הממשלה קבעה היום (ראשון) פה אחד שלא תכבד את פסיקת בג"ץ על הרשות השנייה. "אין לכם סמכות לרמוס את החוק - פסיקה המנוגדת לחוק לא תוכר והחלטות שיתקבלו מכוחה בטלות", נכתב בהודעת הממשלה הרשמית.
הממשלה אישרה למעשה את הצעת שר התקשורת שלמה קרעי ושר המשפטים יריב לוין, והצהירה שלא תכיר בכל החלטה, אישור, מינוי או פעולה שתבצע מועצת הרשות השנייה, כל עוד אינה עומדת בתנאי הסף המפורשים שנקבעו בחוק. בין החלטות אלו, מתן אישור אפשרי למכירת "רשת 13" ל"קבוצת ההייטקיסטים".
משפחות החטופים במליאת הכנסת
משפחות החטופים במליאת הכנסת
לוין וקרעי במליאה
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
"ההחלטה התקבלה בעקבות פסיקת בית המשפט העליון מ- 17 ביוני, שהחזירה לפעולה את מועצת הרשות השנייה של הממשלה הקודמת אף שמספר חבריה המכהנים ירד מתחת לרף המינימלי הקבוע בחוק. הממשלה קבעה כי שלטון החוק מחייב את כל רשויות השלטון ובכלל זה את בית המשפט. פסיקה הסותרת באופן חזיתי את לשונו הברורה של החוק אינה יכולה להקנות סמכות שלא קיימת בחוק, ולכן הממשלה לא תכיר בפעולות שייעשו מכוחה".
עוד קבעה הממשלה כי "לא תישמע כל טענת הסתמכות או 'מעשה עשוי' על ידי גורמים בשוק התקשורת ביחס לפעולות שיבוצעו כתוצאה מהחלטות שתתקבלנה על ידי מועצה שאינה עומדת בתנאי הסף שקבע המחוקק".
השר קרעי תקף: "שופטי בג"ץ אינם הכנסת, ושכרון כוח לא נותן סמכות למחוק מהחוק תנאי סף מפורש, גם אם אינו נוח להם. שלטון החוק אינו שלטון השופטים. היום הממשלה קבעה באופן ברור: כשבג"ץ רומס את החוק, המדינה לא תיתן לכך יד. שני שלישים הם דרישה חוקית ולא המלצה, ומועצה שאינה עומדת בתנאי הסף שקבע המחוקק לא מתקיימת והחלטותיה שוות כקליפת השום. כך יהיה כאן גם בעתיד, בכל ניסיון של בית המשפט לרמוס את חוקי הכנסת".

הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו
הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו
עומדת במרכז המשבר החוקתי. הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו
השר לוין ביקר גם הוא בחריפות, ומסר: "שלטון החוק פירושו שהחוק מחייב את כולם, גם את בית המשפט. במדינה דמוקרטית הכנסת מחוקקת את החוק, ובית המשפט מחויב ליישם אותו. כאשר פסיקה עומדת בניגוד חזיתי ללשון החוק, אין זו ביקורת שיפוטית אלא פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות. לממשלה חובה לעמוד על כך שהחוק, ורק החוק, יהיה המקור לסמכות השלטונית. נמשיך לפעול בכל הכלים החוקיים כדי להשיב את שלטון החוק על כנו".
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גיל לימון, אמר מנגד: "איך זה אמור לקרות שהממשלה תקבל החלטה שמנוגדת לעמדת הייעוץ המשפטי? as we speak, בתוך ישיבת הממשלה, הונחה הצעת החלטה, למעשה שאומרת שהממשלה מתעלמת מצו של בג"ץ לגבי מועצת הרשות השנייה. שר התקשורת פשוט מניח הצעת החלטה, 'הצעה בדבר אי הכרה בפעולות מועצת הרשות השנייה שיעשו בניגוד לתנאי הסף', וממש כתוב פה שיש החלטה בבית משפט עליון, שהוציא צו ביניים, והממשלה למעשה תפעל בכל הכלים, לא תשמע בעתיד טענת הסתמכות על מעשה עשוי על החלטת הזה. אז ככה זה ייעשה פשוט מאוד - כשתהיה איזושהי חוות דעת, פסק דין, שלא ימצאו חן בעיני הממשלה... וכל זה כדי לנרמל הפרה שיטתית של החוק".
ארגון העיתונאים והעיתונאיות ביקר בחריפות את החלטת הממשלה. בהודעת הארגון נאמר: "ממשלת ישראל מפרקת את התקשורת - ואת הדמוקרטיה. החלטת הממשלה מהיום שלא לציית לפסיקת בג״ץ, נועדה באופן שקוף לסכל את עסקת ההייטקיסטים ב'רשת 13' - תוך רמיסה חסרת תקדים של ביהמ״ש העליון. ממשלת ישראל מודיעה שלא תציית לשלטון החוק, משיקולים פוליטיים זרים. היא מפרקת את הדמוקרטיה. זוהי שעת חירום: מי שלא יצעק עכשיו - כבר לא יוכל לדבר בהמשך".

"המועצה היוצאת תמשיך לכהן"

הצו שהממשלה החליטה שלא לכבד פורסם לפני כשלושה שבועות - ולמעשה הוא הקפיא את החלטת הממשלה לשנות את הרכב מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, וקבע כי המועצה הנוכחית תמשיך לכהן עד להכרעה בעתירות שהוגשו נגד המהלך. בהחלטה חריפה במיוחד, השופטים רמזו לחשד כי התפטרויות חברי מועצה נעשו בניסיון מכוון לסכל את ההליך המשפטי ולשבש את עבודת בית המשפט.
דיון בעתירות להדחתו של איתמר בן גביר
דיון בעתירות להדחתו של איתמר בן גביר
ישב בראש ההרכב. נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית
(צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90)
ההחלטה ניתנה בהרכב הנשיא יצחק עמית, השופט אלכס שטיין והשופטת רות רונן, במסגרת חמש עתירות שונות שהוגשו על ידי ארגון העיתונאים, חברת החדשות, התנועה לאיכות השלטון, מועצת העיתונות והעמותה לשמירת ערכי המשפט.
במסגרת ההחלטה קבעו השופטים כי עד למתן פסק דין סופי, מוקפאות החלטות הממשלה מהתאריכים 24 ו-31 במרץ השנה, שעסקו במינוי מועצה חדשה לרשות השנייה. המשמעות המעשית: המועצה היוצאת תמשיך לכהן בהרכבה הנוכחי, ולא תוחלף בשלב זה.
השופטים אף הצביעו על מה שהגדירו "סמיכות זמנים מעוררת תמיהה" בין ההתפטרויות לבין פניות שר התקשורת והחלטות קודמות של בג״ץ, וכן על כך שרוב המתפטרים בחרו לעזוב רק את המועצה הקיימת, אך ביקשו להמשיך לכהן במועצה החדשה.
עוד נכתב כי התנהלות זו "על פני הדברים אף אינה עולה בקנה אחד עם חובת הנאמנות המוטלת על חבר מועצה" לפי חוק הרשות השנייה. בשל כך קבעו השופטים צעד חריג נוסף: חברי המועצה שהתפטרו לא יובאו בשלב זה בחשבון לצורך מניין חברי המועצה הקיימת, כדי למנוע מצב שבו פעילות המועצה תשותק. לדברי בית המשפט, מדובר ב"נסיבות ייחודיות וחריגות… ועל מנת שלא לאפשר הכשלה ושיתוק מכוונים של פעילות המועצה בתקופת צו הביניים".