טיוטת חוק הגיוס של יולי אדלשטיין לא רק נכתבה כדי להיכשל, אלא שהיא נחשפה בתור מה שהיא באמת: חוק גיוס לישיבות על סטרואידים. חוק אחד שאומר בו זמנית שני דברים שנשמעים הפוכים, אבל בפועל עובדים ביחד.
מצד אחד, הוא כופה על חרדים לשבת בישיבה, גם אם הם לא מעוניינים בכך, ומונע מהם לצאת לעבוד ולהשתלב בחברה. מצד שני, הוא דוחה להם את השירות שוב ושוב, עד שהם מגיעים לגיל הפטור ולא מתגייסים בכלל. לא לוחמים צעירים, לא תגבורת לחזית, אלא במקרה הטוב פקידים מבוגרים, יקרים ולא רלוונטיים.
במילים אחרות – לא מתגייסים, לא עובדים, ולא משתלבים.
גם זה נפסל
אבל מה שבאמת מדהים הוא שגם את ההצעה הזו החרדים פסלו. כלומר, אפילו כשהציעו להם חוק שכולו תחפושת, גם אז הם אמרו לא. וזה בדיוק המזל שלנו. אבל זה לא אומר שיולי אדלשטיין נכשל כיו”ר ועדת חוץ וביטחון. להפך.
בכל מה שקשור לגיוס חרדים, ליו”ר ועדת חוץ וביטחון יש שני תפקידים קריטיים: לפקח על הצבא ולוודא שהוא מגייס את מי שהוא חייב לגייס, ולמנוע שינוי חקיקה שעלול לגרום לנזק בלתי הפיך. ויולי עמד בשתי המשימות האלה בצורה מדויקת.
הוא לא נבהל מהעימות עם החרדים. הוא דיבר באופן ברור, תקיף, בלי מריחות, ודרש מהצבא להתחיל לגייס. הוא היה מהבודדים שהבינו את תפקידו של נצבא בסיפור הזה, ושחוק לא ממומש שווה ערך להפרת חוק, ואכן הצבא החל לשלוח צווים.
לצד זה, הוא גם הרוויח זמן, ודאג שלא תקודם חקיקה שתעטוף את כל המהלך בעטיפה של “פשרה”. ולכן, כשמדובר בחוק הגיוס, המבחן האמיתי של אדלשטיין לא היה “האם העברת חוק?”, אלא “האם מנעת נזק?”. והתשובה היא: כן.
מאז פסיקת בג״ץ ביוני 2024 עברו יותר מ־13 חודשים. החוק הקיים עודנו בתוקף. הצבא נדרש לגייס חרדים, והציבור כבר מבין הרבה יותר טוב את התמונה.
ראם עמינחצילום: אוראל כהןאם היה עובר חוק, אפילו אם היה נתפס כפחות גרוע, כל זה היה נמחק. חוק חדש היה מוחק את הקיים, משדר לציבור שהושג פתרון, ומעניק לגיטימציה למסלול שמתחייב מראש לא להביא אף לוחם. מסלול שמחזיר אותנו בדיוק לנקודת ההתחלה – עוד דחייה, עוד “תלמיד ישיבה”, עוד דחיקה של פתרון אמיתי.
אז אדלשטיין הרוויח זמן, לחץ על צה״ל לגייס, ובינתיים התרמית הכפולה נחשפה. הציבור הבין שבמקום לגייס – ניסו למרוח אותו. ויולי אדלשטיין, בניגוד לרבים סביבו, ידע מה לעשות ומה לא לעשות, ועמד במשימה בגבורה.
תא"ל (מיל') ראם עמינח, לשעבר ראש המערך הכלכלי של צה"ל וראש אגף תקציבים במשרד הביטחון, וכיום דירקטור במכון למחקרי ביטחון (INSS)
