אחרי שנמנעה מלעשות זאת ביום חמישי וקיבלה הארכה, הממשלה השיבה הבוקר (יום ראשון) בקצרה לבג"ץ לצו הביניים בעתירות נגד תחילת הליך הדחתה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. השימוע, נזכיר, מתוכנן מחר - והעתירות דורשות לבטלו.
1 צפייה בגלריה
"הממשלה לא רואה טעם באחיזת עיניים". מיארה, נתניהו ולוין
(צילום: אלכס קולומויסקי, רפי קוץ, Oliver CONTRERAS / AFP, AFP)
"יש לדחות על הסף את הניסיון לגזור על הממשלה את המשך כהונתה של יועצת משפטית פוליטית ולעומתית, הפועלת לסיכול מדיניות הממשלה בעניינים מהותיים ביותר למילוי תפקידה - וכפועל יוצא לגזור על הציבור גזירה המנוגדת למהות הדמוקרטיה של שיתוק ופגיעה אנושה בעבודת הממשלה", נכתב בהודעה שעליה חתומים השרים יריב לוין ועמיחי שיקלי.
עוד נכתב כי "הממשלה תוסיף ותדגיש כי מזה זמן רב היא אינה זוכה להליך הוגן בתיקים שבהם קיימת מחלוקת בינה לבין 'היועצת' המשפטית שלה. ממשלת ישראל לא רואה טעם בהמשך אחיזת העיניים בעניין ומצפה גם מבית המשפט העליון להביט נכוחה אל גודל האבסורד ועיוות הדין והדיון. היועצת פעלה בשיטתיות לקרוע את החבל - ואכן קרעה אותו. עתה מצופה שבית המשפט יקרע אף הוא את החבל על המשמעויות הקשות הנובעות מכך".
בהודעת השרים מלינים השניים על כך שבהרב-מיארה מסרבת לייצג את הממשלה בחלק מהעתירות שמוגשות נגדה לבג"ץ. "הממשלה אינה מוכנה עוד לקבל את המצב האבסורדי שבו היועצת - תוך ניגוד עניינים מובהק - מכפיפה את משאבי המדינה לצורכיה האישיים ועושה שימוש בפרקליטות המדינה כדי לייצג את עניינה האישי, תוך שהממשלה נדרשת לחפש לעצמה עורך דין חיצוני שייצג אותה", נכתב.
היועמ"שית: "שיטת המשטר הישראלית משתנה לנגד עינינו"
(צילום: לשכת עורכי הדין)
לפי לוין ושיקלי, "מדובר באבסורד מוחלט ובעולם הפוך. השירות המשפטי הציבורי אינו ולא יכול להיות קניינה הפרטי של היועצת. הוא הוקם ונועד כמשימה מרכזית לייצג את הממשלה - ולא כדי לפעול כנגדה באופן שיטתי. הממשלה אינה מתפקדת בלי עובדי הממשלה - והדבר חל ביתר שאת על מערך הייעוץ המשפטי ומייצגי המדינה בערכאות".
הם האשימו את בהרב-מיארה בניגוד עניינים "שלא ניתן להעלות על הדעת חמור ממנו", וטענו כי "מדובר בסטנדרט כפול זועק לשמיים שכל מי שנותר בו קורטוב של יושרה אמור להתקומם נגדו. השלמה עם התנהלות זו פירושה פגיעה אנושה לא רק בעבודת הממשלה - אלא בשיטה הדמוקרטית עצמה. זהו, פשוטו כמשמעו, אימוץ הרעיון שביסוד שיטת משטר טוטליטרית שלפיו 'המדינה זה אני'. התגובות של היועמ"שית ניתנותב אופן שיטתי על פי עמדותיה האישיות והפוליטיות, משל לא נבחרה בישראל ממשלה - והן מוגדרות על ידה כתגובת 'המדינה'".
לוין ושיקלי כתבו שהממשלה לא תשלים עוד עם "מציאות שבה נמנע ממנה באופן שיטתי וחסר תקדים הייעוץ המשפטי והייצוג המשפטי שמגיעים לה", והוסיפו כי הם מתנגדים לכל "הסעדים חסרי השחר" שהתבקשו בעתירות נגד הדחת בהרה-מיארה. הם הדגישו גם כי הממשלה "ראתה ועודנה רואה קושי רב, בלשון המעטה, בעצם הצורך בהגשת תגובה לעתירות שדינן להידחות על הסף".
"אין להעלות על הדעת שבית המשפט הנכבד יטה אוזן קשבת לניסיון לכפות על הממשלה את המשך המצב הקיים", הוסיפו. "הממשלה קיבלה החלטה לקיים הליך שימוע מסודר ליועצת - ואף זו במידה רבה מעבר לצורך, לאחר שהיועצת נמנעה תוך זלזול מוחלט בממשלה ובשריה מלהתייחס למסמך המפורט שהוגש לפני חודשים ארוכים. היא אף נמנעה מלהתייצב בישיבות הממשלה ולהשיב לטענות כלפיה ולשאלות השרים. בנסיבות הללו קיום השימוע בוועדת השרים שהקימה הממשלה (בראשות שיקלי; נ"ב) מהווה שמירה קפדנית ואף למעלה מכך על זכויותיה של היועצת".
לטענתם, בכל מקרה דינן של העתירות להידחות על הסף - שכן "הבקשה לצו ביניים נגד ממשלת ישראל למניעת קיומו של שימוע לפני שהוא התקיים היא חריגה ביותר ונוגדת את כלל היסוד שלפיו ביקורת שיפוטית היא בדיעבד, לאחר קיומו של ההליך, ולא בטרם קיומו".
