מתחת לקרקע, בלי תקשורת, בלי מידע על מה קרה באמת - ומה קרה למשפחותיהם: אור לוי, אוהד בן עמי ואלי שרעבי - ששוחררו במופע אימים זוועתי של חמאס, כשהם נראים כחושים ורזים - נחטפו בשעות מוקדמות של 7 באוקטובר ולא היו מודעים לגודל ההרס בעוטף וגם לסטטוס משפחותיהם.
אור פוגש את משפחתו וחבריו בבית החולים
(צילום: רועי אברהם / לע"מ)
אוהד בן עמי, אור לוי ואלי שרעבי עם משפחותיהם במסוק, בדרכם לבית החולים
(צילום: דובר צה"ל)
כך, אור לוי לא ידע בוודאות עד היום שאשתו עינב נרצחה, ואילו אחיו של אלי שרעבי הם שבישרו לו על הטרגדיה האיומה - אשתו ובנותיו נרצחו ב-7 באוקטובר. השלושה, ששוחררו ממרכז הרצועה, הוחזקו רוב הזמן מתחת לקרקע, ללא אור יום. חלקם נחשפו מעט לתקשורת, בעיקר לאל-ג'זירה.
כאשר מיכאל, אחיו של אור לוי, נאם בפני מועצת הביטחון של האו"ם, המחבלים סיפרו על כך לאור ואמרו לו שהוא פועל למענו. כשבוע לפני שחרורם החלו השבים לקבל יותר מזון ומים, ככל הנראה בשל האספקה שנכנסה והרצון של המחבלים ליצור מצג בו הם נראים בריאים יותר.
שחרור החטופים בפעימה החמישית - עוד כתבות:
ד"ר הגר מזרחי, בכירה במשרד הבריאות, סיפרה כי החטופים בתנאים שונים ובמתקנים שונים. "חמאס אומנם יודע להיערך לאירוע השחרור, ומכין כל אחד מהשבים כדי שייראו כביכול טוב יותר - אבל הם עדיין חוזרים עם נזקים, וראינו את זה הבוקר. קשה להעלים הרעבה, השפלה ותנאים קשים. יחד עם זאת, מי ששב, שב כשהוא על רגליו, מדבר, מבין את הסיטואציה שבה הוא נמצא. חשוב לא להתבלבל - גם מי שנראה חיצונית טוב זה לא בהכרח אומר שהוא לא סבל או סובל מהשלכות חמורות לאחר תקופת שבי כל כך ארוכה", אמרה.
ד״ר הגר מזרחי מעדכנת במצב השבים
(צילום: ליאת לרנר)
אור נחטף לפני 491 ימים מ"מיגונית המוות", לשם נמלט יחד עם אשתו עינב ומבלים רבים אחרים במסיבת הנובה במהלך מתקפת הפתע של חמאס. אשתו נרצחה באותה מיגונית, לצד 15 קורבנות אחרים, והיום סוף-סוף חזר אור הביתה – והתאחד עם בנם הקטן, אלמוג בן ה-3, אבל לצד זאת קיבל גם את הבשורה הקשה על הירצחה של אשתו במיגונית. "הוא הוחזק במנהרה בלי תקשורת ורק ניחש שאשתו עינב נרצחה. היום הוא שאל, וסיפרו לו", אמרה אימו גאולה.
"לא הרגשנו אם חורף או קיץ"
האם ציינה כי אור אמר שהוא יודע על סיפורו של ענר שפירא ז"ל, שהדף את רימוני המחבלים שהושלכו למיגונית ונרצח, ורוצה מאוד לפגוש את הוריו. "הוא גיבור וכולנו יודעים שהוא גיבור. ובזכותו הבן שלי חי", אמרה. מאותה מיגונית נחטף גם הירש גולדברג-פולין ז"ל, שנרצח בשבי בסוף אוגוסט. "אור יודע מה קרה במיגונית, הוא יודע על פולין שנפצע. הוא חשב שהוא שוחרר. הוא שאל אותי אם שמענו את השם". היא ציינה כי אור סיפר שהוא זרק את הרימון האחרון שהושלך למיגונית.
על התנאים בשבי אמרה: "שאלתי אותו אם היה לו קר, אז הוא אמר שלא מרגישים שם הבדלי טמפרטורות. הוא אמר לנו - 'לא הרגשנו אם קיץ או חורף'". האם סיפרה עוד כי אור חשב שגם אלמוג סרוסי - שנרצח לצד הירש וארבעה חטופים נוספים במנהרה - שוחרר: "הוא היה משוכנע שהירש ואלמוג חזרו".
הלב לומד להאמין שהסיוט נגמר
"הלב נרעד והמוח מסרב להאמין למראה פניו של אור, שחזר אלינו במצב כה עגום. פניו מספרות לעולם את הגיהינום שעבר במשך 491 ימים בידי מפלצות חמאס״, מסרה משפחתו. ״אחרי 491 ימים כואבים של ציפייה וגעגוע, אור שלנו חזר אלינו. לאחר תקופה בלתי נסבלת של חושך, אנחנו סוף-סוף יכולים לחבק אותו שוב ולשקם את גופו ורוחו. המילים כמעט שלא יכולות להכיל את עוצמת הרגשות שאנחנו חווים ברגע הזה – כאב עצום, התרגשות, הקלה, דמעות של אושר לצד צער עמוק על התקופה שנגזלה מאיתנו. חיבקנו אותו חזק, כמו שלא חיבקנו מעולם, ועדיין קשה להאמין שהוא באמת כאן. אנחנו מחכים בקוצר רוח לרגע שבו אלמוג הקטן ואור סוף-סוף יתאחדו מחדש, חיבוק שחיכינו לו בכל נשימה.
״ובתוך כל ההתרגשות, המחשבות חוזרות גם לעינב ז״ל, אימו של אלמוג, שנרצחה באותו יום ארור. אובדנה הותיר חלל עצום בלב כולנו. אנחנו מאמינים שהיא מסתכלת עכשיו מלמעלה ושמחה לראות את אלמוג זוכה לחיבוק של אבא. זכרה ודרכה ילוו אותנו תמיד. תודה מעומק הלב לכל עם ישראל על החיבוק החם, התמיכה הבלתי פוסקת, והליווי במסע המורכב שעברנו. לכל אחד ואחת שהיו שם איתנו, לכל מילה, לכל מחווה, לכל תפילה הייתה משמעות עצומה עבורנו.
״התקופה הזו הותירה בנו צלקות, והלב עדיין לומד להאמין שהסיוט נגמר. הרגעים הללו מציפים ומלאים ברגשות עזים מכל הסוגים. אנו זקוקים לזמן הזה כמשפחה, להתכנס יחד, לנשום, לעכל, להתחיל את תהליך ההחלמה והשיקום״, מסרו במשפחה, הודו על ההתעניינות ועל האהבה וביקשו ״לכבד את המרחב הפרטי שלנו ולאפשר את השקט הדרוש לנו כעת״.
בתוך כך, משפחות חטופים רבות ששוחררו בפעימות הקודמות הביעו כעס ואכזבה על השוואות שנעשות בין מראה שלושת החטופים ששוחררו היום לבין קודמיהם, וביקשו לא להשוות בין שבי לשבי ורעב של חטוף אחד לאחר. במקביל, כמעט כל השבים בעסקאות הקודמות צפו בשחרור היום ובני משפחותיהם שיתפו את הודעות המטה על הדחיפות להחזיר את כולם.
