במהלך המלחמה, נזכיר, סיפק צה"ל כמות בלתי-מבוטלת של ראיות למעורבות של עובדי אונר"א בפעילות שיוחסה לחמאס, כולל בטבח עצמו ב-7 באוקטובר. למרות כל אלה, השופטים קבעו בהחלטתם כי ישראל לא הוכיחה את טענותיה שחלק משמעותי מעובדי ארגון הסיוע "פעילים בחמאס".
בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג קבע בחוות דעת מייעצת כי ישראל לא סיפקה ראיות שאונר"א שיתפה פעולה עם חמאס, ושחלק מעובדיה היו חלק מטבח 7 באוקטובר. בית הדין קבע שישראל לא מילאה את חלקה לספק סיוע הומניטרי לתושבי עזה, וכי המצב הביטחוני והעובדה שבשטח יש עימות צבאי - לא פוטרת את ישראל מחובתה זאת.
בעיניי ישראל, אונר"א הוא לא גוף ניטרלי, ובהתבסס על המקרה אין הוכחות שאונר"א כישות הפרה את עיקרון האובייקטיביות והניטרליות. בנוסף, צוין, אין הוכחות שאונר"א נהגה באפליה בזמן אספקת הסיוע ההומניטרי והשירותים בשטח הפלסטיני.
ישראל טענה שלאונר"א חדרו טרוריסטים של חמאס, ועובדים של אונר"א לקחו חלק בהתקפות הטרור ב-7 באוקטובר, וכן כי נעשה שימוש שיטתי בסיוע שהוכנס על ידי אונר"א על ידי חמאס. בישראל טוענים עוד שהאו"ם לא טיפל כראוי בטענות האלה. בית הדין קבע כי מהראיות שהוצגו בפניו לא ניתן לקבוע שאונר"א הפרה את האובייקטיביות והניטרליות, וחקירת האו"ם לא מצאה אישוש לטענות ישראל.
בית הדין קבע כי לאונר"א היה קשר ייחודי עם האוכלוסייה הפלסטינית. לדעת בית הדין, בנסיבות הנוכחיות, בלתי אפשרי למצוא תחליף נאות לאונר"א.
ישראל עצמה לא הבטיחה שהאוכלוסייה של עזה מקבלת מספיק סיוע. בנוסף, מציין בית הדין כי בנוסף למגבלות על הכנסת סיוע אחרי 7 באוקטובר, ישראל חסמה את הכניסה של סיוע הומניטרי בעזה מ-2 במרץ 2025 ואפשרה רק כמות מוגבלת של סיוע ב-19 במאי 2025. לישראל לא הייתה מערכת חלופית להכנסת הסיוע במשך 10 שבועות, כך נקבע.
בנוסף, נמתחה ביקורת חריפה על קרן הסיוע GHF ומרכזי החלוקה שלה, כאשר נטען שהסיוע ההומניטרי היה מתחת למינימום הנדרש. על פי סוכנויות האו"ם, אוצ'ה, יותר מ-21 פלסטינים נהרגו ליד מרכזי החלוקה של GHF. בית הדין קבע שאונר"א היא גוף ללא תחליף להכנסת הסיוע, ולישראל המחויבות להסכים ולדאוג להכנסת סיוע באמצעות האו"ם וסוכנויות כולל אונר"א.
בית הדין קובע שלפי אמנת ג'נבה, יש חובה לאספקת סיוע בידי מדינה או גופי סיוע. ישראל לא הפעילה בעצמה מערכת הכנסת סיוע בהתאם למחויבויות שלה לפי הדין ההומניטרי הבינלאומי. ישראל הייתה חייבת להכניס ולאפשר למדינות שלישיות או הצלב האדום להכניס את הסיוע.
