מעל 50 אזרחים ותיקים שמתגוררים במוסדות דיור מוגן ברחבי הארץ הגישו בשבוע שעבר עתירה בהולה לבג"ץ למתן צו על תנאי ובקשה לקיום דיון דחוף, כנגד החלטת הקואליציה להוריד מחקיקת הבחירות את הצבת הקלפיות המיוחדות בבתי אבות, דבר שימנע מהם לממש את זכותם הדמוקרטית לבחור בבחירות לכנסת ה-26. "זו הדרה אכזרית של אזרחים שחלקם תרמו כל כך הרבה למדינת ישראל", אמרה יונה פלד (86) המתגוררת בדיור מוגן
העותרים אינם מבקשים זכויות יתר, אלא דורשים כי המדינה לא תסיר, ערב מערכת הבחירות, מנגנון הצבעה נגיש ומוכר, שכבר הופעל בשתי מערכות הבחירות האחרונות לכנסת, שנועד לאפשר לדיירי בתי אבות ומוסדות דיור לאוכלוסייה מבוגרת להצביע במקום מגוריהם בפועל.
ועדת הבחירות המרכזית, הגוף המקצועי המופקד על ניהול הבחירות, ביקשה להמשיך את ההסדר ולעגן אותו גם לקראת הבחירות לכנסת ה-26. חרף זאת, בשלב מאוחר של הליכי חקיקה, הושמט הפרק העוסק בהצבעה בבתי אבות מנוסח הצעת החוק שהוא להמשך הליכי חקיקה.
עבור דיירים רבים בבתי אבות ובמוסדות דיור מוגן, ובכללם העותרים, הקלפי הרגילה שאליה הם משויכים לפי כתובתם הרשומה, אינה נמצאת במקום מגוריהם בפועל. חלקם מבוגרים מאוד, נעזרים בהליכונים, כיסאות גלגלים, במלווים או בצוות המוסד, וחלקם לא יכולים לצאת ממוסד המגורים ולנסוע לקלפי מרחוקת. העותרים מבקשים מבית המשפט לתת צו על תנאי ולהורות על המשך הסדר הצבת הקלפיות המיוחדות בבתי אבות ובמוסדות הדיור המוגן גם בבחירות לכנסת ה-26.
"צריך לשמור על כבודנו"
מי שהתרעמה על ההחלטה היא יונה פלד (86) שמתגוררת בדיור מוגן: "חשבתי שזה קודם כל מקומם מאוד", אמרה בשיחה עם ynet וידיעות אחרונות. ״מרגיזה אותי הדחייה הזו של הצבת הקלפיות בדיורים המוגנים וזו הדרה אכזרית של אזרחי מדינת ישראל שחלקם תרמו כל כך הרבה למדינת ישראל. העובדה שהם מתקשים בנגישות לקלפי ולנוכח העובדה שבשתי מערכות הבחירות האחרונות היו קלפיות בדיור המוגן, אני חושבת שביטולו מקומם ואני מאוד כעוסה על זה. זו התנהגות כל כך נלוזה ומפלה שיש מאחוריה כל מיני אינטרסים ואין שום התחשבות בנו המבוגרים״.
״יש אולי מחשבה שאלה שהחליטו לבטל את הקלפיות אצלנו חוששים שלא נצביע בעדם״, היא מעלה השערה. ״יכול להיות שהם חשבו שהמבוגרים יותר הם שבעי ניסיון ויכול להיות שהם חוששים שלא נצביע להם. מי שביטל יודע בדיוק למה הוא עשה את זה ואני ואני רק חושבת שהם מתנערים ממני ומקשים עליי בכוונה תחילה. ומה הבעיה להשאיר את זה כפי שזה היה? איפה הנזק?״.
לדבריה, לצאת פיזית מהדיור המוגן מאוד יקשה על הדיירים להצביע בבחירות: ״זה הופך את זה למאוד מסובך ויהיו גם כאלה שזה יעלה להם בהוצאות כי התחבורה הציבורית לא בדיוק מוצבת איפה שנמצא הקלפי. אנשים אצלנו הולכים בעזרת הליכונים או כל אפשרות אחרת שעוזרת להם להתנייד והם מאוד רוצים להצביע אבל הניגשות לא מאפשרת והם צריכים להיעזר בצורה כזו שמקשה עליהם וזה לא נעים להיות נזקק. צריך לשמור על כבודנו. אני בקושי יכולה ללכת וזה היה מקל עליי אם זה היה נשאר ככה. זה גם היה פותח את האפשרות לכל אחד לממש את זכותו האזרחית להצביע״.
"העשירים והימאים יכולים להצביע"
גם דנה אבידר (87) כועסת על ההחלטה ומבקשת לשנותה: ״אני חושבת שיש פה מגמה פוליטית מדאיגה. הייתה וועדה שהחליטה למנוע מקשישים וגם מרוסים לבוא לקלפיות. אני לא יודעת למה אבל אני יכולה לחשוב למה מונעים מאנשים שלא יכולים ללכת ולטפס במדרגות ובמקרה של ירושלים הכל עליות וירידות, למה מונעים מהם את הזכות הבסיסית שלהם להצביע? מפני שמישהו בוועדה שהחליטה על כך סבר שבמקומות האלה נמצאים אנשים שלא מצביעים כפי שיו״ר הוועדה הזו רוצה. יש פה בפירוש מגמה פוליטית כדי למנוע מאנשים כמונו שחושבים שהקשישים פעם היו מפאיניקים שהם בוודאי לא האוכלוסייה שמצביעה עבור מי שקיבל את ההחלטה״.
לדבריה, אין לה אפשרות להצביע בקלפיות בירושלים: ״יש לי בעיה במדרגות ובתי הספר בירושלים שבהם נמצאים הקלפיות הרבה מאוד מהן צריך להעלות במדרגות עד שמגיעים לקלפי. יש לנו גם מחלקה סיעודית שנמצאים שם 20 איש שאין מצב שהם אפילו יצאו מהבניין ללא הובלה מיוחדת. אם לא יהיו קלפיות, אין להם שום אופציה להצביע״.
״אני מתקשה להבין איך חוקקו את זה ומתקשה להבין האם זה בכלל בסמכותה של הכנסת לחוקק דבר כזה ולא בסמכות וועדת הבחירות המרכזית״, אומרת אבידר. ״אני לא מבינה למה העשירים והימאים יכולים להצביע ואנחנו שיושבים בלב ליבה של החברה הישראלית לא יכולים להצביע. מונעים מאיתנו ללכת לקלפיות. אני צריכה להזמין את ילדיי שלא גרים לידי כדי שיעזרו לי לבוא להצביע.
למה להקשות על האוכלוסייה הזו שזו האוכלוסייה שהקימה ובנתה ושירתה את המדינה. למה להעניש אותנו? על מה? כל פושע כמו יגאל עמיר יכול להצביע בבית הסוהר שלו, אז למה אנחנו לא? זו החלטה רעת לב שנוגדת את ערכי היהדות. ׳והדרת פני זקן׳״.







