ישראל הצביעה היום (שני) בעצרת הכללית של האו"ם, יחד עם ארצות הברית, נגד החלטה שאותה יזמו אוקראינה והאיחוד האירופי - במלאת 3 שנים לפלישה הרוסית לאוקראינה. ההחלטה קוראת לשמירה על ריבונותה ושלמותה הטריטוריאלית של אוקראינה, לעצירת פעולות האיבה ולפתרון בדרכי שלום של המלחמה של רוסיה נגד המדינה.
1 צפייה בגלריה
נתניהו וזלנסקי באו"ם, בספטמבר 2023
(צילום: AFP PHOTO / Ukrainian Presidential Press Service)
93 מדינות הצביעו בעד ההחלטה; 65 נמנעו ו-18 מדינות הצביעו נגד ובהן ארה"ב, רוסיה, הונגריה, ניקרגואה, סודן, מאלי, איי מרשל, האיטי, אריתריאה, ניג'ר ופלאו.
זאת הפעם הראשונה מאז פרוץ מלחמת רוסיה-אוקראינה שארה"ב וישראל מצביעות נגד קייב. להצבעה החריגה קדמה תפנית דרמטית במדיניות הממשל האמריקני במלחמה, אחרי שהנשיא דונלד טראמפ תקף במילים חריפות את הנשיא האוקראיני וולדימיר זלנסקי - ואימץ למעשה את עמדת רוסיה. זמן מה לאחר ההצבעה, במהלך מסיבת עיתונאים עם נשיא צרפת עמנואל מקרון בבית הלבן, טראמפ אמר כי הוא מתמקד בהשגת הסכם הפסקת אש בין רוסיה לאוקראינה "במהירות האפשרית", ואמר כי ארה"ב קיימה "כמה שיחות מצוינות" עם רוסיה מאז כניסתו לתפקיד בחודש שעבר.
נציין כי עד לרגע האחרון, לא היה ברור לישראל מה תעשה ארה"ב והאם באמת תצביע נגד ההחלטה. ישראל יישרה קו עם ארה"ב, אך הייתה מהמדינות הבודדות לעשות זאת - לצד בנות ברית נוספות שלה כמו הונגריה ואיי הפסיפיק. לצידה תמכו בהחלטה גם צפון קוריאה ורוסיה.
מאז תחילת המלחמה ישראל תמכה בשלמותה הטריטוריאלית של אוקראינה, ואף ניסתה לתווך בינה לבין רוסיה, כאשר ראש הממשלה דאז נפתלי בנט טס בשבת למוסקבה ונפגש עם פוטין. ישראל צידדה לכל אורך המלחמה באוקראינה ואף סייעה לה, בעיקר באספקת פריטי מיגון, בהם קסדות, אפודים ומסכות אב"כ. כמו כן ישראל העבירה לאוקראינה את מערכת ההתרעה "צבע אדום", ושתי המדינות גם החליפו מודיעין על הסיוע האיראני לרוסיה, בעיקר בנוגע לאספקת כטב"מים תוקפים.
במקביל, אוקראינה ציפתה לאורך שלוש שנות המלחמה שישראל תעלה מדרגה ותספק לה גם נשק התקפי, אך ישראל נמנעה מכך עקב החשש לעורר את זעמה של רוסיה, דבר שגרם לאכזבה קשה אצל האוקראינים. דיווחים שהתפרסמו לאחרונה העלו כי ישראל העבירה לאוקראינה מערכות הגנה מסוג "פטריוט", אך התברר שלא מדובר בסיוע ישיר אלא במסירת המערכות לארה"ב, שהעבירה אותן בעצמה לאוקראינה. דעת הקהל באוקראינה צידדה בישראל אחרי טבח 7 באוקטובר, וככלל במדינה חשו אחדות גורל עם ישראל.
יו"ר וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות ח"כ גלעד קריב מתח ביקורת חריפה על ההצבעה הישראלית, ומסר כי "ההתייצבות של ישראל נגד אוקראינה היא אות קלון ערכי ומוסרי. ביום שבו העולם מציין מלאת שלוש שנים למתקפה הרוסית על אוקראינה, מדינת ישראל בוחרת להצביע נגד הצד המותקף. מדובר בפשיטת רגל ערכית ומוסרית ובאימוץ עמדה שיכולה בסופו של יום לפגוע במדינת ישראל. העולם החופשי צריך להתייצב לצד אוקראינה ולא להעניק פרסים לא ראויים למדינה התוקפת, באופן שחותר תחת ערכים בסיסיים של ריבונות ודמוקרטיה".