ישראל לא רק מחויבת למלא אחר מחוייבותיה לספק סיוע לאוכלוסייה המקומית ברמה הנדרשת – חובתה גם לא למנוע מאחרים לחלק את הסיוע והשירותים שנוגעים לבריאות הציבור. מרגע שישראל עצמה לא ממלאת המחויבויות שלה – להשאיר את הטיפול בידי האו"ם ואונר"א – יש תחתיה חובה לספק ולא למנוע פעילויות של גופים אלה.
מבצעי האו"ם באמצעות אונר"א וסוכנויות או"ם נוספות הכרחיים למילוי המחויבויות של ישראל. ישראל הייתה צריכה או לסייע לפעילות הזאת, או להבטיח שהמחויבויות ממומשות במלואן, והייתה יכולה אולי למנוע תנועה של עובדי סיוע בינלאומי באופן זמני בלבד ורק בתנאי שהשתתפו במעשי העוינות, נאמר.
לגבי עקירת תושבים – היה צורך לאפשר לתושבים לחזור לבתיהם ברגע שהמצב הביטחוני שבגללו נעקרו -השתנה. כך נקבע בחוות הדעת. הצבא הישראלי הוציא אינספור צווי עקירה וכפה על מאות אלפי תושבים לנוע ומנע מהאו"ם לספק להם סיוע.
בית הדין קבע כי על ישראל למנוע פעילות של האו"ם וארגוני סיוע, לרמה שיוצרת או תורמת למצבים מסכני חיים שיאלצו את האוכלוסייה לעזוב. בית הדין קבע עוד כי נאסר על הרעבה של אוכלוסייה ככלי מלחמה.
בית הדין קבע שישראל מנע הכנסה של סיוע. לדעת בית הדין, הסכמתה של ישראל למבצע ההומניטרי של האו"ם מאז מאי 2025 לא שיפר משמעותית את המצב. בית הדין קבע שהאוכלוסייה המקומית בעזה לא קיבלה מספיק סיוע. בנסיבות אלה בית הדין הזכיר את המחויבויות של ישראל לא להשתמש בהרעבה של אוכלוסייה ככלי מלחמה.
לישראל, צוין עוד, יש מחויבויות תחת חוק זכויות האדם להגן ולמלא את זכויות האדם של האוכלוסייה הפלסטינית. לישראל יש חובה לכבד, להגן ולמלא זכויות אדם, גם בזמן של עימות מזוין.
לגבי חובותיה של ישראל כמדינה חברה באו"ם: ביה"ד דן על שיתוף הפעולה של ישראל עם האו"ם. על פי אמנת האו"ם, כל המדינות החברות חייבות לשתף פעולה עם האו"ם בהתאם לאמנה.
ישראל, נאמר, הייתה חייבת לאפשר הכנסת סיוע הומניטרי לעזה ולא הייתה יכולה להשתמש באיומי הטרור כתירוץ לעצירת הסיוע. חובתה של ישראל הייתה לספק סיוע הומניטרי שיספיק לחיי היום-יום ובכלל זה מזון, מים ותרופות.
מניעת סיוע הומניטרי מהווה הפרה רביעית של אמנת ג'נבה הרביעית. צוין כי ״מוטלת על כל הצדדים לאפשר כניסה של סיוע הומניטרי לאזרחים תחת מגבלות מסוימות. מחויבויות של ישראל התגברו מאז 7 באוקטובר. העובדה שמעשי העוינות נמשכים, לא פוטרים את ישראל מחוקי הכיבוש והציות לדין ההומניטרי הבינ"ל״.
ביחס לדאגות הביטחון של ישראל, קבע בית הדין כי כאשר מדינות נוקטות בצעדים להילחם בטרור, עליהן למלא אחר המחויבויות שלהן בהתאם לדין הבינ"ל״.
