ועידת ההייטק הביטחוני מאורגנת על-ידי קבוצת "ידיעות אחרונות" בשיתוף נותני חסות
התעשייה האווירית מצאה את עצמה בחזית הלחימה בשנה וחצי האחרונות, ועובדת במתכונת חירום מסביב לשעון בניסיון לספק את הצרכים הדחופים ביותר של ישראל שנמצאת במלחמה רב-זירתית. מנכ"ל התעשייה האווירית בועז לוי התראיין הבוקר (שלישי) בוועידת ההייטק הביטחוני של ynet ו"ידיעות אחרונות", בשיתוף לשכת המהנדסים בישראל, וסיפר על ניהול חברת ענק ביטחונית תוך כדי מלחמה, על חלקה בהתמודדות מול האיום האיראני - וגם על הזינוק ברווחי החברה בשנה האחרונה כתוצאה משווקים חדשים שנפתחו בפניה בעולם.
מנכ"ל התעשייה האווירית בוועידת ההייטק הביטחוני של ynet ו"ידיעות אחרונות"
"התעשייה האווירית מצאה את עצמה ב-6 באוקטובר בתנופת תעשייה, ובעצם ניגשה לאירוע שמדינת ישראל חוותה מתוך הבנה שהמפתחות נמצאים גם בידיים שלנו", אמר לוי בפתח דבריו. "זה אולי מצב שונה ממה שהיה לפני כן בכל המלחמות. אני חושב שההכרה במשרד הביטחון שהתעשיות הביטחוניות במדינת ישראל כולן הן עוד זרוע של מערכת הביטחון, נפלה מהר מאוד".
לוי שחזר אותה שבת שחורה ב-7 באוקטובר, מנקודת מבטה של התעשייה האווירית. "באותה שבת בבוקר זיהינו שזה אירוע אחר, אירוע שונה. אף אחד לא הפעיל אותנו, אנחנו פעלנו לבד. ארגון העובדים של התעשייה האווירית ביחד עם ההנהלה קיימו דיון חירום שבו החלטנו להביא את העובדים ולקחת ולמנף את הטכנולוגיה שיש אצלנו כלפי מערכת הביטחון והצרכים של צה"ל. יש טכנולוגיות שעמדו להבשיל, טכנולוגיות כאלה שכבר הבשילו ועוד לא קנו אותן, ועשינו מאמץ מיוחד כדי למכור אותן ולהעביר אותן למערכת הביטחון כדי שתוכל להשתמש בהן ולהוביל לניצחון".
לדבריו, "התעשייה האווירית עובדת מ-7 באוקטובר 24/7 ככל הנדרש. התעשייה האווירית שמה לעצמה מטרה, שהיא חיזוק ביטחון מדינת ישראל וגם התעצמות בכלכלה. אנחנו מבינים שהכלכלה והביטחון אחד הם, וככל שנעלה את היכולת הכלכלית ככה נעלה גם את היכולת הביטחונית. בסופו של דבר חברה צריכה להיות חזקה כדי להביא את זה".
"מיד אחרי שהבנו מה קורה ב-7 באוקטובר, והבנו פחות או יותר את הציר שעליו אנחנו מתלבשים במערכה הזאת, לקחנו שתי החלטות", המשיך לוי. "ההחלטה ראשונה הייתה תעשייה אווירית עובדת ככל הנדרש למען ביטחון מדינת ישראל. ככה עשינו, ככה אנחנו עושים וכך גם נעשה. ההחלטה השנייה שהייתה חשובה לא פחות הייתה שאנחנו נספק לכל לקוחותינו בעולם את כל מה שהבטחנו להם כדי לשמר את הרציפות העסקית שלנו מול כל הלקוחות. זו הייתה החלטה קשה, במיוחד כשכ-2,000 עובדים של התעשייה האווירית גויסו כבר בימים הראשונים ומצאנו את עצמנו עם יותר עבודה, פחות ידיים עובדות - ולכן התגייסנו. גם עבדנו יותר שעות אבל גם גייסנו את הפורשים של התעשייה האווירית לדורותיהם. כולם באו בשמחה, כולם באו ונתנו שכם בעבודה הקשה הזאת, וככה עומדים במשימה".
על השווקים החדשים שנפתחו בפני התעשייה האווירית מאז פרוץ המלחמה אמר: "היכולות החזקות הביאו גם שווקים. ההכרה הבינלאומית שאומרת 'תראו את המוצרים של הישראלים'. אני חושב שכל אחד יודע וכל אחד חווה את העובדה שההגנה האווירית הפכה להיות נושא קריטי במלחמה הזאת. ההתעניינות היא בכל העולם, שבו יש מספר קונפליקטים שרצים במקביל. אנחנו ממוקדים אולי קצת יותר באירופה, אבל יש כאלה גם במזרח הרחוק ויש כאלה בעוד מקומות. כל אחד יודע היום שבהינתן מלחמה - הוא צריך להגן על האוכלוסייה שלו. הוא לא צריך להילחם בקו הראשון. המלחמה מתבצעת בערים והוא צריך להגן על האוכלוסייה, זו הגנה מסוג אחר ורק מערכות הגנה מתוחכמות יכולות לעשות את זה".
