יו"ר הקואליציה אופיר כץ הודיע היום (חמישי) כי הגיע לסיכום עם המפלגות החרדיות על שינוי בנוסח חוק יסוד לימוד תורה שכבר אושר במליאה בקריאה ראשונה. בהודעת כץ נאמר כי "סעיף 2 אשר קובע מאזני צדק בין הערכים יימחק מהצעת החוק". המהלך התאפשר לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו וכץ עצמו הבהירו לראשי הסיעות החרדיות שאם הנוסח לא ירוכך, החוק לא יקודם. לאחר ההסכמות שהושגו, אישרה הערב (חמישי) ועדת הכנסת את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית.
עם זאת, גם הנוסח החדש עדיין יכול לסייע לחרדים במאבק נגד גיוס לצה"ל שכן גם הנוסח המרוכך מעגן את לימוד התורה כ"ערך יסוד". כשסוגיית הגיוס תגיע לדיון בבג"ץ יוכלו החרדים לטעון שערך לימוד התורה הוא שווה לערך השוויון.
יועמ"שית הכנסת, עו"ד שגית אפיק, הבהירה בדיון בוועדת הכנסת כי "בסעיף הראשון אומר המחוקק שהוא רוצה לעגן אותו בחוק יסוד כמשמעות הצהרתית סמלית - אבל יש לזה משמעות חוקתית". היא הוסיפה כי הסרת הסעיף השני מונעת חלוקת הטבות שניתנות ללוחמים - גם למשתמטים".
הנוסח המקורי, שכעת כאמור שונה, קבע ש"לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל". אבל הסעיף השני היה הבעייתי - ולפי אפיק, הוא יכול היה להעניק הטבות למשתמטים: "מטרתו של חוק יסוד זה הכרה בלימוד התורה כערך יסוד במדינת ישראל כדי ליצור מאזני צדק אל מול ערכי יסוד אחרים במדינה", נכתב בסעיף שהוסר מהחוק.
חברי הכנסת אריה דרעי ומשה גפני היו בקשר הדוק ביממה האחרונה עם הרב דב לנדו, מנהיג הציבור הליטאי ואנשי ביתו. בהתחלה היה זעם על הליכוד שלא עומד בהבטחות וביקש לשנות את החקיקה. במהלך הדיונים עלתה המחשבה לוותר באופן מוחלט על חקיקת החוק אך לבסוף עלתה ההבנה שגם הנוסח המרוכך עשוי לסייע במאבק העתידי בבג"ץ נגד הגיוס, ולכן הוחלט להסכים להצעת הליכוד. נזכיר שמדובר בחוק שמקודם כחלק מדיל שנחשף ב-ynet בין נתניהו לבין החרדים שלפיו הקואליציה תקדם שורת חוקים שייטיבו עם הציבור החרדי בתמורה לתמיכה בחוק ועדת החקירה הפוליטית לחקר טבח 7 באוקטובר.
הודיע על "ריכוך" החוק. יו"ר הקואליציה אופיר כץ
(צילום: אלכס קולומויסקי )
ש"ס ודגל התורה אמרו לאחר ההודעה של ח"כ אופיר כץ כי "הוסכם כי החוק יכלול את הסעיף הראשון והמרכזי בלבד, הקובע כי לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי. זהו ליבו של החוק והעיקרון שלשמו הוגשה הצעת חוק היסוד מלכתחילה, לעגן בחוק יסוד את ההכרה במעמדו של לימוד התורה כערך יסוד במורשת העם היהודי ומדינת ישראל".
ח"כ דן אילוז מהליכוד, שהתנגד לחוק גם במתכונתו המקורית, מסר כי "הסרת סעיף שהגדיר במפורש את תכליתו, לא משנה את מהות החוק ואת המטרה הברורה- זהו חוק שישמש בפועל להכשרת השתמטות. התרגיל הפוליטי של מחיקת הסעיף לאחר תום הדיונים, בלי לאפשר לדרגים המקצועיים להשמיע את קולם, הוא בסך הכל כסות עיניים".
מי שהשתכנע לתמוך בחוק במתכונת החדשה שלו הוא ח"כ משה סולומון (הציונות הדתית) שכתב בין היתר כי "היום הוכח שצדקתי, משנים את החוק למה שדרשתי מלכתחילה. כמובן, עכשיו כל סיעות הקואליציה יציגו זאת כהישג שלהם, פתאום תשמעו את מי שהצביעו בעד בכל הצבעה כי הם בכלל לא תכננו שזה יגיע ככה למליאה. תשמעו, ותדעו את האמת. גם במחיר שליחותי הציבורית, אשאר נאמן לערכי מי ששלחו אותי לכנסת".
בתחילת השבוע הביעו במשרד האוצר התנגדות לקידום החוק. במהלך דיון בוועדת הכנסת אמר נציג המשרד, "משרד האוצר מזהיר כי אם הזכות ללימוד תורה תגבר על עקרון השוויון, הדבר יוביל לפגיעה קשה בסדרי העדיפויות התקציביים ולהסטת משאבים והטבות בהיקפים נרחבים".
גם הרמטכ"ל רא"ל אייל זמיר הסתייג מהחוק כשכתב: "החיילים והמפקדים בסדיר, בקבע ובמילואים הם המשאב החשוב ביותר של מדינת ישראל. ראוי ונכון שהם יהיו הראשונים בסדר העדיפויות לקבל את הערכת המדינה בהחלטות ובמשאבים תוך דאגה להם, למשפחותיהם ועתידם".
