לחץ מופעל על קנצלר גרמניה פרידריך מרץ לנקוט בעמדה תקיפה יותר נגד ישראל מצד חברים בקואליציה שלו, הקוראים לברלין להצטרף להצהרה המשותפת של המדינות שגינו את "הרצח חסר-האנושיות" של הפלסטינים ברצועת עזה.
מרץ, שעומד בראש מפלגת המרכז-ימין CDU, הגביר בהדרגה את הביקורת שהשמיע על ישראל, אך גרמניה נעדרה מההצהרה המשותפת שפורסמה שלשום מטעם יותר מ-20 מדינות מערביות, בהן בריטניה וצרפת, שקראו לסיום מיידי של המלחמה בעזה. בהצהרה נמתחה ביקורת על "טפטוף" הסיוע ההומניטרי לרצועה והודהדה הטענה "המזעזעת" כי יותר מ-800 פלסטינים נהרגו בתורי חלוקת המזון.
השרה הגרמנית לפיתוח בינלאומי, רים אלבאלי ראדובן, החברה במפלגת המרכז-שמאל SPD, אמרה כי היא "לא מרוצה" מהחלטת מדינתה שלא לחתום על ההצהרה המשותפת. היא טענה כי "הדרישות מממשלת ישראל מובנות לי, הייתי רוצה שגרמניה תצטרף למסר הזה". הקנצלר, מצדו, אמר כי המועצה האירופית כבר פרסמה הצהרה המשותפת שהייתה "זהה למעשה" לתוכן הצהרת המדינות המערביות.
הצהרת המועצה מיוני גינתה את המצב ההומניטרי החמור בעזה, אך לא הייתה טעונה רגשית ומלאה בביקורת בוטה נגד ישראל - וגם לא גינתה את התוכנית להקמת "עיר הומניטרית" עבור תושבי הרצועה שפונו מבתיהם. מרץ אמר כי "הייתי אחד מהראשונים לומר בבירור שלא ניתן לקבל את המצב בעזה", והכחיש כי קיימים חילוקי דעות בקואליציה שלו בנושא זה. מרץ ציין כי שוחח עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בשבוע שעבר ואמר לו "בבירור ובאופן בוטה שאנחנו לא חולקים את המדיניות הישראלית כלפי עזה".
הימנעות גרמניה מחתימה על ההצהרה המשותפת מגיעה על רקע ריסון בולט בפעולותיה הפומביות נגד ישראל. גורמים רשמיים בגרמנה השתמשו במונח "הגיון המדינה" כדי לתאר את הקשר כלפי ישראל, כגישה עם אחריות מיוחדת, הנובעת ממורשת השואה. כך, בגרמניה מאמינים כי יוכלו להשיג יותר באמצעות דיפלומטיה שקטה מאשר בהצהרות פומביות.
מרץ הוא גם אחד מהמנהיגים האירופיים הבודדים שהציעו לארח את נתניהו במדינתם, חרף הוצאת צו המעצר נגדו על-יד בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. המתנגדים למדיניות של מרץ, גם בקרב חברי הקואליציה ממפלגת SPD, טוענים כי "מורשת השואה לא יכולה לשמש כתירוץ להתעלמות מפשעי ישראל", וכן כי "צריך ליישם כעת את המוטו של 'לעולם לא עוד' על רצועת עזה".
שני מחוקקים בכירים ב-SPD, עדיס אחמטוביק ורולף מוטצניך, קראו לגרמניה להצטרף להצהרה המשותפת וטענו כי "המצב ההומניטרי בעזה הוא קטסטרופלי", ומהווה "תהום הומניטרית". השניים אמרו עוד כי ישראל צריך לספוג "השלכות ברורות ומיידיות", בהן השעיית היחסים עם האיחוד האירופי והפסקת משלוחי הנשק "שמשמש להפרת החוק הבינלאומי".
"מזועזע מההרג. לעולם לא נסייע לישראל בעזה"
במקביל, ביקורת נשמעת גם בממלכה המאוחדת, כאשר שר החוץ הבריטי דיוויד לאמי גינה את פעולות ישראל בעזה ואמר כי ארצו עשויה "לעשות יותר בשבועות הקרובים" אם לא יחול שינוי. לאמי הביע כעס על כך ש"הקהילה הבינלאומית לא הצליחה לסיים את המלחמה הזאת" ואמר כי הוא "מתחלחל" מ"הרג הפלסטינים ליד מרכזי חלוקת הסיוע ההומניטרי על-ידי כוחות צה"ל".
בריאיון ל"BBC Radio 4", לאמי הדגיש כי בריטניה לא מוכרת לישראל נשק שעשוי לשמש את הכוחות ברצועת עזה, וציין גם כי חיל האוויר הבריטי לא חולק עם צה"ל מידע מודיעיני מטיסות איסוף. לאמי נשאל מדוע יותר מ-300 רישיונות ייבוא נשק לישראל עדיין פעילים, וענה כי "השענו מכירת כלי נשק שעשויים להשתמש בהם בעזה. אני מאמין שאנחנו לא מעורבים בכל דרך בהפרה של החוק ההומניטרי הבינלאומי".
לאמי הביע צער על כך שבריטניה לא יכולה לסיים את המלחמה בעזה בכוח: "הלוואי שהיינו יכולים, אבל האמת היא שאנחנו לא יכולים לעשות זאת לבד. אנחנו חייבים לעבוד בשיתוף עם בעלות הברית שלנו, אבל אני מרוצה ממה שעשינו, אך ממשלה לא עשתה יותר מהממשלה הבריטית כדי לסיים את המלחמה בעזה". על היעדר שיתוף הפעולה המודיעיני עם ישראל אמר שר החוץ הבריטי: "לא, אנחנו לא מסייעים, זה יהיה לא בסדר מצד הממשלה הבריטית לסייע בביצוע המלחמה בעזה. אנחנו לא עושים את זה, לעולם לא אעשה את זה".
כאמור, לאמי תיאר כי הוא "הזדעזע והתחלחל" מהירי בפלסטינים, ואמר כי "אלה לא מילים ששר חוץ משתמש בהן בדרך כלל כשהוא מנסה להיות דיפלומטי, אבל כשאתה רואה ילדים תמימים מושיטים את ידיהם בניסיון להשיג אוכל ואז יורים בהם והורגים אותם במקום כפי שראינו בימים האחרונים, ברור שבריטניה צריכה לגנות את זה". לדברי לאמי, "נמשיך ללחוץ על ממשלת ישראל להקשיב ל-83% מהציבור שלה שרוצים הפסקת אש כדי שהחטופים יוכלו לצאת".
השר נשאל בתוכנית "Good Morning Britain" של ערוץ ITV מה הוא מתכנן לעשות אם המלחמה תימשך, ואמר כי "הכרזנו על גל של סנקציות חדשות נגד ישראל בחודשים האחרונים, ויהיו עוד. אנחנו שוקלים את כל האופציות אם לא נראה שינוי בהתנהגות וסוף לסבל שאנחנו רואים".
