאול מקרוב הייתה ראש מדור שבויים ונעדרים, סא"ל מ' – מאז מינויה לתפקיד ב-2019 ועד שבישרה אישית לאימא זהבה ולאחים אבירם ואופק על חילוץ גופתו של אורון. "אני זוכרת את הרגע הזה היטב", היא משחזרת. "הרי גם אותי זה הפתיע, כי הכול קרה ברקע העסקה. אמרתי להם: 'אורון פה, הוא עבר זיהוי, הוא יובא לקבורה. אחרי כל כך הרבה שנים של חוסר ודאות – סוף סוף יש ודאות'".