עיקרי ההחלטה
בית הדין קבע כי על ישראל להבטיח שהאוכלוסייה תקבל את הסיוע ההומניטרי הנדרש, כולל מים, מזון, מקלט, דלק, תרופות ושירותים. עליה להסכים ולקדם בכל הצעדים שברשותה מבצעי סיוע לפלסטינים כל עוד האוכלוסייה הזו אינה מקבלת מספיק סיוע, וזה לא המצב ברצועת עזה. זה כולל סיוע שייכנס על ידי האו"ם וסוכנותיו, כולל אונר"א, ארגונים אחרים ומדינות שלישיות, ולא להטיל מגבלות.
בנוסף, על ישראל לכבד ולהגן על כל אנשי הצוות ההומניטרי ואנשי הסיוע הרפואי, לכבד את החוקים הנוגעים לעקירת תושבים, ולאפשר ביקורים של הצלב האדום לעצירים. עליה גם לכבד את הצווים האוסרים על שימוש בהרעבה ככלי מלחמה.
בית הדין סבור שלישראל יש חובה תחת חוק זכויות האדם להגן על זכויות האדם של האוכלוסייה, כולל נוכחות ופעילות של האו"ם, ארגוני או"ם ומדינות שלישיות. למדינת ישראל חובה לשתף פעולה ברוח טובה עם האו"ם ולספק כל סיוע בהתאם לאמנת האו"ם, כולל סוכנות אונר"א.
כמו כן, לישראל חובה לפי אמנת האו"ם להבטיח כיבוד מלא לזכויות ולחסינויות בהתאם לאו"ם, כולל הסוכנויות והגופים והנציגים הרשמיים, להבטיח כיבוד מלא לחסינות למתקני או"ם, כולל סוכנות אונר"א, ולהבטיח כיבוד מלא לזכויות ולחסינויות למומחים ולנציגים של האו"ם.
תגובות
שגריר ישראל לאו"ם, דני דנון, הגיב לפרסום החלטת ICJ בנוגע לשיתוף הפעולה של ישראל עם ארגוני האו"ם, ואמר כי "חוות הדעת שפורסמה בבית הדין הבינלאומי לצדק היא לא מסמך משפטי, אלא מסמך פוליטי. בזמן שבהאג מאשימים את ישראל, הם מתעלמים במכוון מהפשעים של חמאס ומהתפקיד של אונר״א, שהפכה מזמן לחממת טרור בעזה. אם בית הדין באמת מחפש צדק - שיפנה מבט אחד לעבר עזה וטהרן. שם נמצאות ההפרות האמיתיות של החוק הבינלאומי״.
דני דנוןצילום: REUTERS/Eduardo Munozבמשרד החוץ הגיבו: ״ישראל דוחה באופן גורף את ׳חוות הדעת המייעצת׳ של בית הדין הבינלאומי לצדק, אשר הייתה צפויה לחלוטין מלכתחילה בנוגע לאונר"א. זהו ניסיון פוליטי נוסף לכפות צעדים פוליטיים נגד ישראל במסווה של ׳החוק הבינלאומי׳.
״חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק הייתה צריכה להתייחס לפעילות הטרור שבה מעורבת אונר"א: עובדיה השתתפו ישירות בטבח 7 באוקטובר וממשיכים לסייע בפעולות הטרור של חמאס - הכול בחסות האומות המאוחדות. פעילות הטרור של חמאס בתוך אונר"א התרחשה לפני הטבח ב-7 באוקטובר, במהלך הטבח ואחריו. ישראל סיפקה לאו"ם ראיות נרחבות המוכיחות את חדירת חמאס לאונר"א, אך האו"ם מעולם לא חקר את מלוא היקף החדירה הזו. עד היום, אונר"א עדיין מעסיקה יותר מ-1,400 פעילי חמאס. ישראל לא תשתף פעולה עם ארגון שורץ פעילות טרור.
״ישראל מקיימת במלואן את התחייבויותיה על פי המשפט הבינלאומי, ודוחה לחלוטין את הפוליטיזציה של המשפט הבינלאומי, אשר שואפת לייצר תוצאות פוליטיות ולכפות צעדים שמטרתם לפגוע במדינת ישראל״, מסרו.