- עד כמה אמברגואים או הגבלות ייצוא השפיעו עליכם?
"זה נכון שהיו אמברגואים. אמברגו זה כשמדינה לא מוכרת לנו, אבל היו גם מדינות שאמרו 'לא נשתף פעולה עם הישראלים, אנחנו נעצור פעילות מעל השטח שלנו'. זו לא פעם ראשונה שמדינת ישראל חווה אמברגו, חווינו את זה כבר בשנות ה-60 כשהצרפתים החליטו לא למכור לנו מטוסי מיראז'. בכל פעם שמדינת ישראל עמדה בפני אמברגו, היא התעצמה - וכך גם הפעם. כל פעם שיש לנו איסור לקנות משהו, אנחנו יודעים בעצם לפתח את הטכנולוגיה הזאת ולהתגבר על זה בעצמנו. היו דברים שנעשו במלחמה במהלך חודשים בודדים, שבדרך כלל לוקחים שנים".
"שנת שיא בהכנסות של התעשייה האווירית"
לוי סיפר מה למדו בתעשייה האווירית משתי המתקפות האיראנית שאירעו בשנה החולפת. "המתקפות הקשות על מדינת ישראל היו מתקפות טילים. אפשר לחלק את העולם הזה של הטילאות למספר רב של גוונים - טילאות קצרת טווח, טילאות ארוכת טווח וטילאות בליסטית", הוא הסביר. "עכשיו אני מדבר יותר על הטילאות הבליסטית, ואנחנו מכירים את זה עכשיו אולי יותר טוב מאשר הכרנו פעם. טיל בליסטי נושא עליו ראש קרבי של מאות קילוגרמים, והפגיעה שלו בקרקע גורמת לנזק אדיר, גם בחיי אדם וגם ברכוש, ולכן העולם הופתע. גם אנחנו, צריך לציין".
לדברי לוי, "אנחנו אולי הראשונים בעולם שפיתחו מערכת נשק נגד טילים בליסטיים, מערכת החץ. אנחנו חוגגים עוד מעט שנה למתקפה ב-14 באפריל. כמי שהיה בפרויקט חץ מיומו הראשון וכמי שהיה מהנדס המערכת של התוכנית הזאת וראש התוכנית שנים רבות, אני יכול להגיד - לעולם לא היה בתרחיש המבצעי שלנו חשיבה שמישהו יקום ויעז לירות עלינו יותר מ-100 טילים בליסטיים במטח מתוזמן לכיוון מרכזי אוכלוסייה. העובדה היא שמהנדסים מהשורה הראשונה בעולם ידעו למצוא פתרון שהוא חסין ורובוסטי, שייתן מענה לאותם טילים במטח הזה ולהביא לתוצאה פנומנלית של יירוט כל האיומים האלה, מבלי שיהיה נזק מרבי על הקרקע. העובדה היא שכולנו קמנו למחרת בבוקר והלכנו ליום עבודה, וזו באמת תעודת כבוד לישראל.
"אנחנו ערוכים לאיומים מתחדשים. לאיומים יש חלק ידוע וחלק בלתי ידוע, והחשיבות שלנו כמהנדסי מערכת וכציבור שעובד על מערכות, זה לנסות ולחזות את האיום הבא והאיום שאחריו, כך שאנחנו נדע להציב היום מענה חסין שיידע לתת מענים לאיומים שיבואו בעוד חמש ו-10 שנים".
- איך נראים הדוחות הכספיים שלכם? האם אפשר להגיד שזאת שנת שיא בהכנסות?
"התעשייה האווירית היא חברה מדווחת שנמצאת בתנופת עשייה וכל רבעון בשנים האחרונות הוא טוב מקודמו. זו הולכת להיות שנת שיא בתוצאות של התעשייה האווירית. בדרך כלל הפעילות שלנו היא 20% למדינת ישראל ו80% לעולם, וגם היום זה פחות או יותר נשמר. העובדה שלתעשייה האווירית יש 'בק לוג', צבר הזמנות חתומות של 25 מיליארד דולר, אומר משהו גם לגבי הביצועים העסקיים שלנו, אבל גם משהו לגבי היכולות שלנו ומה שחושבים הלקוחות הפוטנציאליים בעולם על היכולות של מדינת ישראל".
