ביומו האחרון כיו"ר ועדת חוץ וביטחון, ושעות לפני ההצבעה שבה ייבחר ח"כ בועז ביסמוט למחליפו, חשף ח"כ יולי אדלשטיין את טיוטת חוק הגיוס שנוסחה איתו - ושבעקבות הדחתו תשתנה באופן דרמטי.
ישיר מוועדת הכנסת: אישור הדחת אדלשטיין. (צילום: ערוץ הכנסת)
1 צפייה בגלריה
(צילום: אלכס קולומויסקי, שלו שלום, Oliver CONTRERAS / AFP, Dmitry Pistrov shutterstock)
לפי טיוטת החוק, על חרדים שלא יתגייסו יוטלו בין היתר סנקציות אלה: אי-הטבה של הנחה בארנונה, שלילת סבסוד מעונות, איסור יציאה מהארץ, אי-מתן הוצאת רישיון נהיגה או שלילתו, התמודדות במחיר למשתכן, הקפאת סבסוד לימודי מקצוע או לימודים אקדמיים, ביטול הנחות בתחבורה ציבורית ועוד. הסנקציות על המשתמטים, לפי הצעתו של אדלשטיין, יוטלו כבר מהיום הראשון שבו צעיר לא יתייצב לצו שיישלח אליו.
מנגנון הפיקוח שדרש אדלשטיין הוא מנגנון ביומטרי - החתמת אצבע בישיבה שלוש פעמים ביום - מה שנחשב לקו אדום בעיני החרדים. כמו כן, הוא דרש גם סנקציות פליליות במקרה שהאחראים על הדיווחים בישיבות יעבירו דיווחי שקר.
הקרב שלא רצה לנהל: הרגע שבו נתניהו הפסיק לברוח מחוק ההשתמטות
במשך זמן רב הדיר עצמו רה"מ מדיוני החוק שהסעיר את ישראל, לא היה בקיא וטען בפני סובביו שזו "מזימה של כוח קפלן או אחים לנשק". חרף התחינות של צה"ל, רק פגישה עם ראשי יש"ע ומסר מהחרדים הקריסו את הבלוף, ונתניהו הבין: מדובר בסחרור של ממש. מ-7/10 ועד היום: השיחות, הדיונים והמגעים מאחורי הקלעים שדרכם החרדים חמקו מכניסה תחת האלונקה גם במלחמה הקשה בתולדות ישראל
בנוסף נכתב בטיוטה כי שר הביטחון רשאי להסיר מרשימת הישיבות ישיבה שלא עומדת בתנאים הקבועים בחוק - וכן ישיבה שיימצאו אצלה שלוש פעמים ליקויים בדיווחים. זאת על מנת להתמודד עם מצב שבו ישיבות פיקטיביות נפתחות כדי לאפשר לצעירים חרדים לחמוק מגיוס.
כמו כן, בין השינויים שהכניס אדלשטיין לחוק, סעיף שקובע כי היעדים שיקבעו יהיו לשירות צבאי בלבד. כלומר, שירות לאומי-אזרחי לא ייחשב במכסות, ולמשל מי שיתנדבו למד"א או זק"א, לא ייחשבו כמי שהתגייסו.
בשעה 11:00 התקיים בוועדת הכנסת הדיון שבו יוסמך ביסמוט לראשות ועדת חוץ וביטחון, ובשעה 14:00 יובא האישור לועדה עצמה לאישור ההחלטה. בהצעת החוק שחשף אדלשטיין, כאמור, מופיעים הסעיפים שעליהם הסכים עם החרדים במו"מ לקידום החוק, אך גם אלה שטענו בש"ס ויהדות התורה שהכניס במפתיע בניגוד לסיכומים איתם.
יו"ר דגל התורה, ח"כ משה גפני, תקף בתגובה: "יולי אדלשטיין הוציא את החוק היום לאחר שלפני שלושה שבועות לא הסכים להוציא את זה, כיוון שתלה תקוות שישאר יו"ר הוועדה ורק היום הבין שהוא מודח. קשה להאמין שאדם יהודי כתב דבר כזה. הכול אצלו זה פוליטיקה, שום דבר לא מעבר לכך".
היו"ר החדש לפי דרישת החרדים
היו"ר החדש ביסמוט נבחר למעשה רק לאחר שראש הממשלה יישר קו עם דרישת החרדים, שדחפו לבחירתו. גורם במפלגות החרדיות אמר כי הדרישה עלתה אחרי שהתקיים שיח יעיל עם ביסמוט, והם התרשמו שהוא "נכון למשימה". בשיחות ובמפגשים הללו, הבטיח ביסמוט לחברי כנסת חרדים שהוא יוכל להעביר את "חוק הגיוס" שיפטור בפועל המונים משירות צבאי.
לכן, יום לפני כינוס ועדת חוץ וביטחון העלתה אתמול בפני חבריה יועמ"שית הכנסת, עו"ד שגית אפיק, את החשש כי בשל החלפת היו"ר משיקולים פוליטיים - התנהלותו עלולה לפגוע בהליך חקיקת חוק הפטור מגיוס. בכך למעשה רמזה כי קיים סיכוי סביר שחוק כזה יתקשה לעמוד במבחן בג"ץ.
"ברור שאם יו"ר הוועדה התחייב מראש להעביר את הצעת החוק בנוסח מסוים מבלי שנתן דעתו לנושאים ולסוגיות שעלו בדיוני הוועדה או שיעלו בהם בהמשך תהווה התנהלות זו לבדה פגם היורד לשורש הליך החקיקה", כתבה אפיק לח"כים. מנגד, הוסיפה, "עוצמת הפגם תקהה ככל שהוועדה תפעל, תחת ראשותו של יושב ראש הוועדה החדש, לגיבוש מענה הולם למכלול הסוגיות שעלו ושיוסיפו לעלות בדיוני הוועדה הרבים, ובכללן לצרכי הצבא ומערכת הביטחון בעת הזו".
