לאחר ימים מתוחים במיוחד ביהודה ושומרון, שכללו תקיפת לוחמי מילואים ליד רמאללה לאחר פגיעה ברכבים ובבתים בכפר סמוך, וניסיון פריצה לבסיס והצתת מתקן ביטחוני הלילה (בין ראשון לשני) - בצה"ל ובמערכת הביטחון מציירים תמונת מצב מדאיגה על אודות הקבוצות האלימות הפועלות באזור. בימים האחרונים עצרה המשטרה כמה חשודים בהתפרעויות בשומרון, והחקירות נמשכות בשיתוף עם השב"כ.
תיעוד הפרעות סמוך לחטמ"ר בנימין
(צילום: דובר צה"ל)
שעות לאחר האירועים הסתפק שר הביטחון ישראל כ"ץ בהודעה על "פגישה דחופה" עם גורמי הביטחון, והבטיח "לנקוט את כל הצעדים הנדרשים כדי לשים לתופעה סוף" - אך לא פירט אם בכוונתו להשיב לשימוש את צווי המעצר המנהלי, שביטל עם כניסתו לתפקיד. שר הביטחון לשעבר יואב גלנט תקף הבוקר את כ"ץ: "יש מחיר כבד להעדפת השיקול הפוליטי על פני שיקולי הביטחון. מדובר בסכנה ממשית ללוחמי צה"ל ולמתקנים רגישים". במשטרה הודיעו על הקמת כוח משימה מיוחד בפיקוד מפקד מרחב שומרון, "שיפעל בנחישות לאיתור הפורעים, למעצרם ולמיצוי הדין עימם - בשיתוף צה"ל והשב"כ", לשון ההודעה.
שיחות עם קצינים בכירים במטה ובשטח בפיקוד המרכז חושפות את מה שהם מכנים "שינוי דרמטי ומבהיל" בהתנהלות של מי שמכונים "נוער הגבעות". לדבריהם, כבר לא מדובר בבני נוער אקראיים אלא בקבוצות מאורגנות וחמושות, עם רכבים, אקדחים, סכינים, נוהלי הקפצה מסודרים, טלפונים עם מצלמות - וגם גב תקשורתי, משפטי ופוליטי.
לדברי אחד הקצינים, "במאחז שפונה ליד רמאללה בערב שבת הגיעו תוך דקות 'מתגברים' עם רכבים פרטיים - גם אם זה בשבת - לסייע לחבריהם נגד צה"ל. יש להם רבנים שמאשרים שימוש בטלפונים בשבת, יש להם ציוד, תיעוד, ארגון". בצה"ל מבדילים בין מאות נערים שהתיישבו בשנתיים האחרונות בחוות חקלאיות - לעיתים על אדמות מדינה - לבין אלה שהקימו מאחזים בלתי-חוקיים, שמהם יוצאים רוב הפורעים.
כל זה קורה ברקע אישור הממשלה להקמת 22 יישובים חדשים ביהודה ושומרון - מהלך שמוסיף לטשטוש הגבולות בין ההתיישבות החוקית, המאחזים והחוות. לדברי הקצינים, רבים מהמעורבים אינם תושבי האזור: "הם מעכו וחיפה, דרך תל אביב, בת ים ועד לערים בדרום. הם מגיעים מבחוץ ומכתימים את ההתיישבות".
בצה"ל מתארים את הקבוצות כ"מיליציות של ממש", עם תשתית סדורה וגב מגבה. "שריפת בתים בכפר מאלכ, מארבים להשלכת סלעים על ג'יפים, הצתת רכבים צבאיים - אלו כבר לא תקריות נקודתיות. אלו מבצעים", אמרו בכירים. "מה יש לנערים רעולי פנים לחפש על מבתרים בלילות ביהודה ושומרון?", תהו קצינים. "מי שמשליך אבן על חייל - שיֵדע שהוא מסתכן בפגיעה".
במערכת הביטחון מותחים ביקורת על החלטת שר הביטחון ישראל כ"ץ לבטל את צווי המעצר המנהלי שהופעלו בעבר נגד אותם פעילים. "צווים מנהליים הם כלי דרקוני, אבל נועדו בדיוק לרגעים כאלו - לצנן את השטח לפני שהאש מתפשטת", אמר גורם ביטחוני. "כך מנענו עשרות הסלמות. עכשיו מגדירים את זה כפלילי בלבד, אז המשטרה אחראית - אבל היא כפופה לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובפועל צה"ל נשאר לבד".
השב"כ, שנמצא בימים אלו תחת ממלא מקום ובצל המתנה לאישור או ביטול מינויו של דוד זיני לראש השירות, תופס מרחק מהאירועים האחרונים - ומעורב רק בחקירת הצתת המתקן הביטחוני הלילה. בשב"כ מוגדרת הצתת המתקן הביטחוני הלילה כפיגוע - ולכן נחקרת על ידיו. יתר ההתפרעויות, כולל תקיפת חיילים והצתות רכבים, מוגדרות כעבירות פליליות - ולכן נותרות באחריות המשטרה.
המשטרה באזור יהודה ושומרון - המחוז הגדול ביותר במדינה מבחינת שטח - מתקשה לתפקד עם מספר מצומצם של חוקרים. "אני מניח שיהיו כתבי אישום, כי חיילים מזהים פורעים, אבל נדרשת אכיפה משמעותית", אומרים בצה"ל. "הכוחות שלנו נמצאים תחת מתקפה עם כלים מוגבלים, ובלי אכיפה משטרתית עם שיניים, מדובר רק בתחילתה של בעיה גדולה בהרבה".
גורמים המעורבים בחקירות הזהירו כי המבחן האמיתי לא יהיה במספר המעצרים, אלא ביכולת להגיש כתבי אישום. "רבים מהחשודים שותקים בחקירה, והראיות לעיתים דלות - קשה לגבש תשתית משפטית שתעמוד בבית משפט", הסבירו.
