כבר ב-5:00 לפנות בוקר (שעון מקומי), עוד לפני שהשמש עלתה מעל העצים המוריקים של שכונת טנפליי בניו ג’רזי, הצטופפו כמה מאות תושבים בפארק היילר. היו שם ישראלים, יהודים אמריקנים, שכנים, חברים – וילדים ששוחררו מבית הספר במיוחד כדי לחזות ברגעים ההיסטוריים של שחרור חבר הקהילה עידן אלכסנדר מהשבי בעזה.
צפייה בשחרורו של עידן אלכסנדר בניו ג'רזי
מסוקי משטרה חגו מעל, במקום הוצבה אבטחה גדולה, אבל הבאים לאירוע המרגש תיארו זאת כיום חג - עם לב חצוי. בכניסה לפארק הוקם מסך ענק ששידר בשידור חי את התמונות מגבול עזה. בלונים, דגלים, ושלטים עם הכיתוב "Welcome Home Edan" פוזרו בכל עבר.
בתי הקפה הסמוכים פתחו את שעריהם מוקדם והציעו שקשוקה, חומוס ובייגל ירושלמי לכבוד עידן. אבל בעיקר הייתה שם התרגשות: חיבוקים בין זרים, דמעות שזלגו בלי אזהרה, ותפילות שחר שנאמרו בציבור, עטופות בטליתות ותפילין.
הרב יצחק גרשוביץ, שליח חב"ד בטנפליי והרב של משפחת אלכסנדר, אמר: "הקלה אדירה לשמוע שהוא בסדר. ההתרגשות כאן בשיא. אני פה כמעט 20 שנה, אף פעם לא ראיתי דבר שמתקרב לזה. כולם כמו משפחה אחת – הגיעו לפה כמעט 3,000 אנשים כדי לצפות ביחד בשחרור. אנחנו מתפללים שימשיכו לשחרר גם את האחרים".
חן שירק, תושבת המקום זה שש שנים, הגיעה לפארק כבר בבוקר: "זה כיכר החטופים שלנו. כמו בתל אביב - רק בניו ג'רזי. הכנו למשפחה אוכל כל יום, הייתה טבלה וכל אחד לקח משמרת. חיכינו לרגע הזה שנראה את התמונה, זה היה הסימן שהוא בידיים שלנו. ועכשיו - מחכים לראות את החיבוק עם אמא שלו. יש אנחת רווחה, אבל היא חצי אמיתית. רק אחד חזר".
בחודשים האחרונים הקהילה המקומית גויסה באופן חסר תקדים – כולל תושבים אמריקנים שאינם יהודים – למען עידן והחטופים. חברי מרכז ה-JCC המקומי ערכו מדי שבוע צעדות תמיכה, ותלו שלטים בכל העיר. בפארק, בזמן שכולם הביטו במסך הענק, סביב השלטים החגיגיים ודגלי ישראל, ילד בן 5 חיבק את אביו ואמר: "עכשיו הוא יראה את אמא שלו, נכון?”, אביו הנהן בזהירות: "כן, ויש עוד רבים בשבי".
רון בן דורגוס, שמכיר את אלכסנדר, סיפר: "אחי הגדול עמית היה החבר הכי טוב של עידן בתיכון. עליי ועל אח שלי זאת הייתה השנה הכי קשה, כל יום חושבים על עידן ומקווים שהוא יחזור הביתה. עכשיו אני מאוד שמח, זה מרגש מאוד שהוא יחזור הביתה, ואנחנו מקווים שהוא יהיה בסדר".
שירלי זייפמן, תושבת טנפליי, אמרה: "משפחת אלכסנדר מאוד קרובים, לא רק שלנו אלא מכל העיר הזאת. זה לא רק ישראלים, זה אמריקנים באופן כללי. לקחנו מאוד קשה את מה שקרה, ורצינו לעשות משהו שהוא יותר עשייה ולא רק לדבר על זה. אחד הדברים שעשינו זה לשים שלטים גדולים של עידן בעיר, ובימי שישי קיימנו אירוע של ריצה כדי להעלות מודעות לכל החטופים".
זייפמן הוסיפה: "אנחנו רוצים לראות את עידן שהוא הבן של כולנו כבר חוזר הביתה, כדי שנוכל כבר להחליף את השלטים בעיר ל'ברוכים הבאים הביתה עידן'. אנחנו כבר מחכים בקוצר רוח לחיבוק עם המשפחה, בטח כולנו נתחיל לשיר פה ולהתחבק".
הקונסול הכללי של ישראל בניו יורק אופיר אקוניס, שבתחום אחריותו גם מדינת ניו ג'רזי, שמר על קשר רציף עם משפחת אלכסנדר עוד לפני שהחל בתפקידו הנוכחי. בתגובה לשחרור החייל שמחזיק באזרחות כפולה, אמר אקוניס: "כולנו שמחים ונרגשים לראות את עידן משוחרר מידי ארגון המרצחים חמאס. הקונסוליה הישראלית בניו יורק עמדה ועומדת לרשות המשפחה ולרשותו של עידן בכל דבר ועניין שבהם יחפצו, ומעל הכול, נרגשים ומאושרים עם כל עם ישראל והקהילה בטנפליי לקראת חזרתו הביתה".
נולד בישראל, היגר עם משפחתו לארה"ב
אלכסנדר, שנולד בארץ והיגר עם משפחתו לארה"ב כשהיה בן חודשיים, עלה בגיל 18 לישראל כדי להתנדב לשירות צבאי בחטיבת גולני. הוא התגורר בבית סבו וסבתו בתל אביב, ובקיבוץ חצור שאירח את גרעין החיילים שאיתו עלה. הוא בנם של יעל ועדי, אח בכור למיקה ורועי, ובתיכון היה שחיין מקצועי וחובב ספורט אתגרי.
בבוקר מתקפת חמאס ניתנה לאלכסנדר האפשרות שלא להישאר בבסיס, משום שאימו יעל הייתה בביקור בארץ, וכחייל בודד היה זכאי לחופשה מיוחדת כדי להיות איתה. עם זאת, הוא בחר להישאר בסוף השבוע כדי שנטל השמירות לא ייפול רק על חבריו. כשהחלה המתקפה הוא הספיק לדבר עם אימו, לספר לה שרסיס פגע בקסדה שלו ושהוא בסדר.
